השינויים בהסכמי הסחר הגלובליים והשפעתם על ישראל

לאחרונה נתבשרנו על כוונת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ להטיל מכס בשיעור של 25% על ייבוא פלדה ו-10% על יבוא אלומיניום. בתגובה, איימה הנציבות האירופית כי יוטלו מכסים על החברות "הארלי דיווידסון", בורבון" ו"ליוויס".

אם אכן יוטלו מכסים כאלה ואחרים, כיצד הדבר ישפיע על ישראל?

עפ"י כללים בינלאומיים, הטלת מכס אינה יכולה להיות בגין יבוא ממדינה מסוימת, בלבד. היא תחול ביבוא הטובין המסוימים, מכל מדינה שהיא, למעט ממדינות עמן יש הסכם סחר חופשי, המאפשר לפטור יבוא הטובין הללו, בהתקיים כללי מקור ותנאים נוספים, שנועדו לוודא שהטובין המיובאים אכן יוצרו במדינה עמה קיים הסכם סחר חופשי ואין מקורם במדינה שלישית כלשהי.

הטלת מכס על יבוא מוצר מסוים לאירופה או לארה"ב, עשוי לשפר את יכולת התחרות של ישראל ביצואו מישראל. שכן, לישראל הסכם סחר חופשי הן עם ארה"ב והן עם האיחוד האירופי. כך, שחסמי הסחר העומדים בפני מתחרים ממדינות אחרות, לא יחולו על התעשיין הישראלי (ככל שהמוצר המדובר מיוצר בישראל...).

אולם, עלינו לשים לב למגמה מדאיגה הפוכה. עם כניסת טראמפ לתפקיד, מימש כוונתו להחריג את ארה"ב מהסכם הסחר הטראנס פסיפי אשר ממשל אובמה ניסה בכל מאודו לקדם. הסכם זה אמור היה ליצור שותפות סחר של 12 מדינות (כולל ארה"ב) השוכנות לחופי האוקיינוס השקט ובכלל זה יפן, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צ'ילה, ניו זילנד, פרו, סינגפור, ויאטנם ועוד, ותכליתו ליצור איזור סחר חופשי בין מדינות אלה, ולהסיר חסמים.

כן, החליט טראמפ לפתוח לדיון את הסכם NAFTA (הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב קנדה ומקסיקו), במטרה לקדם פרוטקציוניזם לתוצרת אמריקאית.

אם בוחנים את מאזן היבוא-יצוא בין ישראל לבין ארה"ב, אשר רחוק מלהיות מאוזן, לא בטוח ש"לעולם חוסננו".

בחזית של האיחוד האירופי אנו עדים לתחילת פרימת המארג, נוכח הפרדות אנגליה מהאיחוד, המביא אוטומטית גם להיפרדותה מהסכם הסחר החופשי עם ישראל (אשר נחתם מול האיחוד האירופי ולא מול כל אחת ואחת מהחברות בו בנפרד), ואין לדעת מה יוליד המו"מ בינה לבין ישראל לכינון הסכם חליפי. באיחוד האירופי "חוליות חלשות" אליהן נשואות העיניים האם ילכו בעקבות אנגליה. כגון איטליה, ספרד ויוון.

עם זאת, לאחרונה האיחוד האירופי ויפן סיכמו על הסכם סחר היסטורי המעצים את מגמת הסחר החופשי. ואמנם, מבחינת ישראל, המשמעות היא הגדלת התחרות לספקים ישראליים על הלקוח האירופי, מצד שותפות סחר נוספות, הנהנות גם הן מתנאי סחר חופשי מול האיחוד האירופי בדומה לישראל.

לישראל רשימה מכובדת של הסכמי סחר חופשי, עם מדינות אפט"א, ירדן, מצריים, מרקוסור (דרום אמריקה), קנדה, תורכיה, קולומביה, והיא במו"מ מול מדינות נוספות כגון דרום קוריאה, הודו ועוד. נראה כי היא דבקה דווקא בגלובליזציה והפחתת חסמים ומכסים. לעיתים לדידנו באופן מוגזם, תוך הפליית הספק הישראלי לעומת הזר, למשל בפטור ממע"מ ביבוא אישי עד לשווי של 75$ והקלות ביבוא עד 1,000 דולר. בהיות ישראל מדינה קטנה, בעלת יתרונות יחסיים יותר בתחום ההיי טק ופחות בתעשייה מבוססת כוח אדם זול, קיימים שיקולים לפתיחות לסחר חופשי, ובלבד שלא יופלו לרעה ספקים מקומיים לעומת זרים.

לסיכום, נראה שהעידן החדש מאוד תזזיתי, גלומים בו יתרונות וחסרונות כאחד, ועלינו "להיות עם היד על הדופק".

BDO ISRAEL הינה פירמת ראיית חשבון ויעוץ עסקי דינמית ובעלת אוריינטציה עסקית.