לשכת המסחר מתנגדת בתוקף לחוק עידוד השקעות הנותן הטבת מס בסכום של כ- 5.5 מיליארד ₪ בשנה לקומץ חברות תעשייה יצואניות ללא התנייה

לין: "מדובר בניסיון להערים על הסכמי סחר בינלאומיים העלול לחזור כבומרנג.  בסיס החוק לקוי והוא יוצר עוולה חמורה במערכת המיסוי בישראל. יש לחזור לקריטריון של ביצוע השקעות חדשות באזורי פיתוח  היוצרים מקומות עבודה נוספים "
אנו מתנגדים בתוקף לחוק עידוד השקעות במתכונתו הנוכחית ניתנת הטבות מס מפליגות בסכום של כ- 5.5 מיליארד ₪ בשנה לחברות יצואניות, הגדולות והמבוססות ביותר בארץ, ללא התניית ביצוע השקעות ו/או הגדלת תעסוקה. כך עולה מנייר עמדה ששיגר אתמול איגוד לשכות המסחר למשרד המשפטים.
 
כידוע החוק במתכונתו הנוכחית, מעניק הטבות מס מפליגות לחברות תעשייתיות מייצאות, שמס החברות שלהן ירד בהדרגה ל-6% בפריפריה ו-12% במרכז הארץ בשנת 2015.  
 
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אנו מתנגדים לחוק עידוד השקעות הון בשני מישורים מרכזיים. הראשון, ניסיון להערים על הסכמי סחר בינלאומיים העלול לחזור כבומרנג. השני, בסיס החוק לקוי והוא יוצר עוולה חמורה במערכת המיסוי בישראל, המתבטא גם בהטבת מס לבעל המניות בחברה באמצעות שיעור מס מופחת במשיכת דיבידנד של 15% במקום 30% לכלל בעלי המניות במשק. לין מציע לחזור לקריטריון של ביצוע השקעות חדשות באזורי פיתוח  היוצרים מקומות עבודה נוספים.
 
איגוד לשכות המסחר העלה בנייר העמדה שורה של טענות כנגד החוק:
1.      כבר בזמן ניסוח טיוטת החוק בשנת 2010 התרענו על כך שהחוק עלול לעמוד בסתירה להסכמים בינלאומיים של ישראל עם ארגוני ה- WTO האוסרים עידוד ישיר ליצוא. הסכמי הסחר מבוססים על תחרות הוגנת ותחרות הוגנת משמעותה שאם מבטלים מכסי מגן אסור לתת תמריצים ישירים לעידוד הייצוא. תמריצים ישירים לעידוד הייצוא מבטלים את השוויון בתחרות. מסיבה זו כשניסחו את חוק עידוד השקעות הון שאפו להעלים את הפרת ההתחייבות שלא להעניק עידוד ישיר לייצוא וכך נולד הנוסח המבלבל שהייצוא צריך להיות לשוק שרמת האוכלוסין בו לא תפחת מ-12 מליון תושבים.  "
2.      החוק לוקה בחוסר הגיון משווע ובאפליה משוועת. מפעל תעשייתי באזור פיתוח שיסגור קווי יצור ואפילו יפטר עובדים יהיה זכאי להטבת מס מופלגת של תשלום מס חברות בשיעור של 6%, אם הוא עומד בדרישת ביצוע יצוא של 25% מהמחזור. אולם, אם באותה עיירת פיתוח בוצעה השקעת הון חדשה, הוקם מפעל תעשייתי חדש המייצר מקומות עבודה חדשים, אך אינו מייצא 25% ממחזורו, הוא לא יזכה בהטבת מס.
3.      החוק אינו מעודד כל השקעה נוספת ו/או הגדלת תעסוקה. בימים אלו מנסים במשרד האוצר להעביר את החוק הרווחים הכלואים – המשקף יותר מכל את הכשל ארוך השנים במתן הטבות מס לחברות ענק ללא קבלת תמורה.
4.      חוסר מידתיות במתן הטבות מס לבעלי חברות ענק במשיכת דיבידנדים – החוק הנוכחי נותן אפשרות לבעלי המניות בחברות שעונות על הקריטריונים ליצוא, למשוך דיבידנד בשיעור מס של 15% כאשר כלל בעלי המניות במשק ידרשו לתשלום של 30%. בכך מעודדת המדינה את בעל המניות ליהנות גם משיעורי מס חברות מופחתים וגם משיעורי מס נמוכים על הדיבידנד.
למידע נוסף בתחום זה