הודעות לעיתונות
|
07/06/2012
מבדיקה שנערכה בלשכת המסחר ת"א והמרכז עולה: מאז רפורמת ועדת בכר "נעלמו" כ-35% מבתי ההשקעות בישראל
רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון בלשכת המסחר ת"א והמרכז: "היעדר התחרות יוביל לריכוזיות חדשה בשוק ההון, שתגרום בסופו של יום להעלאת דמי הניהול למשקיע הפרטי" נושא ההכבדות הרגולטוריות על שוק ההון ידון בוועידת ECONOMIX.IL של לשכת המסחר תל אביב והמרכז, שתיערך ב- 12.6.2012, במלון דן פנורמה ת"א.
ב-6 השנים האחרונות חלה ירידה דרסטית של כ-35% במספר החברות לניהול תיקי השקעות הפועלות בישראל, מ-205 חברות שפעלו בשנת 2006, ל-136 חברות הפועלות בישראל כיום. כך עולה מבדיקה שנערכה ע"י רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, בלשכת המסחר ת"א והמרכז לקראת ועידת ECONOMIX.IL שתיערך ב-12 ליוני במלון דן פנורמה ת"א. לדברי סולומון, "המגמה של סגירת בתי ההשקעות תוביל לריכוזיות חדשה בשוק ההון, שתגרום בסופו של יום להעלאת דמי הניהול למשקיע הפרטי".
"תפיסתה המרכזית של ועדת בכר הייתה הגברת התחרות בענף, הגדלת גיוון המוצרים, הוזלת עלויות ושיפור השירות ללקוחות. ואכן, רבים ראו ברפורמה זו פוטנציאל אמתי והקימו בתי השקעות חדשים. למרות זאת, מציין סולומון כי בשנים שלאחר מכן התחוללה מגמה הפוכה בענף. במקום שיתרבו מספר השחקנים, הם החלו להצטמצם בצורה דרסטית".
מבדיקתו של סולומון עולה כי בשנת 2006 פעלו בישראל 205 חברות לניהול תיקי השקעות, אולם, מספרם יורד בעקביות בשנים שלאחר מכן. ב-2007 עמד מספר בתי ההשקעות וחברות ניהול השקעות על 198 חברות, ב-2008 על 176 חברות, ב-2009 על 164 חברות, ב-2010 על 147 חברות, ב-2011 עמד מספר זה על 139 חברות, ונכון למאי 2012 פועלות בענף 136 חברות בלבד, כאשר בד בבד, בתי השקעות זרים מחו"ל כמעט ולא נכנסו לפעילות בישראל.
לדברי סולומון, הגורם המרכזי לירידה הדרסטית במספר בתי ההשקעות, ולצמצום התחרות בתחום היא הרגולציה: "בעקבות הדרישות הרבות של הרגולטורים השונים, בתי השקעות רבים, ובמיוחד הקטנים שבהם, אינם יכולים לעמוד בכך. הדרישות החדשות באו לידי ביטוי בדיווחים נרחבים יותר ללקוחות, ביקורות מתישות, העלאת אגרות, דרישות הון וכדומה". לדבריו, "כולנו מסכימים כי ישנה חשיבות לרגולציה בהגנה על הלקוח, אולם בה בעת עלינו להבין כי דווקא ריבויה המאסיבי של הרגולציה והיעדר הבחנה רגולטורית בין גודלם של בתי ההשקעות, העלתה את התשומות לעוסקים בענף בשיעור חד, כך שגופים החלו להתמזג או למכור את פעילותם לבתי השקעות גדולים".
"בנוסף" אומר סולומון, "חוק האכיפה המנהלית של הרשות לניירות ערך הרתיע רבים מלפעול בענף, שכן היקף הקנסות, שבכללם קנסות בשל טעויות טכניות או מילוי טפסים באופן שגוי, עשוי להגיע לסכום של מיליון שקלים, וזאת מבלי אפשרות לביטוח ושיפוי". לדבריו, כל דרישה להגנה על הציבור, חייבת להיעשות באיזון ראוי בין טובת הציבור לבין ההכבדה על העוסקים בענף ההשקעות. "בתי ההשקעות הקטנים חיוניים למשק, שכן הם מהווים אלטרנטיבה לניהול השקעות והיעלמותם תותיר את השוק לבתי השקעות גדולים מאוד. היעדר התחרות יוביל לריכוזיות חדשה בשוק ההון, שתגרום בסופו של יום להעלאת דמי הניהול למשקיע הפרטי".
נושא ההכבדות הרגולטוריות על שוק ההון ידון במושב תחת הכותרת "האם הרגולציה תחנוק את המגזר העסקי?" שיתקיים במסגרת ועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי של לשכת המסחר ת"א והמרכז, שתיערך ב-12/6 במלון דן פנורמה ת"א. בפאנל ישתתפו פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ', דיקן, ביה"ס לניהול וכלכלה, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של אל על, חיים כהן, מנכ"ל D&B ישראל, שמואל פרנקל, יו"ר ומנכ"ל משותף אפסילון בית השקעות, עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות' ועו"ד דרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי.
"תפיסתה המרכזית של ועדת בכר הייתה הגברת התחרות בענף, הגדלת גיוון המוצרים, הוזלת עלויות ושיפור השירות ללקוחות. ואכן, רבים ראו ברפורמה זו פוטנציאל אמתי והקימו בתי השקעות חדשים. למרות זאת, מציין סולומון כי בשנים שלאחר מכן התחוללה מגמה הפוכה בענף. במקום שיתרבו מספר השחקנים, הם החלו להצטמצם בצורה דרסטית".
מבדיקתו של סולומון עולה כי בשנת 2006 פעלו בישראל 205 חברות לניהול תיקי השקעות, אולם, מספרם יורד בעקביות בשנים שלאחר מכן. ב-2007 עמד מספר בתי ההשקעות וחברות ניהול השקעות על 198 חברות, ב-2008 על 176 חברות, ב-2009 על 164 חברות, ב-2010 על 147 חברות, ב-2011 עמד מספר זה על 139 חברות, ונכון למאי 2012 פועלות בענף 136 חברות בלבד, כאשר בד בבד, בתי השקעות זרים מחו"ל כמעט ולא נכנסו לפעילות בישראל.
לדברי סולומון, הגורם המרכזי לירידה הדרסטית במספר בתי ההשקעות, ולצמצום התחרות בתחום היא הרגולציה: "בעקבות הדרישות הרבות של הרגולטורים השונים, בתי השקעות רבים, ובמיוחד הקטנים שבהם, אינם יכולים לעמוד בכך. הדרישות החדשות באו לידי ביטוי בדיווחים נרחבים יותר ללקוחות, ביקורות מתישות, העלאת אגרות, דרישות הון וכדומה". לדבריו, "כולנו מסכימים כי ישנה חשיבות לרגולציה בהגנה על הלקוח, אולם בה בעת עלינו להבין כי דווקא ריבויה המאסיבי של הרגולציה והיעדר הבחנה רגולטורית בין גודלם של בתי ההשקעות, העלתה את התשומות לעוסקים בענף בשיעור חד, כך שגופים החלו להתמזג או למכור את פעילותם לבתי השקעות גדולים".
"בנוסף" אומר סולומון, "חוק האכיפה המנהלית של הרשות לניירות ערך הרתיע רבים מלפעול בענף, שכן היקף הקנסות, שבכללם קנסות בשל טעויות טכניות או מילוי טפסים באופן שגוי, עשוי להגיע לסכום של מיליון שקלים, וזאת מבלי אפשרות לביטוח ושיפוי". לדבריו, כל דרישה להגנה על הציבור, חייבת להיעשות באיזון ראוי בין טובת הציבור לבין ההכבדה על העוסקים בענף ההשקעות. "בתי ההשקעות הקטנים חיוניים למשק, שכן הם מהווים אלטרנטיבה לניהול השקעות והיעלמותם תותיר את השוק לבתי השקעות גדולים מאוד. היעדר התחרות יוביל לריכוזיות חדשה בשוק ההון, שתגרום בסופו של יום להעלאת דמי הניהול למשקיע הפרטי".
נושא ההכבדות הרגולטוריות על שוק ההון ידון במושב תחת הכותרת "האם הרגולציה תחנוק את המגזר העסקי?" שיתקיים במסגרת ועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי של לשכת המסחר ת"א והמרכז, שתיערך ב-12/6 במלון דן פנורמה ת"א. בפאנל ישתתפו פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ', דיקן, ביה"ס לניהול וכלכלה, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של אל על, חיים כהן, מנכ"ל D&B ישראל, שמואל פרנקל, יו"ר ומנכ"ל משותף אפסילון בית השקעות, עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות' ועו"ד דרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי.
