תוכנית הבראת המשק לאחר מבצע צוק איתן
בעקבות הלחימה בעזה מתפרסמות הרבה תחזיות קודרות על ירידה בתוצר והפסדים למשק בשנת 2014. אך מימוש תחזיות אלה אינו מחויב המציאות. המשק הישראלי הוא משק חזק וזה הוכח בעשר השנים האחרונות. ידענו לצלוח משברים עולמיים בסוף העשור הקודם, וידענו גם להחזיר את המשק להתאוששות מלאה ואפס הפסדי תוצר בשנת 2006, לאחר מלחמת לבנון השניה שארכה לא פחות מ-40 יום. גם הפעם, בהערכות נכונה, ניתן לסיים את השנה ללא הפסד בתוצר.
במקום להסתכל אחורה בכאב ולערוך תחזיות קודרות, כדאי שנתחיל להסתכל קדימה בביטחון. חשוב להבין כנקודת מוצא שאין לראות את חזות הכל במתווה הפיצויים שאוצר המדינה יעניק לעסקים. מתווה הפיצויים חייב אמנם לעבור מקצה שיפורים, אם אנו רוצים שתהיה מערכת פיצוי הוגנת, מאוזנת ושקולה.
לא ניתן ליצור חתך חד ושרירותי ולקבוע כי זכאות לפיצויים תעמוד רק לאותם עסקים שהם בתחום המרחב הגיאוגרפי של 40 ק"מ מרצועת עזה. ערים מרובות אוכלוסיה, כמו קשת הערים שהן מעין "עוטף תל אביב"- חולון, נס ציונה, רחובות וראשון לציון, נפגעו קשה מאוד ממצב הלוחמה שארך כ- 30 יום. ניתן לומר שהן ספגו את מרבית היירוטים של הטילים שכוונו אל העיר תל אביב.
המתווה שעוצב במשרד האוצר כהיענות מהירה למצב הלוחמה, והוא אכן ראוי לשבח על כך, נעשה בטרם כלל המערכות הבינו את מלוא ההשפעה של הלוחמה בעזה על האוכלוסיה ועל המגזר העסקי.
אולם על מנת להעניק למשק את הדחיפה המחודשת לה הוא זקוק, אין די במתווה הפיצויים של משרד האוצר. ראש הממשלה וממשלת ישראל צריכים לגלות מנהיגות רחבה יותר ולגייס את כל משרדי הממשלה והמערכות החזקות במשק לשותפות מלאה בהחזרת תנופת הפעילות למגזר העסקי כולו.
בתקופה זו שלאחר הלחימה עלינו להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות. הראשונה, יצירת הקלה ברורה ומוחשית בבעיות הנזילות שנגרמו לעסקים עקב הירידה במחזורים והגידול בהוצאות שלא הניבו תוצאות עסקיות; והשניה, הצורך בהענקת תקופת התאוששות שתאפשר למגזר העסקי לחזור לפעילות עסקית כרגיל מבלי שתערמנה עליו הכבדות נוספות. תקופת התאוששות זו יש לקבוע עד לסוף ספטמבר השנה.
בשביל להשיג זאת יש לגבש תוכנית כלל-לאומית שתתבסס על הרכיבים הבאים:
א. המערכת הבנקאית וחברות האשראי: הרחבת מסגרות האשראי, מניעת חיובים של ריבית חריגה ומניעת סגירת חשבונות עקב שיקים חוזרים.
ב. משרד הפנים: הקפאה מוחלטת של כל הבקשות להעלאות חריגות במס הארנונה בשנים 2014 ו-2015. עלינו לזכור כי ההעלאות החריגות במס הארנונה הן נדבך נוסף על גב ההעלאה הכלל ארצית, שכבר חלה בשנת 2014, בשיעור של 3.36% ו-3.66% בהתאמה.
ג. רשויות מקומיות: הימנעות מוחלטת מחיוב עסקים בגין ריבית פיגורים במשך כל תקופת ההתאוששות; ובאזור הדרום, היכן שהפגיעה קשה יותר, דחיית תשלומים.
ד. מונופולים מוחלטים בבעלות המדינה, כמו חברת החשמל, נמלי הים ורשות שדות התעופה: דחיית 50% מהתשלומים המגיעים להם במשך התקופה האמורה והימנעות מוחלטת בחיובי ריבית בתקופת ההתאוששות.
ה. כלל משרדי הממשלה: הקדמת תשלומים לספקים על בסיס חשבונות מאושרים.
ו. ארגוני העובדים: הקפאת כל סכסוכי העבודה במשק עד תום השנה וירידה מכל תביעות של תוספות שכר במגזר הציבורי עד תום השנה.
ז. היערכות משרדי הממשלה למתן שירותים: יש להציב בכל משרדי הממשלה המספקים שירותים למגזר העסקי, צוות מקצועי שיוכל לתת מענה מהיר בכל אותם מקרים שבהם פעולה עסקית טעונה אישור של המשרד; ובנוסף זירוז של ההליכים ומניעת פיגורים במתן תשובות במשך כל תקופת ההתאוששות.
אני סבור כי תוכנית כאמור בהובלתו של ראש הממשלה וממשלת ישראל ובשותפות מלאה עם כלל משרדי הממשלה והמערכות החזקות ביותר במשק, תיצור את אותה אווירה חיובית ואותה תנופה לה אנו זקוקים כדי להחזיר במהרה את המשק אל מסלול הצמיחה.
אמנם כבר עכשיו, עם תום מצב הלוחמה, מסתמנים ביקושים חזקים במספר מוקדים במשק. אך אסור שביקושים אלה יטעו אותנו. טרם השבנו את המשק אל מסלול הצמיחה הרצוי. ההתחזקות מותנית גם בשינוי האווירה וביכולת שלנו לאחד את הכוחות. אסור לרוח האחדות שהסתמנה בזמן מצב הלוחמה לפוג זמן מאוד קצר לאחר סיומה.
לא ניתן ליצור חתך חד ושרירותי ולקבוע כי זכאות לפיצויים תעמוד רק לאותם עסקים שהם בתחום המרחב הגיאוגרפי של 40 ק"מ מרצועת עזה. ערים מרובות אוכלוסיה, כמו קשת הערים שהן מעין "עוטף תל אביב"- חולון, נס ציונה, רחובות וראשון לציון, נפגעו קשה מאוד ממצב הלוחמה שארך כ- 30 יום. ניתן לומר שהן ספגו את מרבית היירוטים של הטילים שכוונו אל העיר תל אביב.
המתווה שעוצב במשרד האוצר כהיענות מהירה למצב הלוחמה, והוא אכן ראוי לשבח על כך, נעשה בטרם כלל המערכות הבינו את מלוא ההשפעה של הלוחמה בעזה על האוכלוסיה ועל המגזר העסקי.
אולם על מנת להעניק למשק את הדחיפה המחודשת לה הוא זקוק, אין די במתווה הפיצויים של משרד האוצר. ראש הממשלה וממשלת ישראל צריכים לגלות מנהיגות רחבה יותר ולגייס את כל משרדי הממשלה והמערכות החזקות במשק לשותפות מלאה בהחזרת תנופת הפעילות למגזר העסקי כולו.
בתקופה זו שלאחר הלחימה עלינו להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות. הראשונה, יצירת הקלה ברורה ומוחשית בבעיות הנזילות שנגרמו לעסקים עקב הירידה במחזורים והגידול בהוצאות שלא הניבו תוצאות עסקיות; והשניה, הצורך בהענקת תקופת התאוששות שתאפשר למגזר העסקי לחזור לפעילות עסקית כרגיל מבלי שתערמנה עליו הכבדות נוספות. תקופת התאוששות זו יש לקבוע עד לסוף ספטמבר השנה.
בשביל להשיג זאת יש לגבש תוכנית כלל-לאומית שתתבסס על הרכיבים הבאים:
א. המערכת הבנקאית וחברות האשראי: הרחבת מסגרות האשראי, מניעת חיובים של ריבית חריגה ומניעת סגירת חשבונות עקב שיקים חוזרים.
ב. משרד הפנים: הקפאה מוחלטת של כל הבקשות להעלאות חריגות במס הארנונה בשנים 2014 ו-2015. עלינו לזכור כי ההעלאות החריגות במס הארנונה הן נדבך נוסף על גב ההעלאה הכלל ארצית, שכבר חלה בשנת 2014, בשיעור של 3.36% ו-3.66% בהתאמה.
ג. רשויות מקומיות: הימנעות מוחלטת מחיוב עסקים בגין ריבית פיגורים במשך כל תקופת ההתאוששות; ובאזור הדרום, היכן שהפגיעה קשה יותר, דחיית תשלומים.
ד. מונופולים מוחלטים בבעלות המדינה, כמו חברת החשמל, נמלי הים ורשות שדות התעופה: דחיית 50% מהתשלומים המגיעים להם במשך התקופה האמורה והימנעות מוחלטת בחיובי ריבית בתקופת ההתאוששות.
ה. כלל משרדי הממשלה: הקדמת תשלומים לספקים על בסיס חשבונות מאושרים.
ו. ארגוני העובדים: הקפאת כל סכסוכי העבודה במשק עד תום השנה וירידה מכל תביעות של תוספות שכר במגזר הציבורי עד תום השנה.
ז. היערכות משרדי הממשלה למתן שירותים: יש להציב בכל משרדי הממשלה המספקים שירותים למגזר העסקי, צוות מקצועי שיוכל לתת מענה מהיר בכל אותם מקרים שבהם פעולה עסקית טעונה אישור של המשרד; ובנוסף זירוז של ההליכים ומניעת פיגורים במתן תשובות במשך כל תקופת ההתאוששות.
אני סבור כי תוכנית כאמור בהובלתו של ראש הממשלה וממשלת ישראל ובשותפות מלאה עם כלל משרדי הממשלה והמערכות החזקות ביותר במשק, תיצור את אותה אווירה חיובית ואותה תנופה לה אנו זקוקים כדי להחזיר במהרה את המשק אל מסלול הצמיחה.
אמנם כבר עכשיו, עם תום מצב הלוחמה, מסתמנים ביקושים חזקים במספר מוקדים במשק. אך אסור שביקושים אלה יטעו אותנו. טרם השבנו את המשק אל מסלול הצמיחה הרצוי. ההתחזקות מותנית גם בשינוי האווירה וביכולת שלנו לאחד את הכוחות. אסור לרוח האחדות שהסתמנה בזמן מצב הלוחמה לפוג זמן מאוד קצר לאחר סיומה.
מאמר דומה פורסם בגלובס 11.8.14
