פסק דין: אין לקבל את טענת המכס כי יש לסווג מערכות וידאו קונפרנס "כצג"

בתיק זה ייצג משרדנו את היבואנית, חברת תקשורת, שייבאה מערכות תקשורת מסוג "וידאו קונפרנס". המדובר במערכות משוכללות המדמות חדר ישיבות וכוללות את רכיב התקשורת (codec), וכן מיקרופונים בעלי רגישות גבוהה ויכולת מיסוך רעשים, ומסך גדול התלוי על הקיר (או מס' מסכים). מערכות אלה מגיעות ב-2 צורות: אינטגרליות או מודולריות.

המערכת הינה למעשה מודל מתקדם ומשוכלל של מה שהיה ידוע בעבר כ"וידאופון", אשר לגביו הסכים המכס כי הינו בגדר "טלפון" ולפיכך אינו חייב במס קניה. אלא שבניגוד לעמדתו בעניין ה"וידאופון", הרי שלעניין מערכות ה"וידאו קונפרנס" טען המכס כי הן "מכונה לביצוע שיחות ועידה בווידאו ואינם מוגדרים כמכשיר טלפון".

המכס טען כי לשיטתו המדובר דווקא ב"צגים" החייבים בתשלום מס קניה בשיעור שבין 15% ל- 30%, בהתאם לגודל הצג.

בית המשפט קבע כי אין לקבל את פרשנות המכס לפיה מערכת תקשורת חזותית הכוללת צגים תסווג כ"צג". בית המשפט קיבל את עמדת היבואנית, וקבע כי אין ספק שהשימוש העיקרי במערכת תקשורת חזותית אינו צפייה בעלמא בצג, אלא שימוש בו לצרכי תקשורת.

בית המשפט קבע עוד כי ייעודן של מערכות התקשורת הינו "תקשורת", ובלעדי רכיב התקשורת המערכת הינה חסרת ערך. בית המשפט נעזר ב"מבחן ההשמטה", שבמסגרתו בודקים אם אדם סביר המבקש לרכוש מערכת תקשורת חזותית יעשה שימוש בטובין ללא רכיב זה או אחר. עפ"י מבחן זה, כאשר משמיטים את רכיב הצג עדיין ניתן לעשות שימוש במערכת שהיא עדיין מערכת תקשורת, אך כאשר מותירים את הצג ומנתקים את רכיב התקשורת, המערכת איננה עוד מערכת תקשורת אלא שינתה את מהותה. מכאן ברור כי מהות המערכת הינה התקשורת ולא הצג.

נקבע כי לקוח רגיל לא ירכוש מערכת תקשורת חזותית על מנת לעשות שימוש בצג בלבד. משתמש רגיל לא יפנה לשימוש במערכת תקשורת חזותית כאשר כל רצונו הוא "להביט" בצג ללא יכולת להתקשר ומבלי לצפות בצג בבני שיח אחרים, וכי אם נשמיט ממערכת התקשורת החזותית את יכולת התקשורת, תהפוך היא לכלי ריק. ובמילים פשוטות – אדם אשר יבקש לעשות שימוש במערכת תקשורת חזותית ויתבשר כי התקשורת נותקה – לא יעשה בה שימוש.

בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות המכס וקבע כי לא יהיה מופרך לטעון שפרשנות המכס כי הטובין הינם דווקא "צג", מבוססת על האינטרס המיסויי המאפשר גביית מס גבוהה על צגים.

בשולי פסק הדין – פסק דין זה הינו דוגמא נוספת לכך שהטכנולוגיה תמיד מקדימה את עולם המשפט והדבר נכון גם ביחס לשיטה המתואמת לסיווג טובין. אנו נתקלים לעיתים תכופות במוצרים בעלי פונקציות שונות. מכאן, שלא פעם עולה הצורך להגדיר לצרכי מכס ומס קניה את השימוש העיקרי של המוצר. בית המשפט אימץ בפסק דין זה, מבחן חדשני שהינו "מבחן ההשמטה", על מנת לבחון מהו השימוש העיקרי של המוצר. במקרה זה, המדובר בעצם במוצר שהתפתח טכנולוגית במהלך השנים, אך נשאר במהותו אותו מוצר מבחינה פונקציונאלית, ולכן לא היתה הצדקה מצד המכס לגביית המס.

*עוה"ד יהונתן כאהן ודפנה כאהן הינם שותפים במשרד יהונתן כאהן, ושות', המתמחה בתחום המסחרי-עסקי ובינלאומי, מיסוי ומיסוי עקיף (מכס ומס קניה).

* המידע המפורסם כאן הועבר במלואו על ידי המפרסם והינו באחריותו הבלעדית של המפרסם. ללשכת המסחר אין ולא תהיה שום אחריות, לנכונות המידע המפורסם ו/או לטיב השרות של העסק האמור.