תשלום אגרות בתובענות ייצוגיות – צעד ראשון לאיזון הנכון

החוק, שחוקק בשנת 2006, קבע כי תוך חצי שנה יותקנו תקנות, המסדירות את גובה האגרות בהגשת תובענה ייצוגית. למרות זאת, תקנות כאמור לא הותקנו, אבל הדבר לא מנע הגשת אלפי תובענות ייצוגיות במשך השנים.

המטרה בהטלת האגרות היא לטפל, בין השאר, בתופעת תביעות הסרק, שגוזלות זמן שיפוטי יקר ומכבידות על הנתבעים, שנדרשים לשלם ממון רב בהתגוננות, גם אם ברור שאין בתביעה ממש. זאת בנוסף לפגיעה במוניטין ולנזקים נוספים כמו הגדלת פרמיות הביטוח ועוד. בנוסף, הכלי של התובענה הייצוגית הפך בשנים האחרונות למכשיר של סחיטת עסקים להתפשר, שכן ידוע לחלק מהתובעים הייצוגיים שלשלם משהו יהיה יקר פחות מאשר לנהל את ההליך בבית המשפט, גם כשאין מאחורי הדרישה כל בסיס.

האגרות נועדו לצופף את הרשת, ולהציב מסננת כבר בשער הכניסה. הכוונה היא להשביח את ההליך, כך שרק תובענות שיש מאחוריהן בסיס יגיעו לידי בירור בבתי המשפט.

בנוסח שעבר בוועדת החוקה, מדובר על תשלום של 16,000 ₪ בהגשת תובענה ייצוגית לבית המשפט המחוזי (בסכום ראשון של 5,500 ש"ח) ו-8,000 ₪ בהגשת תובענה ייצוגית לבית משפט השלום (סכום ראשון בגובה 3,000 ₪). אם יזכה התובע בתביעתו, הוא יקבל בחזרה את החלק הראשון של האגרה ששילם ויתרת התשלום תועבר על ידי הנתבע.

בנוסף, נקבעה רשימה של חריגים ופטורים. כך למשל, בתובענות נגד רשויות מקומיות, סכום העתירה יהיה זהה לסכום העתירה בבג"צ (כ-1,800 ₪) ואילו בתובענות נגד המדינה, סכום האגרה יהיה זהה לזה בבית משפט השלום; לשרת המשפטים ניתנה סמכות להקטינו לסכום בבג"צ.

כמו כן, לא תיגבה אגרה בהגשת תובענה ייצוגית בנושאים של אכיפת זכויות בתחום איכות הסביבה, איסור הפלייה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, דיני עבודה ופגיעה באנשים עם מוגבלות.

חברי לשכת המסחר תל אביב והמרכז מוזמנים להסתייע בלשכה המשפטית ולקבל יעוץ משפטי ראשוני בתחומים: עסקים, צרכנות, סחר חוץ ודיני עבודה. ליצירת קשר לחצו כאן.