מבט על חקיקת העבודה בכנסת ה-20

לא פחות מ-249 הצעות חוק פרטיות (חוקים חדשים ותיקוני חקיקה קיימת) הונחו על שולחן הכנסת במהלך תקופת כהונתה של הכנסת ה-20. 15 מתוך הצעות חוק פרטיות אלו (כ-6%) התווספו לספר החוקים של מדינת ישראל כמו גם 6 הצעות חוק ממשלתיות, שהבשילו לכדי חקיקה מחייבת.

להלן סקירה כללית על מגמות בחקיקת העבודה בכנסת ה-20. לא יהיה זה מופרך להניח, שגם בכנסת החדשה, הכנסת ה-21 יתפוס תחום חקיקת העבודה נתח מרכזי בעבודת הכנסת.  

בכנסת ה-20 חוזק מאוד מעמדה של השבת כיום המנוחה השבועי של יהודים. כך למשל, במסגרת תיקון מס' 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה (הצעת חוק ממשלתית) הוגבל שיקול הדעת של שר העבודה במתן היתר להעסקת עובדים בשעות המנוחה השבועית לפי סעיף 12(א) לחוק ונקבע כי עליו להתחשב בשיקולים הבאים: רווחת העובד; מסורת ישראל; קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית; ההשפעה שיש במתן ההיתר על אופי המרחב הציבורי בו תתבצע העבודה וכן כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכליות החוק. כמו כן, תיקון מס' 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה קבע (בחריגים הקבועים בו), כי גם עובדים לא דתיים יכולים לסרב לעבוד במנוחה השבועית (עד התיקון לחוק רק עובדים דתיים קיבלו זכות זו בחוק) ולא תהיה סנקציה באי קבלתם לעבודה או בפיטוריהם עקב סירובם זה. החוק חל גם על עובדים שהתקבלו לעבודה לפני שנחקק ואפילו כאלו שנאמר להם שהתפקיד מחייב עבודה בימי המנוחה השבועית. החוק, שאושר בוועדת הכספים (זו לא טעות) הקים גם ועדת שרים בראשות ראש הממשלה וחברים בה השר לשירותי דת ושר העבודה, לה רשאים מעסיקים להגיש בקשות לחייב עובדים לעבוד ביום המנוחה השבועי גם ללא רצונם.

הכנסת ה-20 המשיכה במגמה של שיפור תנאי עובדים. כך למשל, החל מיום 1.12.2017 הוגדל שכר המינימום והועלה לרמה של 5,300 ₪. בנוסף, לראשונה, נקבעו שיעורי הפקדות המעסיק במסגרת חוק (ולא רק בהסכם קיבוצי בין ארגוני המעסיקים לארגון העובדים, שמוצא לו צו הרחבה) וזאת במסגרת תיקון 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל).

הכנסת ה-20 שדרגה את תחום החופשות של העובדים בישראל. תיקון לחוק חופשה שנתית קבע, כי החל מה-1.1.2017 יוגדל מינימום ימי החופשה השנתית מ-10 ל-12 ימים. תיקון לחוק עבודת נשים מיולי 2017 העניק שעת חופשה יומית בשכר לבני זוג (עם ילד צעיר) של משרתי מילואים. תיקון 55 לחוק עבודת נשים מיולי 2016 שינה את המונחה חופשת לידה למונח תקופת לידה והורות והזכות להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא הפחתת שכר במשך 4 חודשים הפכה לזכות הורית ששני בני הזוג יכולים לחלוק בה (האחד על חשבון השני). כמו כן, ביולי 2017 אושר תיקון לחוק המפלגות, שמחייב מעסיקים לאפשר לעובדיהם להיעדר חצי יום לטובת הצבעה בפריימריס (בחירות מקדימות) ובלבד שהעובד חבר באותה מפלגה.

הכנסת ה-20 עסקה לא מעט גם בנושא חופשות המחלה.  ביוני 2016 אושר תיקון לחוק עבודת נשים, שקבע, לראשונה, חופשה לאב בגין לידת ילדו. לפני התיקון, העובד היה רשאי להיעדר מעבודתו ביום הלידה של בת זוגו על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו. התיקון קביע את זכות ההיעדרות של העובד למשך חמישה ימים נוספים על פי החלוקה הבאה: שלושה ימים ראשונים על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד והיומיים הבאים על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו. התיקון קבע עוד כי רואים יומיים אלו כהמשך ישיר ליום ההיעדרות הראשון. כמו כן, תיקון מס' 15 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) מ-2016 העניק אפשרות להורים להיעדר לסירוגין בשל מחלת ילד ובתשלום החל מהיום הראשון (מחלת הילד היא הקובעת ולא יום ההיעדרות של מי מבני הזוג). בנוסף, תיקון 61 לחוק עבודת נשים מה-6.1.2019 הרחיב את זכאותה של עובדת שנמצאת בטיפול פוריות/הפריה להיעדר מהעבודה בשל הטיפולים על חשבון ימי מחלתה. התיקון ביטל את ההסדר של היעדרות בת 20 שעות לעובדת במשרה חלקית ועם כניסתו של התיקון לתוקף, הרי שתקופת ההיעדרות בחודשי ההיריון תהיה עד מקסימום של 40 שעות למשרה מלאה כנהוג במקום העבודה ובאופן יחסי ל-40 שעות, לעובדת במשרה חלקית בהתאם לחלקיות המשרה.

הכנסת ה-20 חיזקה גם את בעלות העובד על כספי הפיצויים.  תיקון לחוק קופות הגמל מיולי 2018 קבע, כי מעסיק יכול למשוך את כספי הפיצויים שהפקיד לעובד רק במידה ופעל ותוך 4 חודשים מיום סיום יחסי העבודה המציא פסק דין הצהרתי לפיו הכספים שייכים למעסיק, או שהמציא אסמכתא בתוך פרק הזמן האמור בדבר נקיטה בהליך משפטי לפסק דין הצהרתי כאמור או לפי סעיף 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים. כמו כן, תיקון מס' 33 לחוק פיצויי פיטורים מאוקטובר 2018 קבע כי עובד המועסק על ידי קבלן כוח אדם זכאי לפיצויי פיטורים גם בעת מעבר בין קבלן אחד למשנהו.