טיפול המדינה בקשישים סיעודיים בביתם

חוק הסיעוד פועל מזה 30 שנה והיה פורץ דרך בתחומו בארץ ובעולם. זהו השירות היחידי שמופעל ע"י הביטוח הלאומי שניתן כשירות לאזרח ולא בכסף (ברובו). החוק פועל בהצלחה רבה לאורך השנים ומשרת כיום כ- 165,000 קשישים באמצעות כ- 80,000 מטפלות ישראליות (ברובן, כ-8% גברים) וכ-35,000 עובדים/ות זרים/ות.

דו"ח המבקר מציג תמונה עגומה של ניהול כושל בביטוח לאומי הרשויות ומשרד הרווחה, טיפול לקוי וחסר ע"י המטפלים, בזבוז משאבים של מאות מיליונים, חוסר פיקוח בסיסי ועוד.

להלן שני סעיפים בהם נוגע הדו"ח:

• "פגיעה בקשישים עקב איכות לקויה של הטיפול": בדו"ח המבקר מצוין כי 20% מהמשיבים לסקר ענו כי להערכתם הקשישים נפגעו במידה כזאת או אחרת מטיפול ביתי לקוי. אם לבחון את הסקר שעליו מדובר, ע"פ דו"ח המבקר, ענו לסקר מכוון באינטרנט 624 אנשים, מתוך כ-300,000 שנחשפו אליו ברשתות החברתיות. כך ש-20% מתוך 624 הינם 125 אנשים, שלהערכתם הייתה פגיעה בקשיש מאיכות טיפול לקויה. אין לזלזל אפילו באדם אחד שנפגע מטיפול לקוי, אך יש לציין כי מתוך 165,000 מטופלים המקבלים שירות כמעט מדי יום, כ- 100 מיליון שעות טיפול בשנה, ענו על הסקר רק 625, ומתוכם רק 125 ציינו שלהערכתם הייתה פגיעה כלשהי; וזוהי עדות לאיכות הטיפול הטובה באחוזים מאד גבוהים הניתן ע"י נותני שירותי הסיעוד למרות הכותרות בדו"ח המבקר. מה הפלא, אם כך, שבסקרים רבים לאורך שנות הפעלת חוק הסיעוד, התקבל ציון שביעות רצון של 95% מאיכות השירות בחוק הסיעוד. זאת בזכות המטפלות המסורות והצוותים המקצועיים שעושים מלאכתם נאמנה, מבלי להתייחס לכותרות השליליות בעניין.

• "תופעה של גניבת שעות": בסעיף זה, בניגוד לסעיף הקודם, אין נתון מספרי המציג את היקף הבעיה או אפילו הערכה כלשהי. הכותרת רק מציינת כי יש תופעה של גניבת שעות. אכן, אין בנמצא נתונים על היקפה. דו"ח המבקר מסביר את הסיבות שהביאו לתופעה במספר דוגמאות. התופעה, כפי שצוינה והוסברה בדו"ח, קיימת מתוקף השיטה הקיימת של יומני עבודה והקשר בין המטפלות למשפחות וחוסר היכולת לבחון הדברים, עד כה, מידי יום מידי שעה. זוהי תופעה בזויה וחמורה שיש להוקיע אותה מכל וכל, טוב מאד עשה הביטוח הלאומי שפיתח בשנים האחרונות מערכת דיווח נוכחות מבית הקשיש. המערכת בשלבי פריסה ארצית, ואיכותה ואמינותה עוד לוקים בחסר ודורשים הוכחה.

לסיכום, הדו"ח של המבקר מעלה סוגיות חשובות ומהותיות בחוק הסיעוד ומצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלותו של הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, וכן מצביע על חוסר ההיערכות של המדינה לעתיד הקרוב והרחוק. 

כאמור, חוק הסיעוד הינו חלק קטן מתחום הזקנה והאוכלוסייה המזדקנת בישראל, אך דבר קשור בדבר.

על כן, יש לפעול באופן מידי על מנת לקדם פני עתיד: 

• בנייה, אישור מימון ומימוש 'תוכנית אב להזדקנות האוכלוסייה' הכוללת הרחבת השירותים ברשויות המקומיות, הכשרת צוותים מקצועיים וסיוע לבני המשפחה בכל ההיבטים של תחומי הזקנה.
• פתיחת חסמים, על ידי המדינה ועידוד מטפלים ומטפלות ישראלים/ות לעבוד בסיעוד בכדי להתמודד כראוי עם חוסר מהותי במשאב זה בהווה שצפוי לגדול בעתיד הקרוב.
• תוכנית לעיצוב תפקיד ומעמד המטפלת והעובד המקצועי בסיעוד הכוללת הכשרה בסיסית ומתקדמת לאורך שנות העבודה מטעם המדינה ובאחריותה.
• הגדלת והתאמת כמות שעות הסיעוד לצרכי הקשיש במצבים השונים ובאזורים השונים.
• עדכון והרחבת סל השירותים האישיים והחברתיים לזכאי חוק הסיעוד על מנת לאפשר עזרה מרבית לקשיש בביתו ועל ידי כך לפנות לו תקציב למחייה ראויה לאורך שנים ולהרחיקו מהצורך באשפוז במוסד סיעודי.
• יצירת מיתוג חיובי לעבודה עם האוכלוסייה המזדקנת ועידוד פיתוח טכנולוגיות מסייעות בכל התחומים.
• הגדלת קצבת הזקנה שתתאים לעלייה ביוקר המחיה ושתתאים לעלויות השירותים הנרכשים ע"י בני הגיל השלישי.