קיימות, סביבה ומים אפורים בישראל

משק המים בישראל הינו משק מתקדם, אשר במשך שנים עבר תהליכי התייעלות והרחבה לשימושים חקלאיים ותעשייתיים, ומספק מי שתייה סדירים לאזרחי המדינה באיכות מן הגבוהות בעולם. יש להשתמש במשק המים בישראל בהווה אך חשוב לזכור גם לשמרו לעתיד. המונח הטוב ביותר באמצעותו ניתן לבסס רעיון זה הוא הקיימות.

הקיימות היא תפיסת עולם השמה את החברה, הכלכלה והסביבה כמארג אחיד המזין ומקיים את החיים בכדור הארץ. 

מחזור המים משרת מטרה נעלה של חסכון במשאבי טבע ושימוש מושכל בהם. על פי פרסומים שונים, בישראל מושבים כ80% ממי הקולחין, בהחלט נתון מרשים ומן הגבוהים בעולם. אך קיימת דרך נוספת לקדם את רעיון הקיימות במשק המים, דרך שעד כה לא זכתה למקום ראוי כרכיב חיוני בכל דיון לגיבוש מדיניות סביבתית לניהול משק המים בישראל, והיא מחזור מים אפורים.

מים אפורים הם מים שמקורם במקלחות, כיורי רחצה ומכונות כביסה, אשר עוברים תהליך טיהור וטיפול לצורך שימוש חוזר בגינון, הדחת אסלות ומילוי בריכות נוי. שימוש חוזר במים אפורים הינו פרקטיקה רווחת במדינות שונות, המשתלבת בתפיסת הקיימות של הבנייה הירוקה. מאחר ומדובר בפרקטיקה רחבת היקף, היא חייבת לקבל את כל התמיכה ההכרחית מצד גורמי השלטון המקומי ומשרדי הממשלה השונים בכדי להטמיעה ברבים. אך בפועל זה עדיין לא קרה.

נושא המים האפורים מעסיק בשנים האחרונות לא מעט מומחים. עמדתה של חטיבת מחזור וטיפול במים אפורים באיגוד לשכות המסחר היא כי שימוש במערכת זו יביא לחיסכון של כ 40% מצריכת המים הפרטית, החיסכון בצריכת מים שפירים עד שנת 2050 כתוצאה משימוש חוזר במים אפורים יכול להגיע לכ-150 עד 250 מליון מ”ק לשנה. על כן ראוי שמחזור מים אפורים יתקיים במדינת ישראל, בעלת אקלים סמי מדברי ומשאבי מים מצומצמים, כפי שהוא מתבצע באופן מוסדר ומפוקח בעולם.

כנגד עמדה זו, כמו גם אישור תקן ישראלי המושתת על סטנדרטים בינ"ל להסדרת התחום, עומד וניצב משרד הבריאות אשר שולל בכל תוקף אפשרות להסדרה רחבה של תחום המים האפורים בישראל. כיום אוסר המשרד על שימוש במים אפורים בבתים פרטיים ובתים משותפים, אך מאפשר, לאחר בחינה פרטנית, שימוש במים אפורים במבני ציבור או בתעשייה. לטענתו, מים אפורים עלולים לסכן את בריאות הציבור ולגרום לתחלואה, מה שעלול להיווצר כתוצאה מכשלים במערכות ועל כן קיים חשש מחדירה אל מערכות מי השתייה או השקייה.

עמדת משרד הבריאות אינה נטולת בסיס, אך העוסקים בתחום שותפים מלאים לחשש זה. נכון, טיפול שאינו מקצועי במים אפורים הוא הבעיה האמיתית וקיימת דחיפות עליונה להסדרתו. הפתרונות הטכנולוגיים בתחום יכולים לתת מענה לכל חשש לא מוצדק, ואכן עד היום לא נמצאו דיווחים אודות התפרצות מחלות כתוצאה משימוש מוסדר במים אפורים.

בקרוב יתחדשו הדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בעניין הסדרת השימוש במים אפורים בישראל. הצעת חוק חדשה מונחת על הפרק, והתקן שאושר לפני שנים בכל ועדות מכון התקנים ממתין לחתימת המנכ"ל. אך לשם כך אנו זקוקים לתמיכת משרד הבריאות.

במדינה בה משאב המים מצומצם, קיים פתרון יעיל המבטא את רעיון הקיימות. ראוי ונדרש לאפשר, תחת פיקוח ובהגדרת איכות המים הנדרשת, את התפתחותו של תחום המים האפורים, באמצעותו ניתן להפריח את השממה, ליצור מאות מקומות עבודה ולהציב את מדינת ישראל כמובילה טכנולוגית גם בתחום זה.