עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז ואיגוד לשכות המסחר בפתיחת האסיפה הכללית ה 51 של לשכת המסחר ת"א והמרכז

לצד האילוצים במציאת פתרונות לטווח קצר – צריך לבנות מדיניות כלכלית רחבה לטווח ארוך שתשנה את מבנה המשק 

"אנו עוסקים תחת אילוצים, בפתרונות לטווח הקצר, אבל לצד האילוצים הנתבעים בטווח הקצר, צריך לבנות מדיניות כלכלית רחבה לטווח ארוך, שתשנה את מבנה המשק. במקום לעסוק באובססיביות בהעלאת מסים יש לעסוק בתבונה בהעצמת המשאבים. על כן, יש להציב שלושה יעדי-על כלכליים: הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה, צמצום גודלו של המגזר הציבורי וחיזוק המגזר העסקי."
 
כך אמר, עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר בפתיחת האסיפה הכללית ה 51, שקיימה  לשכת המסחר ת"א והמרכז, בהשתתפות ראשי המפלגות המובילות ומאות מבכירי המגזר העסקי, הפוליטי והמשפטי.
 
בדברים שנשא בפתיחת האסיפה הנערכת במלון דן פנורמה ת"א, אמר לין כי השגת יעדים אלה תשנה את פני הכלכלה ותייצר את המשאבים הנחוצים עבור המדינה, כדי להתמודד נכון עם צורכי החברה והביטחון".
 
לין תקף בנאומו את מצעיהן של המפלגות המתמודדות כיום לכנסת ואמר כי קיימים בהם ליקויים בסיסיים. "היכן יעד ההתייעלות? היכן יעד צמצום האבטלה הסמויה? היכן יעד שיפור השירות במגזר הציבורי אשר במידה רבה קובע את יחס האזרח למדינה? היכן, קודם שמדברים על גידול בתקציבים וקודם שמדברים על העלאת מסים, נעשית הבחינה המעמיקה של ניצול טוב יותר של התקציבים והמשאבים הקיימים? והיכן היעד של הגנה על זכויות המעסיקים, שהם אלה אשר יחד עם ציבור העובדים בונים את הכלכלה? " שאל.
 
לצד זאת ציין לין כי המשק הישראלי רשם בעשור האחרון הישגים כלכליים משמעותיים, המוכיחים כי למדינת ישראל מגזר עסקי חזק עם יכולות צמיחה גבוהות ופוטנציאל גבוה.
 
לדבריו, יש להתייחס לשנים 2003 - 2011 כפרק בכלכלת ישראל. בתקופה זו, מספר המועסקים במגזר העסקי רשם גידול של כחצי מיליון מועסקים והגיע ללמעלה מ- 2 מיליון מועסקים; שיעור האבטלה ירד מ- 10.7% ל- 5.6%; התמ"ג רשם זינוק של 43% והגיע ל- 777,087 מיליארד ₪; התוצר העסקי גדל כמעט במחצית עם עליה של 48% והגיע ל- 576,662 מיליארד ₪, הישג מרשים מאד בהתחשב בכך שהאוכלוסייה גדלה בלא יותר מ 15% ; ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגילאי 15 – 64 עלה מ- 61.7% ל- 64.6%.   כל אלה תרמו לעלייה מצטברת של 21% בתוצר לנפש שהגיע ל- 27,968 דולר. גם בהשוואה בינלאומית ניתן לראות כי הגידול בתוצר לנפש בישראל רשם הישג, עם גידול של 21%, לעומת הגידול שנרשם באיחוד האירופאי של 8.8% ומדינות ה OECD - 9.1%.
 
"אולם, הישגים אלה אינם מספיקים מאחר והפוטנציאל האמיתי הרבה יותר גדול. התוצר לנפש בישראל עדיין נמוך ועומד על כ- 28,000 דולר בשנה לעומת ממוצע של 35,000 דולר בשנה במדינות ה OECD ", הדגיש. 
 
לין הצביע בנאומו על שלושה יעדי-על כלכליים שיש להציבם בראש סדר העדיפויות, שהשגתם תשנה את פני הכלכלה ותייצר את המשאבים הנחוצים עבור המדינה:
 
היעד הראשון: הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה וגידול התוצר לנפש
כיום שיעור השתתפות בכח העבודה בישראל בגילאים 15 - 64, הוא 64.6% אחוז לעומת שיעור גבוה יותר במדינות המפותחות - 71.9% באיחוד האירופי, 70.6% במדינות ה OECD,
70.4% בצרפת, 76.5% באנגליה, 77.2% בגרמניה, 79.3% בדנמרק, ו- 82.8% בשוויץ.
 
לדברי לין, "מה שהושג בעשור האחרון אינו מספיק. אם נשיג גידול משמעותי בהשתתפות האוכלוסייה יגדל התוצר לנפש, שמהווה את המדד החשוב ביותר ליעילות ניצול כח האדם והפריון. אם נגדיל את התוצר לנפש מ- 28 אלף דולר בשנה ברמתו כיום ל- 30 אלף דולר בשנה, יתווספו לתוצר הלאומי 60 מיליארד ₪. ואם נגדיל את התוצר לנפש ל- 35 אלף דולר, בדומה לממוצע של ה- OECD , התוספת לתוצר הלאומי תהיה כ- 200 מיליארד ₪. עם תוספת משאבים כזו נוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים העומדים בפנינו, ללא צורך בהעלאת מסים וקיצוצים תקציביים."
 
יעד שני: צמצום גודלו של המגזר הציבורי על פי תוכנית ארוכת טווח.
בין השנים 2003 ועד 2011, אוכלוסיית המדינה גדלה ב 15.1% לעומת עליה של 24% במספר המועסקים במגזר הציבורי שהגיע ל 918,000 מועסקים.
 
"הגידול במספר העובדים במגזר הציבורי הוא רק בחלקו תוצאה של הרחבת השירותים או שיפורם. אין שום סיבה מדוע המגזר הציבורי צריך לגדול יחסית מעבר לגידול באוכלוסייה. חייבים לצמצמו. אך אין זה אומר שצריך לפטר עובדים. צריך לקבוע תוכנית ארוכת טווח אשר תגרום לשינוי היחסים בין גודל המגזר הציבורי לבין גודל האוכלוסייה ומספר המועסקים. "התוכנית תפעל על פי שני כללים: הראשון, על פני עשר שנים, כנגד שני עובדים המשתחררים מרצונם ייקלט עובד אחד. השני, ניידות פנימית בתוך רוחבו של המגזר הציבורי כולו. "מסביר לין.
 
היעד השלישי: חיזוק המגזר העסקי כדי ליצור מקומות עבודה נוספים
"למגזר העסקי בישראל יש את הכוחות והדינאמיקה להמשיך ולצמוח. בישראל 480,000 עסקים. מתוכם 375,000 בני מחזור של 1 מיליון ₪ בשנה ו- 75,000 עסקים בני מחזור של עד 5 מיליון ₪ בשנה. התפיסה השוררת כאילו המגזר העסקי זקוק לתמיכות של המדינה היא שגויה. חלקו הגדול של המגזר העסקי אינו זקוק ואינו רוצה תמיכות או סיוע. אך הוא רוצה - שיכבדו את זכויותיו. "
 
לדבריו, מנוע הצמיחה האמיתי טמון במוטיבציה לבנות עסקים או לפתחם. "אם נפסיק את הכרסום והשחיקה המתמדת בזכויות המעסיקים ונעצור את התהליך על פיו מותר להכביד ולהעמיס ללא הרף על המגזר העסקי באמצעות שורה של הכבדות, ביניהן: רגולציה מסואבת, חוקי סביבה בלתי הוגנים, חוקי הגנת צרכן קיצוניים, שחיקה בזכויות היסוד כמו זכות הקניין וחופש החוזים וביטול החופש בעיצוב מבנה התעסוקה, תהיה למגזר העסקי המוטיבציה להמשיך ולצמוח. בדרך זו ייווצרו מקומות עבודה אשר יוכלו לקלוט את העובדים, שישתלבו במעגל התעסוקה, כתוצאה מגידול השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה" הדגיש לין.