ארבעה מהלכים להורדת יוקר המחיה והגדלת ההכנסה הפנויה של המשפחות
כל המפלגות המתמודדות בימים אלה בבחירות, בין אם במצען כלולה משנה כלכלית סדורה ובין אם לאו, תצטרכנה לאחר מועד הבחירות, אם תהיינה חלק מהממשלה הבאה, להתמודד עם יוקר המחיה.
בשש השנים האחרונות של כהונת ממשלות ישראל לא הצלחנו לרשום הישג משמעותי בטיפול בבעיה זו; ומותר להניח, כי יחד עם הכשל המתמשך בהורדת מחירי הדירות לזוגות הצעירים, אנו נימצא בפתחה של מחאה ציבורית חדשה, חזקה יותר ואלימה יותר מקודמתה.
התכלית המרכזית בהורדת יוקר המחיה אינה מושגת רק בהורדת רמת המחירים. התכלית המרכזית היא בהגדלת ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי, אשר ניתנת להשגה בשני מישורים: הורדת יוקר המחיה והפחתת נטל המס. אם מורידים את יוקר המחיה ומנגד מעלים את נטל המס לא משיגים דבר.
ניתן להשיג יעד זה של הורדת יוקר המחיה ואף הגדלת ההכנסה הפנויה באופן משמעותי, אם משכילים לפעול ישירות ובאומץ באותם מוקדים המשפיעים משמעותית על יוקר המחיה, במקום להתפתל ללא סוף בהקמת ועדות חדשות, יצירת חוקים חדשים, מעורבות יתר בכוחות השוק ויישום מהלכי פיקוח מיושנים.
בשנת 2004, כאשר ראש הממשלה נתניהו כיהן כשר האוצר, הגעתי אליו לשיחה עם טבלה בידי והצבעתי על כך שאדם המשתכר לא יותר מ-5,000 ש"ח בחודש היה צריך לשלם מס ישיר כולל של 723 ש"ח. זו היתה ממש גזלת כבשת הרש; ועיקר העול לא היה בתשלום מס ההכנסה אלא בדמי הביטוח הלאומי ומס בריאות. נתניהו התבונן בטבלה והשיב: "זה מאוד ממוקד"; והוא אכן השתכנע ופעל, וכיום המס הישיר באותם נתונים ירד ל-185 ש"ח. (הטבלה שיקפה יחיד ללא ילדים. במקרה ויש ילדים, נקודות הזיכוי עולות ואין כלל חיוב במס.)
כך צריך לפעול גם היום אם רוצים להשיג תוצאות:
מהלך ראשון: הפסקת עושק מס הארנונה. זהו המס המרושע והנבזי ביותר הקיים בישראל. הוא עולה בהתמדה מדי שנה גם למשקי הבית וגם למגזר העסקי, וללא שום קשר להעלאת רמת השירותים המוניציפאלית או איכות החיים. המס עולה בהתמדה כדי לממן את חריגות השכר במגזר הציבורי ואת חוסר היעילות של הרשויות המקומיות.
ישנן כיום משפחות מהמעמד הבינוני המשלמות מס ארנונה חודשי ברמה של 400, 500, 600 וגם 900 ש"ח לחודש. התשובה אינה בהנהגת רפורמות מקיפות, שאין שום ודאות מתי הן תיכנסנה לתוקף והאם הן תורדנה את נטל המס. יש לפעול במהירות ובצורה פשוטה: להצמיד את נוסחת חישוב שיעור העלאה השנתי של מס הארנונה רק למדד יוקר המחיה, כך שהעלאת הכנסות הרשויות המקומיות תהיה רק כתוצאה מגידול באוכלוסיה או במספר העסקים. במידה ורשויות מקומיות תתקוממנה, ניתן לציין בפניהן כי בשנת המס 2014, 11 רשויות כבר ביקשו להפחית ברמת הארנונה, והן : קריית אונו, גבעתיים, הרצליה, לוד, שוהם, אליכין, יבנאל, מגילות ים המלח, מטה אשר, מטה יהודה ומעלה יוסף. אם הן יכולות, גם האחרות תוכלנה.
מהלך שני: הפחתת נטל המס על רכישת כלי רכב והשימוש בהם. משפחה ממוצעת בישראל לא יכולה לתפקד ללא מכונית משפחתית אחת העומדת לרשותה. היא מוציאה על החזקת רכב פרטי כ-20,000 ש"ח בשנה. על רכישת מכונית אירופאית ממוצעת, שמחירה 55,000 ש"ח בחצר היצרן, משפחה ישראלית צריכה לשלם מיסוי של 72,000 ש"ח. הגיע הזמן שרמת המיסוי המוטלת כיום על רכבים תופחת ב-50%, הן על רכישה והן על תחזוקה. זה יגדיל משמעותית את ההכנסה הפנויה. תחבורה ציבורית צריכה להיות מוצעת כאלטרנטיבה לרכב הפרטי.
מהלך שלישי: ביטול מוחלט ומיידי של כל מכסי המגן הדרקוניים על יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם לתעשיית המזון; ובשלב שני, המרת מכסי המגן על יבוא גידולים חקלאיים בסובסידיה ישירה לחקלאי. החמישון התחתון בישראל מוציא 20% מתקציבו על רכישת מוצרי מזון. על פי דו"ח מרכז טאוב, כמעט 30% מהאוכלוסיה אינם יכולים לאפשר לעצמם רכישת מוצרי מזון החיוניים לבריאות הילדים.
רמת המכסים היום נוסקת לגבהים שאי אפשר לשערם אפילו בדמיון הפרוע: על אגסים 2.18 ש"ח אך לא יותר מ-438%; על תפוחי אדמה בין החודשים מאי-יוני 1.67 ש"ח אך לא יותר מ-634%; על שום 7.69 ש"ח אך לא יותר מ-340%; על תמרים 5.58 ש"ח אך לא יותר מ-560%. המרת מכסי המגן בסובסידיה ישירה לחקלאי משמעותה שהשכבות החלשות, שאינן משלמות מס הכנסה, לא תישאנה כלל בנטל. מי שיישא בנטל תהיינה רק השכבות המבוססות יותר המשלמות מס הכנסה.
מהלך רביעי: הפחתת מס ערך מוסף ב-2%. לפני ארבע שנים המע"מ עמד על 16%. עם הזמן הוא הועלה ל-17% ובעקבות הפאניקה שנוצרה בתחילת 2013 סביב אימת הבור התקציבי הוא הועלה ל-18%. הפחתת המע"מ שוב לרמה של 16% תוזיל משמעותית שכבת מוצרים רחבה בישראל, שכן את המע"מ משלם הציבור כולו על כל המוצרים והשירותים, להוציא פירות וירקות.
אני מניח כי נוכח הצעות אלה יקומו מיד כמה כלכלני אקדמיה וכלכלני מוסדות אחרים ויטענו שהן לא אחראיות ועלולות ליצור גרעון תקציבי חמור. חשש כאמור מופרך לחלוטין, כי זוהי בדיוק השעה שצריך להפחית את נטל המס בשראל.
סיימנו את שנת 2014 בגרעון תקציבי של 2.8% מהתוצר הלאומי, הנמוך ביותר מאז 2008; בסוף השנה הקודמת הוכח שאנו חוזרים שוב לרמת צמיחה גבוהה. אם נדע לפעול נכון נוכל אף להגדילה, וזהו האתגר האמיתי של מדיניות כלכלית נכונה. חובות המדינה לשנת 2015 ירדו בהיקף של 28 מיליארד ש"ח. הוצאות המדינה והמגזר העסקי על רכישת אנרגיה יפחתו בשנת 2015 והחיסכון מוערך בכ-5 מיליארד דולר. מספר רכישות הרכבים, על אף עול המיסוי הרובץ עליהן, עלה מ-120,000 בשנת 2002 ל-240,000 בשנת 2014, ובינואר שנה זו אף מסתמנת עליה נוספת. הכנסות המדינה מרכבים ממריאות כתוצאה מהגידול בהיקף הרכישות. די בעושק הציבור השואף לרכוש מוצר בסיסי הקרוי מכונית פרטית, הנחוצה לתפקוד בסיסי של המשפחה.
כל מהלך כלכלי אותו רוצים לבצע צריך להיבחן מול המשקל והחשיבות של היעד אותו רוצים להשיג; והיעד של הגדלת ההכנסה הפנויה של המשפחה הוא מספיק חשוב ומשמעותי לחברה בישראל כדי להצדיק ביצוע ארבעת המהלכים המוצעים.
התכלית המרכזית בהורדת יוקר המחיה אינה מושגת רק בהורדת רמת המחירים. התכלית המרכזית היא בהגדלת ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי, אשר ניתנת להשגה בשני מישורים: הורדת יוקר המחיה והפחתת נטל המס. אם מורידים את יוקר המחיה ומנגד מעלים את נטל המס לא משיגים דבר.
ניתן להשיג יעד זה של הורדת יוקר המחיה ואף הגדלת ההכנסה הפנויה באופן משמעותי, אם משכילים לפעול ישירות ובאומץ באותם מוקדים המשפיעים משמעותית על יוקר המחיה, במקום להתפתל ללא סוף בהקמת ועדות חדשות, יצירת חוקים חדשים, מעורבות יתר בכוחות השוק ויישום מהלכי פיקוח מיושנים.
בשנת 2004, כאשר ראש הממשלה נתניהו כיהן כשר האוצר, הגעתי אליו לשיחה עם טבלה בידי והצבעתי על כך שאדם המשתכר לא יותר מ-5,000 ש"ח בחודש היה צריך לשלם מס ישיר כולל של 723 ש"ח. זו היתה ממש גזלת כבשת הרש; ועיקר העול לא היה בתשלום מס ההכנסה אלא בדמי הביטוח הלאומי ומס בריאות. נתניהו התבונן בטבלה והשיב: "זה מאוד ממוקד"; והוא אכן השתכנע ופעל, וכיום המס הישיר באותם נתונים ירד ל-185 ש"ח. (הטבלה שיקפה יחיד ללא ילדים. במקרה ויש ילדים, נקודות הזיכוי עולות ואין כלל חיוב במס.)
כך צריך לפעול גם היום אם רוצים להשיג תוצאות:
מהלך ראשון: הפסקת עושק מס הארנונה. זהו המס המרושע והנבזי ביותר הקיים בישראל. הוא עולה בהתמדה מדי שנה גם למשקי הבית וגם למגזר העסקי, וללא שום קשר להעלאת רמת השירותים המוניציפאלית או איכות החיים. המס עולה בהתמדה כדי לממן את חריגות השכר במגזר הציבורי ואת חוסר היעילות של הרשויות המקומיות.
ישנן כיום משפחות מהמעמד הבינוני המשלמות מס ארנונה חודשי ברמה של 400, 500, 600 וגם 900 ש"ח לחודש. התשובה אינה בהנהגת רפורמות מקיפות, שאין שום ודאות מתי הן תיכנסנה לתוקף והאם הן תורדנה את נטל המס. יש לפעול במהירות ובצורה פשוטה: להצמיד את נוסחת חישוב שיעור העלאה השנתי של מס הארנונה רק למדד יוקר המחיה, כך שהעלאת הכנסות הרשויות המקומיות תהיה רק כתוצאה מגידול באוכלוסיה או במספר העסקים. במידה ורשויות מקומיות תתקוממנה, ניתן לציין בפניהן כי בשנת המס 2014, 11 רשויות כבר ביקשו להפחית ברמת הארנונה, והן : קריית אונו, גבעתיים, הרצליה, לוד, שוהם, אליכין, יבנאל, מגילות ים המלח, מטה אשר, מטה יהודה ומעלה יוסף. אם הן יכולות, גם האחרות תוכלנה.
מהלך שני: הפחתת נטל המס על רכישת כלי רכב והשימוש בהם. משפחה ממוצעת בישראל לא יכולה לתפקד ללא מכונית משפחתית אחת העומדת לרשותה. היא מוציאה על החזקת רכב פרטי כ-20,000 ש"ח בשנה. על רכישת מכונית אירופאית ממוצעת, שמחירה 55,000 ש"ח בחצר היצרן, משפחה ישראלית צריכה לשלם מיסוי של 72,000 ש"ח. הגיע הזמן שרמת המיסוי המוטלת כיום על רכבים תופחת ב-50%, הן על רכישה והן על תחזוקה. זה יגדיל משמעותית את ההכנסה הפנויה. תחבורה ציבורית צריכה להיות מוצעת כאלטרנטיבה לרכב הפרטי.
מהלך שלישי: ביטול מוחלט ומיידי של כל מכסי המגן הדרקוניים על יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם לתעשיית המזון; ובשלב שני, המרת מכסי המגן על יבוא גידולים חקלאיים בסובסידיה ישירה לחקלאי. החמישון התחתון בישראל מוציא 20% מתקציבו על רכישת מוצרי מזון. על פי דו"ח מרכז טאוב, כמעט 30% מהאוכלוסיה אינם יכולים לאפשר לעצמם רכישת מוצרי מזון החיוניים לבריאות הילדים.
רמת המכסים היום נוסקת לגבהים שאי אפשר לשערם אפילו בדמיון הפרוע: על אגסים 2.18 ש"ח אך לא יותר מ-438%; על תפוחי אדמה בין החודשים מאי-יוני 1.67 ש"ח אך לא יותר מ-634%; על שום 7.69 ש"ח אך לא יותר מ-340%; על תמרים 5.58 ש"ח אך לא יותר מ-560%. המרת מכסי המגן בסובסידיה ישירה לחקלאי משמעותה שהשכבות החלשות, שאינן משלמות מס הכנסה, לא תישאנה כלל בנטל. מי שיישא בנטל תהיינה רק השכבות המבוססות יותר המשלמות מס הכנסה.
מהלך רביעי: הפחתת מס ערך מוסף ב-2%. לפני ארבע שנים המע"מ עמד על 16%. עם הזמן הוא הועלה ל-17% ובעקבות הפאניקה שנוצרה בתחילת 2013 סביב אימת הבור התקציבי הוא הועלה ל-18%. הפחתת המע"מ שוב לרמה של 16% תוזיל משמעותית שכבת מוצרים רחבה בישראל, שכן את המע"מ משלם הציבור כולו על כל המוצרים והשירותים, להוציא פירות וירקות.
אני מניח כי נוכח הצעות אלה יקומו מיד כמה כלכלני אקדמיה וכלכלני מוסדות אחרים ויטענו שהן לא אחראיות ועלולות ליצור גרעון תקציבי חמור. חשש כאמור מופרך לחלוטין, כי זוהי בדיוק השעה שצריך להפחית את נטל המס בשראל.
סיימנו את שנת 2014 בגרעון תקציבי של 2.8% מהתוצר הלאומי, הנמוך ביותר מאז 2008; בסוף השנה הקודמת הוכח שאנו חוזרים שוב לרמת צמיחה גבוהה. אם נדע לפעול נכון נוכל אף להגדילה, וזהו האתגר האמיתי של מדיניות כלכלית נכונה. חובות המדינה לשנת 2015 ירדו בהיקף של 28 מיליארד ש"ח. הוצאות המדינה והמגזר העסקי על רכישת אנרגיה יפחתו בשנת 2015 והחיסכון מוערך בכ-5 מיליארד דולר. מספר רכישות הרכבים, על אף עול המיסוי הרובץ עליהן, עלה מ-120,000 בשנת 2002 ל-240,000 בשנת 2014, ובינואר שנה זו אף מסתמנת עליה נוספת. הכנסות המדינה מרכבים ממריאות כתוצאה מהגידול בהיקף הרכישות. די בעושק הציבור השואף לרכוש מוצר בסיסי הקרוי מכונית פרטית, הנחוצה לתפקוד בסיסי של המשפחה.
כל מהלך כלכלי אותו רוצים לבצע צריך להיבחן מול המשקל והחשיבות של היעד אותו רוצים להשיג; והיעד של הגדלת ההכנסה הפנויה של המשפחה הוא מספיק חשוב ומשמעותי לחברה בישראל כדי להצדיק ביצוע ארבעת המהלכים המוצעים.
מאמר דומה פורסם בגלובס בתאריך 24.2.15
