יו"ר ועדת העבודה באיגוד: הכנסת והממשלה טרם הפנימו את עומק השבר בו נמצא המגזר העסקי
סגנית נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר ועדת העבודה באיגוד, ישראלה שטיר, במתקפה חריפה על חקיקת העבודה המתבשלת בכנסת: "הכנסת והממשלה מנותקים מהעם. בתקופה שבה המגזר העסקי נאבק על מנת לשמר מקומות עבודה ובמציאות של 850,000 מובטלים, שוב מציאות של שטף חקיקת עבודה, מיותרת ומכבידה. במקום לחבק את המגזר העסקי, ממשיכים להדק את החבל על צווארו."
שטיר התייחסה לשורת הצעות חוק בתחום דיני העבודה, שחלקן זכו לתמיכה של וועדת השרים לענייני חקיקה, שממשיכות לזרום בצנרת החקיקה במנותק לחלוטין ממצב המשק עקב משבר הקורונה. על פי בדיקת איגוד לשכות המסחר, בכנסת הנוכחית כבר הונחו למעלה מ 70 הצעות חוק בתחום דיני עבודה, כולן מכבידות על המעסיקים.
"הממשלה והכנסת טרם הפנימו את עומק השבר בו נמצא המגזר העסקי. אם ימשיכו להעמיס על המגזר העסקי, לא יהיו לעובדים מקומות עבודה לחזור אליהם. אם רוצים שהמגזר העסקי יצמח, צריך להפסיק לחלוטין כל חקיקה שמטילה עול על המגזר העסקי. תנו למגזר העסקי להתאושש".
בפנייתה התייחסה שטיר להצעות חוק הבאות:
- הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דו"ח שנתי), שמבקשת להטיל על מעסיקים מעל 100 עובדים, חובה לפרסם, מדי שנה, דו"ח, המפרט את הבדלי השכר בארגון בין נשים וגברים, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות. שטיר: "התכלית היא מבורכת, אבל קיימת חשיבות עליונה שפער מוצדק בתגמולי עובדים לא יופץ ברבים מאחר והוא יעורר תסיסה במקומות העבודה, יביא לתחושות קיפוח לא מבוססות, לירידה במוטיבציה ובתפוקות. עד מהרה הדבר עלול להוביל גם להתדיינויות משפטיות מיותרות ולריבוי בסכסוכי העבודה. כבר היום מכוח החוק הקיים קיימים כלים מספקים להשגת המטרה הראויה של צמצום פערי שכר לא מוצדקים בין נשים וגברים".
- הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד) שעל פיה יאופשר לעובד שבן/בת זוגו לומדים במוסד לימודים על תיכוני לממש את ימי המחלה הצבורים שלו לטובת ילדו. היום שני בני הזוג צריכים לעבוד על מנת שאחד מהם יוכל לנצל ימי מחלה לטובת מחלת ילדו. שטיר: "האם לימודים חשובים יותר מעבודה? אם המדינה סבורה שהתשובה לכך חיובית, תואיל להזרים את התשלום מקופת הביטוח הלאומי".
- הצעת החוק המשתתף החופשי, שמבקשת להחיל חלק מזכויות השכירים על פרילאנסרים - שטיר: "הדבר יפגע בפרילאנסרים עצמם. יש פרילאנסרים שמעוניינים בחופש שלהם ובעצמאות, אחרת היו הופכים שכירים קלאסיים. כשמעסיק יידע שחלק משמעותי מהזכויות בדיני העבודה ניתנות גם לפרילאנסרים, זה יקטין את התמריץ שלו להעסיק פרילאנסרים, שכן מטשטשים את ההבדל המהותי בין שכירים לבין פרילאנסרים. כמו כן, יש פרילאנסרים שנותנים שירותים לפרילאנסרים, אז עכשיו מבקשים להחיל עליהם יחסי עבודה? לא ברורה ההתערבות בחופש ההעסקה ובבחירה של מתכונת ההעסקה".
לסיכום אמרה שטיר: "אלו רק דוגמאות חלקיות. הצעות שבעבר נדחו על הסף, עוברות דווקא בתקופת הממשלה הנוכחית והמשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. אם חברי הכנסת מעוניינים באמת לעזור לציבור, הם צריכים לרסן את תאוות החקיקה שלהם ופשוט להתאפק. די לחקיקה הפופוליסטית. הגיע הזמן להפסיק להתעמר בעסקים. הממשלה והכנסת מתנהלות בתחום דיני העבודה כאילו אנחנו במצב של שגרה ולא מפנימות את גודל השבר. זו תהיה בכיה לדורות. ההצעה שלנו היא להקפיא כל חקיקת עבודה לפחות עד תום שנת 2020".
מצ"ב ההודעה המלאה כולל דוגמאות להצעות חוק
הנושא בעיתונות | ישראל היום 2.8.2020
