האם נכון לקצר את שבוע העבודה בישראל? חלק ג'

קרן הכלכלה החדשה הבריטית פרסמה דו"ח ב-2010 ולפיו "שבוע עבודה בן 21 שעות, חצי מהמקובל היום, הוא פתרון נהדר לא רק לעומס העבודה, אלא גם לשלל בעיות המשנה של שוק העבודה הנוכחי: אבטלה, צריכת יתר, פליטת פחמן מוגברת, מחסור בשעות שינה וחוסר שוויון".

הניסוי של אמזון:  אמזון הודיעה בחודש אוגוסט 2016 על ניסיון בצוותים מסוימים שיעבדו 30 שעות בשבוע. יום עבודה מ-10:00 עד 14:00 בתוספת למספר שעות גמישות. העובדים יקבלו את אותן ההטבות כמו עובדים במשרה מלאה, כשהשכר שלהם יהיה 75% משכר משרה מלאה.

מאיפה זה בא? אמזון מודה שהניסיון הזה מגיע נוכח העובדה שבחברה לא הצליחו לאזן מגדרית בקרב המנהלים. 76% מהמנהלים הם גברים ואת המציאות הזו מנסים בחברה לשנות.

הניסוי של מנכ"ל TOWER PADDLE BOARDS, סטפן ארסטול: המנכ"ל הגדיר את עצמו כמי שמספיק הרבה יותר מאחרים בפחות זמן. החברה מוכרת גלשני סאפ. ארסטול הודיע ביום 1/6/2015 על תקופת מבחן לשלושה חודשים, בה עובדים בחברה 5 שעות ביום, משעה 08:00 עד שעה 13:00 בלבד ובנוסף כל עובד מקבל 5% השתתפות ברווחי החברה.

שנה חלפה (כשלניסוי הוקצבו כאמור שלושה חודשים) ובחברה עדיין עובדים 5 שעות ביום. חברה של 10 עובדים תפיק הכנסות בגובה 9 מליון דולר. החברה דורגה במקום 239 בארצות הברית מבחינת צמיחה בשנת 2015.

מדובר בניסוי מאוד מוצלח. איך הם עשו את זה? כאמור, רף פרודוקטיביות מאוד גבוה. הובהר לכל העובדים שאת כל העבודה שעשו קודם במסגרת שעות מלאה, במסגרת השעות הקצרה החדשה, אחרת יפוטרו. בנוסף, החברה השקיעה לא מעט באוטומציה על מנת לכסות על פער השעות שנוצר כשהעובדים לא זמינים: תוכנות, הדרכות וידאו והשקעה טכנולוגית.

האם מתכונת זו מתאימה לכל חברה בישראל? לא בטוח. הזכרנו קודם לכן את בעיית הפרודוקטיביות של העובד הישראלי ובדוגמא הזו מדובר בעובדים סופר פרודוקטיביים. כמו כן, האם כל אחד מאיתנו מסוגל לעבוד במקום עבודה כה לוחץ, בו בכל רגע יכולה לנחות על הצוואר חרב הפיטורים? שאלה אחרת היא אם זה שוק העבודה, אליו אנו שואפים, סוג של רובוטים יעילים.

הניסוי בן 16 השנים (2005-1989) במחוז קירונה בשבדיה: 250 עובדי מועצה הועברו ליום עבודה של 6 שעות מבלי לפגוע בשכר. הניסוי הופסק בנימוקים הבאים: לא מביא לשיפור בבריאות; יום העבודה קצר יותר, אך אינטנסיבי יותר; ישנן עלויות נוספות; הקושי לקיים שתי מערכות העסקה באותו שכר במקביל.

ומה לגבי ההיי-טק?

שם מוכר היטב המונח: "אלמנות היי-טק", המתאר את מצבן של מי שבו זוגן עובד בענף, בו יום עבודה בן 12 שעות איננו חריג.

מעניין להביא ציטוט מראיון בעיתון גלובס של מאריסה מאייר, מנכ"לית יאהו לשעבר, שהייתה לפני כן מספר 20 בגוגל: "משהו נוסף, שמתעלמים ממנו בסיפור של גוגל הוא הערך של עבודה קשה. כשכתבים כותבים על גוגל, הם כותבים עליה כאילו זה היה בלתי-נמנע. החוויה האמיתית הייתה יותר כמו "תוכלי לעבוד 130 שעות בשבוע?' התשובה היא 'כן', אם את נוקטת אסטרטגיה לגבי מתי את ישנה, מתי את מתקלחת ובאיזו תכיפות את הולכת לשירותים. חדרי הנמנום בגוגל היו שם בגלל שהיה בטוח יותר להישאר במשרד מאשר ללכת למכונית שלך ב-03:00 לפנות בוקר. בחמש השנים הראשונות שלי עבדתי לפחות לילה שלם אחד בכל שבוע, חוץ מכשהייתי בחופשה – והחופשות היו מועטות מאוד".

מכאן, שהיו ניסיונות לקיצור שבוע העבודה שהצליחו והיו ניסיונות כאלו שנכשלו. לטעמי, המספר המדויק של שבוע העבודה הוא בגדר משימה בלתי אפשרית.

ועכשיו נתהה, האם קיצור שבוע העבודה נכון לישראל?

חשוב לדעת, שבגרמניה נחתמו הסכמים לקיצור שבוע העבודה, שהובילו לאבטלה גבוהה בקרב עובדים בעלי מיומנות נמוכה.

ברמת הפריון הנמוכה בישראל, קיצור שבוע העבודה הוא הימור.

הסכנות: פגיעה בשכר; פגיעה במשק; עלייה באבטלה; העלאת יוקר המחיה.

דבר אחד ברור, אי אפשר להטיל את כל העול רק על המעסיקים. גם המדינה וגם העובדים חייבים לתרום את חלקם.