עו"ד אורית פפר | פירמת עורכי הדין דורון טיקוצקי קנטור גוטמן ועמית גרוס | מאמרי דעה | 13/03/2018

רק עד סוף חודש מרץ ניתן לטעון כנגד חיובי ארנונה

ארנונה היא מס שהרשות המקומית גובה על נכסים בתחומה. מי שמחויב בארנונה הוא בעל הנכס או מי שמשתמש בו (המחזיק). החיוב הוא חיוב שנתי ועל פי חוק רשויות מקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 1976 אחרי 31.3.18 לא ניתן יותר לערער כל השנה על חיוב הארנונה למעט אם החיוב השנתי יצא אחרי חודש ינואר או במידה ושונה החיוב במשך השנה.

 

על מה ניתן לערער?

  • גודל השטח המחוייב
  • סיווג השטח
  • מי המחזיק אשר אמור לשלם את הארנונה.

 

לכל רשות מקומית הגדרת שטח שונה שניתן לחייבו. לכל רשות מקומית יש מדיניות חיוב שונה ולכל רשות מקומית יש הגדרות שונות בצו הארנונה ולפי הגדרות האלו מחליטים איזה שטחים ניתן לחייב ועל פי אלו תעריפים.

כך לדוגמא בעיריית תל אביב עסקים יחויבו ללא השטחים המשותפים למעט אם בעל/השוכר של הנכס באותה הקומה בניין  מחזיק ביותר מ-80% משטח הקומה. רק לאחרונה נקבע כי גם שירותים משותפים בבניין עסקים נחשב כשטח משותף ולכן לא ניתן לחייב גם בגין שטח זה בארנונה.

בעיר חולון יש שוני בתעריף הארנונה בין מחסן המשמש לצורך אחסנת חומרי גלם לבין מחסן המשמש לאחסנת חומרים מוגמרים. עד לא מזמן, במידה והמחסן היה  מנותק משטח מבנה התעשייה/בית מלאכה, הוא היה מחויב כאילו משמש לאחסנת מוצרים מוגמרים בתעריף גבוה של שירותים.  על פי פסק דין שניתן לא מזמן, כל מחסן המשמש לאחסנת חומרי גלם ומשמש מבנה תעשיה/מלאכה הנמצא בעיר חולון, אף אם אינו צמוד אליו, יחויב בתעריף המופחת של תעשיה/מלאכה.

בעיריית הרצליה, יש סיווג מיוחד למחסנים בתעריף מופחת (לכל צורך) אבל בדרך כלל חנויות/עסקים המחזיקים מחסנים בצמוד לחנויות אינם מודעים לכך שיש לדווח על אותו מחסן.

בעיריית ראשון לציון קיים תעריף מופחת למפעלים עתירי ידע ובתי תוכנה נמוך משמעותית  אף מתעריפי תעשיה כאשר ברוב הרשויות משווים את תעריף בתי התוכנה לתעריף תעשיה ואין הגדרת מפעל עתיר ידע. כמו כן, בצו הארנונה תשלמו רק 50% מתעריף הארנונה  למשרדים, חנויות, סופרמרקטים לכל שטחי הגלריות, מחסנים, ומרתפים.

 

עלולים להיות מקרים שאותו עסק או משרד שבהם מתבצעת אותה פעילות, ושטחם זהה, ישלמו סכומי ארנונה שונים לחלוטין, הן בשל העובדה שהרשות המקומית קבעה תעריפי ארנונה אחרים לאותם עסקים והן בשל כך שכל רשות מחשבת אצת גודל הנכס בצורה אחרת.

בשל כך חשוב מאוד לבדוק עוד לפני שמקימים את העסק וממקמים אותו, לבדוק מה תהיה עלות הארנונה. לאחר שנכנסתם והתמקמתם, חשוב לבדוק מדי שנתיים האם ניתן לחסוך בארנונה ואת זה חייבים לעשות עוד לפני סוף מרץ בכל שנה.

 

מקרים מיוחדים בהם ניתן לקבל פטור מתשלום ארנונה לתקופה מסוימת:

  • נכס ריק מכל אדם או רכוש (פעם אחת בחיי נכס באת הבעלות)
  • נכס חדש שטרם אוכלס
  • נכס הרוס במשך שנים
  • שיפוץ בנכס (חשיבות לדיווח לרשות המקומית בזמן)

 

כל הרשויות המקומיות בארץ, בעקבות הערות ביקורת שקיבלו, ובשל מצוקה תקציבית, משתדלות בכל דרך אפשרית להגדיל את שומתה ארנונה ולגרום לכם לשלם יותר על אותו דבר. לכן חשוב להיות ערניים, לבדוק את שומת הארנונה מדי שנה וגם אם הרשות המקומית מחליטה לשנות לכם סיווג או גודל נכס, לא לוותר ולבדוק, אם החיוב הנכון.  

 

 ***

לכותבת המאמר, עו"ד אורית פפר מפירמת עורכי הדין דורון טיקוצקי קנטור גוטמן ועמית גרוס, ניסיון רב בתחום הארנונה הן כגזברית עירייה לשעבר והן כעורכת דין המייצגת נישומים רבים בפני רשויות מקומיות שונות ומשלבת הבנה מעמיקה בצווי הארנונה השונים, יכולת ייצוג בוועדת הערר וידע משפטי וכלכלי.

למידע נוסף בתחום זה
המידע המפורסם כאן הועבר במלואו על ידי המפרסם והינו באחריותו הבלעדית של המפרסם. ללשכת המסחר אין ולא תהיה שום אחריות, לנכונות המידע המפורסם ו/או לטיב השרות של העסק האמור.