יום העצמאות ה-67: כלכלת ישראל איתנה מול המשברים בעולם
באחת מאמרותיו המפורסמות של ווינסטון צ'רצ'יל, בתרגום חופשי מאנגלית לעברית, הוא אומר לנו כי "ככל שאנו מתבוננים יותר עמוק באירועי העבר, כך גם יהיה לנו קל יותר לחזות את העתיד".
שלוש תוכניות כלכליות אותן הגתה הממשלה קודם שנת 1985 לא יצרו שינוי של אמת. נתוני המאקרו לשנת 1985 היו:
תמ"ג (מיליוני ₪) 267,338
תוצר עסקי (מיליוני ₪) 160,669
צריכה פרטית (מיליוני ₪) 128,640
תוצר לנפש (₪) 63,156
עובדים (אלפים) 1,346
יבוא סחורות ושירותים (מיליוני $) 11,606
יצוא סחורות ושירותים (מיליוני $) 9,977
אולם, בשנת 2014 נתוני המאקרו הם:
תמ"ג (מיליוני ₪) 991,451, גידול של 270%
תוצר עסקי (מיליוני ₪) 746,893, גידול של 360%
צריכה פרטית (מיליוני ₪) 572,315, גידול של 340%
תוצר לנפש (₪) 120,734, גידול של 91%
עובדים (אלפים) 3,556, גידול של 160%
יבוא סחורות ושירותים (מיליוני $) 93,005, גידול של 700%
יצוא סחורות ושירותים (מיליוני $) 96,693, גידול של 870%
הגידול המרשים ביותר שרצוי לשים אליו לב באופן מיוחד זהו הזינוק בהיקף יצוא הסחורות והשירותים, ומולו גם הזינוק בייבוא סחורות ושירותים. במהלך שלושים שנים, ישראל הפכה להיות מדינה עם מאזן מסחרי חיובי המתמודדת בהצלחה בשווקים העולמיים ללא כל הגנות כשהמטבע שלנו בשוק החופשי מתחזק מול כל הכלכלות הגדולות בעולם.
בתוך שלושים שנה נעשו שינויים לא מעטים במדיניות הכלכלית, אולם ראוי לציין שני מהלכים רבי היקף אשר היתה להם השפעה מכרעת יותר על התפתחות הכלכלה:
הראשון, התוכנית הכלכלית של שנת 1985 אשר בוצעה על ידי ממשלת האחדות הלאומית בהובלת שמעון פרס כראש הממשלה ויצחק מודעי כשר האוצר. ממשק שכולו צמוד עברנו באחת למשק שהכל בו יציב, אין יותר פיחותים, אין הצמדת שכר למדד יוקר המחיה ויש חשיפה של הייצור המקומי לתחרות עולמית. מהלכים קיצוניים אלה אילצו את כל המגזר העסקי להתייעל על מנת לשרוד.
מספר תעשיות כושלות ומוגנות אכן דעכו לאט, אך במקומן הופנו המשאבים והמרץ לתעשיות בעלות כושר תחרות גבוה, שגם הציבו אתגר לכוח היזמות והיצירה באוכלוסיה המקומית. תעשיית התרופות זינקה, וכן גם אלקטרו-אופטיקה, כימיה, פלסטיקה, ביו-מד, ננו-טכנולוגיה, טלקומוניקציה ועוד.
