חוק הסיעוד: ברפורמה הזו יש רק מפסידים
השבוע תחל הכנסת בדיונים על אישור "רפורמת הסיעוד" במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2019. באם תאושר בנוסחה המקורי זו תהיה בבחינת אות קין על מצחו של שר האוצר בהחלטה הכי לא חברתית מזה מספר עשורים.
חוק הסיעוד שחוקק לפני כ-30 שנה, הינו החוק הסוציאלי, בין החשובים שבחוקי המדינה. הוא מאפשר ל-170 אלף קשישים התלויים במידה רבה עד תלות מוחלטת בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות היום יום בגמלת סיעוד בהיקף שנקבע על פי מידת התלות של הזכאי לגמלה בעזרת הזולת. מידת תלות זו נקבעת באמצעות מבחן תפקודי המבוצע באמצעות מעריכים מקצועיים.
כיום, הגמלה ניתנת ככלל, באמצעות שירותים בעין הכוללים בעיקר טיפול סיעודי בבית הקשיש וטיפול במרכז יום.
על פי התיקון המוצע בחוק ההסדרים, המכונה במצג שווא ע"י האוצר "הרפורמה בסיעוד",שבמקום גמלה המחולקת לשלוש רמות תלות,יתוקנו על ידי יצירת שש רמות תלות,שייקבעו על פי מספר הנקודות שיקבל הזכאי בבדיקת תלות הבודקת את מידת התלות שלו בביצוע היום יום לעניין הצורך בהשגחה.
רמת התלות בה יימצא הזכאי תקבע את גובה הגמלה ותאפשר מתן מענה הולם יותר לצרכים הסיעודיים שלו. חלק זה של הרפורמה הוא בהחלט צודק, על אף שלא מגדילים את העוגה, אלא מחלקים אותה אחרת, בהתאם לצרכי הקשיש הסיעודי.
ברם, החלק השני של הרפורמה טומן בחובו סכנות רבות. תיקון החוק יגרום ש – 40 אלף קשישים הנמצאים ברמת התלות הראשונה, ברירת המחדל שלהם היא לא קבלת שעות טיפול מתאימות בהתאם לצרכיו ("שירות בעין"), אלא קבלת גמלה בגובה 1000 ₪. הקשיש אינו זקוק לכסף – הוא זקוק לטיפול אישי פרונטלי ע"י מטפלת מקצועית.
מבחן התלות לא בדק את מצבו הפיננסי של הקשיש , אלא את מצב תפקודו. גם בכל רמות התלות הנוספות, ברירת המחדל תהיה שהקשיש יקבל לידיו בכסף - שוויין של ארבע יחידות שירות מתוך סך היחידות שהוא זכאי להן.
קבלת כסף במקום טיפול אישי בקשיש תדרדר את מצבם הרפואי ואיכות חייהם של הקשישים, שיעדיפו להשתמש בכסף לתרופות ולמזון והדרך משם קצרה להמשך מעמסה על בני המשפחה ועל מערכת הבריאות הציבורית שגם כך קורסת תחת העומס.
אם נוסיף לכך שמערכת הבקרה והפיקוח הממשלתית על הקשישים אינה קיימת בפועל הדרך קצרה לקריסה מוחלטת של חוק הסיעוד ובפועל הנשוא יכה בחברה בחוזקה כה רבה וזעקת הקשישים "אל תשליכני לעת זקנה" תעמיד אותנו בבושתנו. ואוי לממשלה שכך מזניחה את ותיקי אזרחיה שבנו את המדינה!
המטרה האמיתית של האוצר בעברת כסף לידי הקשיש היא חסכון בהוצאות האוצר, שכן התשלום לקשיש היא בגובה של 80% מערך הקצבה (חסכון במע"מ) והוצאת עשרות אלפי קשישים מעל קו העוני – אך זו אחיזת עיניים שכן הקשישים יהיו עניים יותר – רכש השירותים/מוצרים יעלו להם הרבה יותר אילו היו מקבלים זאת במרוכז מעמותות הסיעוד.
שר האוצר, כחלון אל תנהג בקשישים במסגרת ניסוי וטעייה , הקשישים אינם נדל"ן. אל תנהג בחופזה ברצונך לחסוך בהוצאות על גבם של הקשישים בערוב ימיהם. אפשר להם לחיות בכבוד הראוי להם, הוצא את ידך מכיסם הדל!
