האם פרסום סל המוצרים הבסיסי הוא באמת כלי לקידום התחרות והפחתת מחירים?

כולנו התבשרנו כי משרד הכלכלה עתיד לפרסם מידי רבעון מחיר סל מוצרים הכולל 68 מוצרים הנמכרים ביותר בקטגוריות שונות – סל אשר מרכיביו גובשו יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מטרת פרסום הסל הינה לאפשר לצרכן לעקוב אחר מחירי המוצרים ולפתח התנהגות צרכנית נבונה, והמשרד רואה בפרסום כלי לקידום התחרות לאורך הזמן.

האם באמת כך? לטעמי התשובה שלילית.

ראשית, יש לזכור כי ב- 20/5/2015 נכנסו לתוקף תקנות קידום התחרות בענף המזון (שקיפות מחירים), וקמעונאים גדולים מחויבים כבר היום לפרסם באינטרנט את המחיר הכולל העדכני של כל מצרך שהם מוכרים בכל סניף וסניף. התקנות הללו הותקנו מכוח חוק קידום התחרות בענף המזון, שמטרתו (הוכרזה כבר בסעיף הראשון לחוק) הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה, לשם הפחתת המחירים לצרכן.

אלא שרובם הגדול של הצרכנים לא הסתייע במאגרי מידע אלו, ונשאלת השאלה אם פעולה זו לא הועילה, על שום מה ולמה ממשיכים באותו קו.

עולם הצרכנים נחלק לשניים:

• אלו שמחיר המוצר הוא מרכיב מרכזי בשיקול בחירתם;
• ואלו שאדישים לשאלת המחיר, או ששיקולים אחרים מכריעים את הכף.

אלו שמשתייכים לקבוצה הראשונה, ממילא מודעים כבר היום למחירי המוצרים, דואגים לבצע השוואות ולבצע את רכישותיהם במקום הזול ביותר. תחת קבוצה זו נמצא אפילו צרכנים אשר מחלקים את פעולת הרכישה לשני מרכולים ויותר, ובכל אחד מהם רוכשים את המוצרים הזולים ביותר.

אלו שמשתייכים לקבוצה השנייה, ממילא כאמור אדישים לשאלת המחיר, או שהם מודעים למחיר היקר ובוחרים לרכוש בכל זאת במקום יקר יותר, רק בשל קירבתו הגיאוגרפית, נוחות הרכישה ושיקולים רבים נוספים. 

כך או כך, עבור שתי הקבוצות, פעולה זו אינה מקדמת דבר. וזאת, מבלי לעסוק בשאלת בחירת המוצרים שנקבעו לסל והטיות שעלולות להיווצר, מעצם כך, כגון התעלמות ממותגים פרטיים שלעיתים זולים יותר, מחירי הסל במכר מקוון, אפיון מחירים המוענקים לחברי מועדון בלבד, ועוד.    

דעתי הייתה ועודנה כי הוזלת מחירים וקידום התחרות יוכלו להתרחש רק עת תבוצע הפחתה משמעותית בנטל הרגולציה המוטל על העוסקים.