שער עולמי: כל השאלות והתשובות שיבואנים צריכים לדעת

רבות דובר וסופר על מערכת שער עולמי של רשות המסים. רובם המכריע של הדברים שנאמרו עסק בצד התפעולי של המערכת - כיצד יתבצעו השידורים על ידי קהילת הסחר, מהם כרטיס חכם וחתימה דיגיטלית, כיצד ניתן לשמור מסמכים ועוד.

אלא שבצידו של הדיון התפעולי, החשוב כשלעצמו, חייב להתקיים גם דיון בשאלת השפעת המערכת על ציבור היבואנים, הן מן ההיבט המשפטי והן מן ההיבט האכיפתי. כלומר, האם בעקבות עלייתה של המערכת לאוויר ותיקוני החקיקה הנלווים לכך יחולו חבויות משפטיות חדשות על ציבור היבואנים,  והאם רשות המסים תפעיל אמצעי אכיפה חדשים ומגוונים בנושא.

להלן עיקר השאלות והתשובות שיבואנים צריכים לדעת:

שאלה: רבות דובר על החתימה הדיגיטלית. למה בדיוק הכוונה?

אחד מהמאפיינים המרכזיים של המערכת הוא המעבר לסביבת עבודה ללא נייר paper less. משמעות הדברים היא שהחומרים שיוגשו למכס יהיו סרוקים ובחלקם חתומים דיגיטלית, באופן שלא יצריך הגשת  תיקי נייר (עותקים קשיחים למכס). המסמכים והתיקים ינוהלו באופן דיגיטלי. מבחינה תפעולית, צריכים היבואנים להצטייד בכרטיס חכם שבאמצעותו מועברים המסמכים לסוכן המכס. 

שאלה: האם יש משמעות משפטית לחתימה הדיגיטלית על אותם מסמכים שציינתם? האם זו לא רק הצהרה של נאמן למקור?

קיימת בהחלט משמעות משפטית לחתימה הדיגיטלית, שכן אותו יבואן חותם באופן דיגיטלי על המסמכים, כמו גם מאשר שהפרטים המצוינים במסמכים אלו הינם נכונים ואין מדובר רק באישור פורמאלי של העתק נאמן למקור.

הדברים חשובים במיוחד בנוגע לחשבון הספק.כאשר יבואן חותם דיגטלית על חשבון ספק הוא מאשר שהפרטים המופיעים בו – כמות ומחיר  - הינם נכונים. אם יתברר למכס כי חשבון הספק שנחתם דיגיטלית והוגש למכס הינו כוזב או שגוי (למשל – הערכים הכספיים אינם נכונים, הכמויות שגויות, נשמט עמוד אחד מהחשבון וכיו"ב) עלול המכס לפתוח בביקורת, וחמור מזאת – בחקירה, לא רק כלפי החברה היבואנית, אלא גם כלפי החותם עצמו.

שאלה: מה זה אומר כלפי גב' ישראלי שחותמת דיגטלית על המסמכים?

המכס מצפה מהיבואנים לשאת באחריות על המסמכים שהם מגישים ולא לשמש אך ורק כשליחים להעברת המסמכים לסוכן המכס לצורך הגשתם למכס. אמנם ציפייה זו הייתה קיימת גם בעבר, אלא שכיום נדרש גורם אנושי בחברה היבואנית לחתום על המסמכים, ובכך נכנסת מעורבות ואחריות אישית של חותם אינדיבידואלי ספציפי.

שאלה: כיצד הייתם מציעים ליבואן ולמנהלי היבוא באותן חברות להתנהל?

היינו מציעים ליבואנים ולמנהלי היבוא להצטייד בנוהל מסודר של חתימה דיגיטלית לפני אישור המסמכים, ולקיים תהליכי בקרה על נכונות הפרטים, לפני שחותמים דיגיטלית על המסמכים.

שאלה: ומה לגבי מסמכי העדפה שציינתם?

מסמכי העדפה –כלומר תעודות מקור, תעודות יורו 1, הצהרות חשבונית וכו - הם מסמכים שמונפקים על ידי הספק או על ידי רשות המכס במדינת היצוא. מצד אחד - ליבואן אין מידע על נכונות הפרטים המופיעים בו, שהרי היבואן אינו מכיר את הרכב העלויות של המוצר שהוא רוכש או את כל תהליכי הייצור שהמוצר עובד במדינת היצוא, ובמובן זה אין זה מצופה מהיבואן לקחת אחריות על נכונות פרטים אלו. מצד שני –מצופה מיבואן שאם הוא מקבל מסמך העדפה שנראה על פניו שגוי (למשל תעודת יורו 1 על מוצר שברור שהוא יוצר בסין ורק עבר תהליך אריזה באיחוד האירופי) - שלא יעשה בו שימוש ולא יגיש אותו למכס, אלא לאחר בירור עם הספק.

האם אתם סבורים שתהיה הגברה באכיפה מצד המכס כלפי ציבור היבואנים?

נושא הגברת האכיפה נידון באופן פומבי על ידי רשות המסים עם תחילת הקמת המערכת, והדברים מוצאים את ביטויים במספר אינדיקציות הקשורות הן למערכת עצמה והן לתיקוני החקיקה שאמורים להיכנס לתוקף בזמן הקרוב.

תוכלו לתת דוגמאות?

הדוגמא המובהקת ביותר היא עצם המעבר למסמכים דיגיטליים סרוקים. למעשה, זוהי הפעם הראשונה שיתקיים בידי המכס מאגר מידע ממוחשב מקיף שנמצא בלחיצת כפתור, והדבר יקל על רשות המכס למלא את חובתה החוקית ולאכוף את הוראות הדין. אם בעבר, על מנת לבחון את התנהלותו של יבואן כזה או אחר, נדרש המכס להזמין את התיקים מהארכיב - פעולה מסורבת שלוקחת זמן, הרי שכיום במסגרת מערכת שער עולמי יכול המכס בלחיצת כפתור לצפות בכל נתוני התיק ולראות את כל המסמכים הקשורים לתיק.

אינדיקציה נוספת היא תצהיר היבואן השנתי שהפך לראשונה להיות מסמך דיגיטלי. אמנם מבחינת תוכן המסמך לא חל שינוי, ואותן שאלות שהופיעו בו בעבר נשארו גם בנוסח הדיגיטלי ללא כל שינוי, אך עצם ההגשה הדיגיטלית יוצרת שינוי משמעותי ביכולת האכיפה וההצלבה של המכס.

עניין נוסף  - בשל קיומו של המאגר הדיגיטלי והאפיון של כל ספק באופן מובהק במערכת החדשה מקנה לרשות המסים גישה למידע רוחבי ביחס לאותו ספק, באופן שלא הייתה לה עד היום.

היכן אתם צופים שתוגבר האכיפה מצד רשות המכס

נראה שנושא הערך לצרכי מכס יקבל תעדוף משמעותי, וגם ראינו שעניין זה קיבל מקום נרחב במסגרת העמדות החייבות בדיווח למכס. משמעות הדברים היא שלהערכתנו המכס יבחן באופן מעמיק יותר את נושא הערכים המוצהרים על ידי היבואנים ברשומוני היבוא, ויבדוק האם נמנע היבואן מלהוסיף ערכים שהיה עליו להוסיף, כגון עלויות כשרות, עלויות של תבניות, תמלוגים, עזרים שונים שסיפק היבואן ללא תמורה או במחיר מוזל למוכר ועוד.

צריך להבין שמדובר כאן במקרים רבים בהוראות של פקודת המכס, או בפסיקה של בתי המשפט ולא בהנחיות מנהליות של רשות המכס. במלים אחרות, מדובר כאן בהוראות הדין, ולא פחות מכך, ולפיכך רשות המסים תמלא את חובתה על פי דין.

עניין נוסף הוא בקרה על ההנחות הניתנות ליבואן. כבר כיום מקיימת רשות המכס בקרה על ההנחות אלו, ובחלקן היא אינה מכירה. בעקבות הקמת המאגר הממוחשב ויכולתה של רשות המכס לצפות בפרטי התיק בלחיצת כפתור יש להניח שרשות המכס תבקר באופן הדוק יותר את עניין ההנחות המצוין בחשבון הספק ותבחן האם הנחות אלו הינן קבילות. לאחרונה גם נושא מחירי העברה לצרכי מכס ומע"מ נבחן על ידי המכס.

עניין נוסף שקיבל ביטוי נרחב בחקיקה הוא סוגיית העיצומים הכספיים. בתקופה הזאת נידונה בכנסת הצעת החוק של הממשלה לתיקון פקודת המכס. הצעת חוק זאת מעגנת בחקיקה את השינויים הנדרשים ממערכת שער עולמי, וגם קובעת הסדרים נוספים בענייני היבוא.

אחד מנושאים אלו הוא העיצומים הכספיים. יבואן שימנע מלצרף מסמכים נדרשים להצהרת היבוא (כגון חשבון ספק, מפרט אריזה, שטר מטען, חשבון ביטוח, חשבון דמי הובלה למטען ומסמכים נוספים), או שיספק נתונים שגויים, יהיה חשוף לעיצום כספי (מעין קנס אזרחי) בגובה של 5000 ש"ח או 10 אחוזים מסכום החסר של מסי יבוא, לפי הגבוה מביניהם. הדבר יהיה נתון לשיקול דעתו של המכס.

ככל שיהיו ליבואן עבירות חוזרות  בתקופה של שנתיים – הוא יהיה צפוי לכפל העיצום.

נושא העיצומים הכספיים הינו חדש בעולם היבוא. הוא קיים בחקיקה אחרת כמו חוק התקנים, חוג הגנת הצרכן, חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ורפורמת התמרוקים החדשה.  עד היום כלי האכיפה העונשיים שעמדו לרשות המסים היו הגשת כתבי אישום (שלוו בחקירות תחת אזהרה) ותפיסות וחילוטים של טובין. הכנסת מוסד העיצום הכספי מספקת לרשות המסים אמצעי ענישה ברמת ביניים.

ככל שהשימוש בעיצום הכספי מצד רשות המסים יהיה תכוף ורווח, הרי שיהיה מדובר בהכבדה משמעותית ביחס למצב הקיים. מצד שני, ככל שהשימוש יהיה מתון ומידתי ויהווה תחליף לענישה כבדה יותר כמו כתבי אישום ותפיסות, ועל כן ייתכן ויש בכך גם בשורה חיובית.

דוגמאות נוספות להגברת האכיפה?

ניתן גם לנחש שנושא אימות מסמכי העדפה יימשך בהיקף נרחב. הכוונה היא שרשות המכס תעשה שימוש בסמכותה החוקית ותשלח מסמכי העדפה לאימות בחול – בין מול רשויות המכס הזרות (כגון תעודות תנועה אירופיות ותורכיות) ובין מול הספק הזר (כגון תעודות מקור אמריקאיות) – על מנת לבדוק האם אכן היה היבואן זכאי להטבת המכס בשל הגשת התעודה.

גם בדיקות של סיווגי מוצרים באופן רוחבי תהיינה קלות יותר לביצוע על ידי המכס, שהרי לאחר שהרשות תגיע למסקנה סופית בעניין סיווג בתיק אחד, הוא תוכל לבצע בדיקה רוחבית אצל יבואנים אחרים ביתר קלות, לאור קיומו של  המאגר הממוחשב.

צריך לזכור, כאשר המכס מוציא שומות רטרואקטיביות הוא מוסיף לסכום הקרן גם סכום של רבית והצמדה (4%) וגם קנס פיגורים (12.5 עד 25 אחוזים לשנה), כך שמדובר בסכומים משמעותיים ביותר.

האם העובדה שהתבצעה לאחרונה הפחתה של מסי יבוא אינה גורמת לכך שהאכיפה של המכס תצטמצם שהרי למעשה קיימת פחות אפשרות של גביה?

אין ספק שמהלך הפחתת המסים צמצמם את בסיס המס העקיף שנגבה בידי הרשות, אולם עדין נותר כר נרחב לגביה מצד הרשות, בוודאי באותם מוצרים שלגביהם שיעורי המכס לא הופחתו ושיש להניח, כדבר הגיוני, שהאכיפה תמשיך להתקיים לגביהם, כפי שנעשה גם היום.

צריך גם להבין שברשומוני היבוא משולם גם מע"מ והמכס גובה גם אותו. בכל הנוגע לענייני המע"מ לא חל שינוי ולכן יש להניח שהמכס ימשיך לגבות גם אותו.

מה המשמעות של הגברת האכיפה בענייני מע"מ? הרי היבואן מקזז את המע"מ שהוא משלם ביבוא מהעסקאות שהוא גובה?

קיימת חשיבות לדיווח הנכון כשלעצמו, שהרי אי הקפדה על דיווח לענייני מע"מ יוצרת מדרון חלקלק של אי דיווח נכון לענייני מכס ומס קניה, והדבר גם יוצר עיוות בסטטיסטיקת סחר החוץ של המדינה.

ובנוסף, כאשר הרשות מוציאה גרעון רטרואקטיבי של מע"מ או של כל מס יבוא אחר – היא גובה בצידו גם רבית והצמדה (4%) וקנס פיגורים (12.5 עד 25 אחוזים לשנה), שאינם מותרים בניכוי, ולפיכך נוצרת כאן הוצאה אמיתית ליבואן. בנוסף, לפי הנוסח הנוכחי של הצעת החוק  - העיצום הכספי יחול גם על אי דיווח נכון של ערך לצרכי מכס ומע"מ גם כאשר מדובר במוצר החייב רק במע"מ יבוא.

כיצד כדאי להיערך לעידן שער עולמי לאור מה שתואר לעיל?

חשוב להבין שמבחינת הוראות החוק המהותיות לא השתנה דבר. כלומר – אותם עקרונות מכסיים נותרו בעינם, הן לעניין ערך לצרכי מכס ומע"מ, הן לעניין סיווג והן לעניין כללי מקור, אלא שאנו צופים שהמכס יבחן דברים אלו באופן הדוק יותר לאור הכלי המשמעותי שניתן בידיו.

לכן ההמלצה הראשונה לציבור היבואנים היא להעמיק יותר בהכרה של הוראות החוק והפסיקה הנוגעים לענייני המכס, ובמיוחד בדגשים שציינו אותם. באופן ספציפי יותר – להכיר היטב את ענייני הערך לצרכי מכס ומע"מ, להקפיד על מילוי נכון של תצהיר היבואן, ולתת לכך חשיבות זהה בין אם מדובר במוצרים החייבים במכס ובמס קניה ובמע"מ, ובין אם מדובר במוצרים החייבים רק במע"מ.

המלצה נוספת לציבור היבואנים הוא להטמיע אצלם נהלי עבודה כתובים ומסודרים הן בכל הנוגע למילוי תצהיר יבואן, והן בכל הנוגע לביצוע העמסות של עלויות בהצהרות היבוא. כמו כן רצוי מאד שיהיו נהלים לביצוע חתימה דיגיטלית על מסמכים, ועל וידוא שמלוא המסמכים הוגשו למכס. נהלים כאלו יוודאו בראש ובראשונה כי לא נעשו שגיאות במסגרת תהליך היבוא, וגם יספקו הגנה לנושאי המשרה בתאגיד, שחובתם לוודא שהדיווחים לרשות המכס נעשו כדין.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.