כיצד לפעול במקרה וקיבלתם עיצום כספי מטעם הרשות להגנת הצרכן?
אם בימים אלו הגיעה לעסקיכם הודעה באשר לעיצום כספי בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן – אינכם לבד. מאז כניסתו לתוקף (לפני כשלוש שנים) של המנגנון המאפשר להטיל קנס מנהלי על עסק בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, הגבירה הרשות להגנת הצרכן את פעולות אכיפתה וכתוצאה מכך גדל מספר העסקים עליהם מוטלות סנקציות.
לעתים מגיע לעסק פקח מטעם הרשות אשר מבצע בדיקה גלויה, משוחח עם נציג שנמצא במקום, שואל שאלות ומשאיר דו"ח. במקרה כזה חשוב להבין מהן הטענות שהוצגו ולבחון האם יש לבצע פעולה בנושא. במקרים אחרים מתנהלת חקירה סמויה שבסופה נשלחת לעסק הודעה על כוונת הרשות להטיל עליו חיוב, מבלי שהעסק בהכרח היה מודע למהלכים שהרשות מבצעת.
המנגנון של העיצום הכספי ברור: להרתיע את העוסק מפני ביצוע הפרות צרכניות. יחד עם זאת, מדובר בחוק המטיל על העוסק חובה לעשות אלפי פעולות. גם אם לא הייתה כוונה להפר את החוק, אחת או יותר מפעולותיו עלולה לחשוף אותו לקנס גבוה של עשרות ואף מאות אלפי שקלים.
הנתונים אשר מפורסמים באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אודות העיצומים הכספיים שהוטלו בשלוש שנים האחרונות מראים לנו כי מדובר בכלי עוצמתי: בשלוש השנים האחרונות הוטלו 206 עיצומים חלוטים (עיצומים ששולמו לאחר הטלתם או לאחר שערעורם נדחה). מספר זה לא כולל את עשרות התיקים שבטיפול הרשות וטרם הסתיימו. העיצומים הוטלו לא רק על תאגידים אלא גם על כ-50 עסקים קטנים.
בין העסקים עליהם הוטלו העיצומים: חברות לייצור מזון, חנויות ורשתות אופנה, רשתות אופטיקה, רשתות מזון, חנויות נעליים, רשתות וחנויות למוצרי חשמל, רשתות לציוד משרדי, חנויות למוצרי טיפוח, רשתות רהיטים, רשתות פארמה, מוסכים, חברות אנרגיה, חברות להשכרת רכב, חברות שעוסקות במכר מרחוק ועוד.
מן הדוח עולה עוד כי הרשות מתמקדת בעיקר בהפרות של הטעיה (לדוגמה: הקטנת מוצרים, הטעיה בפרסום, הצגת מחיר ותנאי הביטול), חובת גילוי (מוצרים בפיקוח ותנאי ביטול בעסקאות מתמשכות), מכר מרחוק (מסירת פרטים וביטול עסקאות), אחריות ושירות לאחר מכירה, אי אספקת שירות טלפוני חינם ועוד.
הסכומים שהוטלו בסופו של דבר, לאחר הפחתות למיניהם, נעים בין אלפי שקלים לבין מעל מיליון שקלים לעוסק. סך הכל הוטלו עד כה עיצומים בסך של כ- 20 מיליון ₪. בנוסף, ישנם הליכים עומדים ותלויים רבים.
חשוב מאוד להתנהל נכון בכל הקשור להליך העיצום ולקחת אותו ברצינות כבר בשלבים המוקדמים. להלן מספר טיפים בנושא:
- נערכה ביקורת או נשאלתם על ידי חוקר הרשות- לא להתעלם. כדאי שהנציג במקום העסק יידע למי להפנות את אותו פקח/ חוקר.
- קיבלתם הודעה על כוונת חיוב- חשוב להגיב בזמן (תוך 45 ימים אך ניתן לבקש הארכה לעוד 45 ימים). הליך זה מחליף את הערכאה הראשונה בבית המשפט ויש להיערך אליו בכובד ראש. יש להציג את כל הטענות ולצרף את כל המסמכים והאסמכתאות התומכים בטענות. אם וכאשר תחליטו לערער בבית משפט, לא ניתן יהיה להביא ראיות חדשות.
- רצוי לבקש מן הרשות את חומר החקירה עליו ביססה הרשות את הכוונה להיטל את העיצום.
- ניתן לטעון לביטול העיצום עצמו (אם המעשה לא מהווה הפרה) ולהפחתת היקף הסכום (אם למשל מדובר בפחות הפרות ממה שהרשות טוענת).
- כמו כן, ניתן לטעון להפחתת הסכום בהתאם לתקנות הפחתה אשר קובעות בין היתר אפשרות של הפחתת הסכום אם העוסק נקט בפעולות למנוע הישנות ההפרה.
- לאחר הגשת טענותיכם לממונה העיצומים תשלח הרשות החלטה בה היא תודיע אם החליטה על השארת סכום החיוב על כנה, הפחתתה או ביטולה.
- על החלטה זו ניתן לערער תוך 45 יום לבית משפט שלום בו יושב נשיא בית משפט שלום.
מכאן עולה כי ההודעה על הכוונה להטיל חיוב אינו סוף פסוק. לעתים, יש סיבות טובות להוריד את סכומי העיצום ואף לבטל אותו.
***
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. ההסבר של הוראות החוק הינו תמציתי ואינו כולל את כל ההוראות. לקבלת ייעוץ משפטי במקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.
עו"ד שושנה רבינוביץ הינה עורכת דין העוסקת בדיני צרכנות, משפט מסחרי ודיני מסחר בינלאומי.
shosh@law-sr.co.il ,www.law-sr.co.il רחוב אחד העם 35 תל אביב 03-7266111
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעסקים בינוניים וקטנים, מבצע בקרה וציות ועומד לרשות העסק באופן שוטף בכל שאלה או סוגיה.
