המיתון כבר כאן?

במדינת ישראל פועלות מספר קרנות לעידוד עסקים. הבולטת שביניהם היא הקרן בערבות המדינה, שהיא הקרן הגדולה של המדינה באמצעותה המדינה מעמידה ערבות לבנקים על מנת שיתנו אשראי לעסקים. אחריה ממוקמות קרן פועלים, קרנות הסוכנות, קרן קורת ועוד.

הקרנות מיועדות לעסקים חדשים ועסקים קיימים עד מחזור של 100 מיליון בשנה שהבנק פוחד לתת להם אשראי כגון ענף המסעדות, כגון עסק חדש. הכסף של הקרן מגיע דרך הבנק והמדינה גובה עמלה של 0.5%‑1% על מתן האשראי. הבנקים העלו את הריבית, ומנהלי הסניפים לא רוצים את המוצר כפי שרצו לפני מספר שנים.

שנת 2015 היתה שנת השיא בפעילות הקרן בערבות המדינה, אך מאז הקרן נמצאת במגמת ירידה, כאשר הנתונים מספרים על ירידה של 35% בביצועי הקרן. אבל בפועל הירידה הדרמטית בפניות ובהכרח באישורים מדירה את העסקים מהאשראי. גם מספר הפונים לקרן ירד באופן משמעותי בכ-50% בתקופה זו. כמובן שאם כך קורה בקרן החזקה ביותר, גם בקרנות האחרות הנתונים דומים.

דו"חות בנק הפועלים מספרים על ירידה של 3 מיליארד ש"ח ומעלה באשראי לעסקים קטנים. דהיינו, דווקא צמצום וירידה באשראי לעסקים.

מהן הסיבות לירידה זו?

סיבה ראשונה היא מצב השוק: כאשר נתוני בנק ישראל מעידים על צמיחה של 1.6% בשני הרבעונים האחרונים, עלינו להבין שאנו נמצאים בעצם במצב של מיתון. אמנם זהו נתון של גידול מסוים, אך צריך להוריד ממנו את הגידול הטבעי באוכלוסייה, ומכאן שלמעשה אין צמיחה (אסור לשכוח שנתוני ממשלה הינם לאחר מספר חודשים ולא עכשוויים).

שנית, המדינה דרשה בקרן בערבות המדינה לבנות שותפות בין הבנקים לגופים המוסדיים. שותפות זו גרמה לייקור עלות האשראי ועמלת העמדת האשראי, מה שגרם לייקור האשראי הכללי לפונים. אבל מכיוון שהושת תהליך לא ידידותי, אזי הבנקים מעדיפים לתת אשראי באופן ישיר, ללא עירוב הקרן ובלי תהליך הגשת הבקשה שלוקח חודש וחצי.

שלישית, השותפות בין הבנקים לקרנות המוסדיות גרמה לכך שמנהלי הסניפים נמדדים על האשראי של הבנק באופן ספציפי ולא על כלל האשראי, ולכן אין להם אינטרס להמליץ ללקוחותיהם לפנות לקרן כזו או אחרת. כתוצאה מכך לקוחות 'טובים' מופנים לאשראי רגיל וכל השאר נשלחים לקרן; דבר שגורם לעלייה משמעותית בדחיית הבקשות ולירידה משמעותית בתוצאות.

רביעית, ריבוי הקרנות לא גרם להגדלת האשראי. בסופו של דבר האשראי בקרנות ירד, ומכאן שיש להקים קיימת שולחן עגול של כל העוסקים בתחום, כדי לבחון מדוע עסקים אינם פונים לאותן קרנות לקבלת אשראי.

הירידה הנמשכת בפניית עסקים חדשים וקיימים לקרנות הנה תמרור אזהרה הן למצב המשק והן למודל העבודה של הקרנות. יש הרבה קרנות אבל כולן זניחות ביחס לגודל הקרן בערבות המדינה. העסקים יפסידו כי לא יקבלו אשראי מהקרן ,אולם ירוויחו כי בפניה ישירה לבנק עלויות האשראי יהיו זולות יותר. ניתן להתגבר על הסיטואציה על ידי מעבר למודל קודם כמו שהייתה הקרן בניהול כל בנק לבד ללא שותפות עם גורמים מוסדיים.

במדינת ישראל פועלות מספר קרנות לעידוד עסקים. הקרנות מיועדות לעסקים חדשים ועסקים קיימים עד מחזור של 100 מיליון בשנה שהבנק לא מתיר להם אשראי, אולם עסקים רבים בוחרים שלא לפנות לקרנות.