לין למוסד היועמ"ש: חוות הדעת בעניין חברת פלאפון, הייתה לקויה ונגועה בפגם פרוצדוראלי היורד לשורשו של עניין

מכתבו של לין בא בעקבות תגובה מד"ר הראל לפיה ביקורתו של לין על חוות הדעת, אותה הוציא היועץ בעניין ועד העובדים בחברת פלאפון, הינה לא מוצדקת שכן 'חוות דעתו של היועץ ניתנה לאחר בחינה מעמיקה של הדברים ולאחר קריאת עמדתה של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.' (רצ"ב המכתבה המלא).
 
בתגובה למכתבו של הראל, שב וטען לין כי התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה הייתה לא ראויה ואף פוגענית. "לא ביקשנו מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המגזר העסקי. כל מה שביקשנו הוא, שהיועץ המשפטי לממשלה, קודם שהוא מוציא חוות דעת תחת ידו, ישמע את נציגי המגזר העסקי, ארגוני המעסיקים, לא רק מן הכתובים אלא גם בשיחה ישירה. אני מניח שמשרד המשפטים וגם היועץ המשפטי לממשלה מבינים את חשיבות המגזר העסקי למדינה כולה ולכלכלתה. בסופו של דבר מי שיוצר את הצמיחה הכלכלית, את הכנסות המדינה ואת מקומות העבודה, זהו המגזר העסקי.
 
לדבריו, "הנושא הנדון בבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת "פרשת פלאפון", הוא כה חשוב, כה עקרוני ולתוצאותיו השפעה מהותית על מערכת יחסי העבודה בישראל במגזר העסקי-הפרטי. להוציא חוות דעת, מבלי לשמוע את נציגי המגזר העסקי, הוא בעיני התנהגות לא ראויה. הרבה אישים זוכים לשימוע אצל היועץ המשפטי לממשלה ומפליא שדווקא נציגי המגזר העסקי לא זכו לכך. לא הייתה שום מניעה שהיועץ המשפטי לממשלה ישמע הן את ארגוני העובדים בישראל והן את נציגי המגזר העסקי, קודם שהוא מוציא חוות דעת בנושא כה חשוב וכה עקרוני."
 
 
לין טען במכתבו כי הפרקליטים בשירות המדינה אינם יכולים לייצג את המגזר העסקי. "עם כל הכבוד לכל הפרקליטים והעובדים בשירות המדינה, הם עדיין אינם יכולים לשמש כנציגי המגזר העסקי, הם אינם פועלים בתוכו ולא יכולה להיות להם זווית הראייה הנכונה בהקשר להשפעות של חוות הדעת על עתיד יחסי העבודה במגזר העסקי בישראל. כדאי שתבינו ותפנימו שיש כיום חברות זרות בינלאומיות הנמנעות מביצוע השקעות בישראל מחמת השחיקה העצומה שחלה בזכויות המעסיקים בעשר השנים האחרונות." הדגיש לין.
 
עוד הוסיף לין כי "סבורני, שקודם שהיועץ המשפטי נותן חוות דעת, המביעה את עמדתו בסוגיה שעל סדר היום, מן הראוי שהוא יבדוק גם שאלות יסוד הנוגעות לסמכויות הערכאות השיפוטיות בישראל. כך, למשל, האם בכלל יש סמכות לבית הדין הארצי לעבודה לקבל החלטה שאדם, או אישיות משפטית, יהיו מנועים מלהביע את דעתם? ואני מדגיש: יהיו מנועים מלהביע את דעתם, בנושא זה או בנושא אחר. האם בכלל מותר לנו ליצור מצב שזכויות היסוד של המעסיקים בישראל הן פחותות מזכויותיו של כל אדם אחר? "
 
בסיימן את מכתבו כתב לין כי "אלה הן שאלות יסוד משמעותיות שאליהן היה ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יידרש. אין זה בכלל מובן מאליו שלבית הדין הארצי יש סמכות לקבל החלטה המונעת ממעסיק להביע את דעתו. מקובל על כולנו שמעסיק אינו יכול לנקוט בסנקציות או להזהיר עובדים שיבולע להם אם יתארגנו. אבל מכאן עד להבעת עמדה הוגנת, עדיין קיים מרחק רב."
 
לדבריו, "מה שעומד על סדר היום הציבורי, במסגרת "פרשת פלאפון", אינו רק ההתנהגות הספציפית של חברת "פלאפון" אלא הזכויות העקרוניות של המעסיק: אי אפשר לנהוג כלפי מעסיקים כאילו היו בגן ילדים והם צריכים לבקש רשות מן המורה לדבר. המעסיק הוא עדיין זה שנושא בסיכון להצלחת העסק, העובדים גם הם נפגעים אם העסק אינו מצליח."
 
"מכול הסיבות האלה, אני סבור, שחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, הייתה לקויה ונגועה בפגם פרוצדוראלי היורד לשורשו של עניין. היינו מאוד שמחים לדעת אם היועץ המשפטי לממשלה הנכבד סבור שלבית הדין הארצי יש את הסמכות להכריע בדבר, לא בהתייחסות קונקרטית לחומר עובדתי אלה ברמה העקרונית של זכויות יסוד של המעסיק."