זכותו של העובד לבחור את מנהל ההסדרים הפנסיוני שלו – מי הוא המפסיד האמיתי?
יותר עדיף אילו לא הייתה עוברת הרפורמה המאפשרת לעובד לבחור את מנהל ההסדרים הפנסיוני שלו ואף מאפשרת לעובד באופן תזזיתי, המעודד התנהלות בלתי רציונאלית, בלתי הגיונית שאינה מבוססת על הבנה מקצועית, לעבור בן רגע ממנהל הסדרים אחד לאחר.
המחוקק והעובדים הסתנוורו מיכולת ה"שליטה" הבלתי מעוררת שנתן להם המחוקק – ה"כוח לעובדים". אין דרך טובה יותר לתאר את אשר עשתה הרפורמה מאשר הדימוי של עולל, שטרם יבש החלב מעל שפתיו, שקיבל לידיו את מפתחות הכספת, לאוצר האישי שלו, שאמור לאפשר לו להתמודד בחייו הבוגרים עם הצרכים, שהוא כלל לא מודע להם, ולא יכול להיות מודע להם עתה, בצעירותו.
על עובדה אחת לא יכול להיות ויכוח - יכולתו של המעסיק (באמצעות שליחיו המקצועיים, החשב הכללי, מנהל החשבונות, חשב השכר, מנהל משאבי אנוש או כל בעל תפקיד אחר בעל רקע כלכלי או הקשור ביחסי עבודה, במקום העבודה) לפעול בשם העובד אל מול מנהל ההסדרים או סוכן הביטוח, הוא בוודאות קרובה יעיל, זול ו"בעל עוצמה", מאשר יכולתו של העובד הבודד, יהיו "קשריו" עם מנהל ההסדרים או סוכן, אשר יהיו:
ברור לכול, כי בתהליכי מו"מ, טרם הכניסה להסדר פנסיוני, יכולה קבוצה להשיג תנאים מיטביים אל מול מנהל ההסדרים או הסוכן, בוודאי בהשוואה להליך ניהול מו"מ ע"י העובד הבודד. יכולת המיקוח של מעסיק אל מול יכולת המיקוח (ובכלל הידיעה כי ניתן להתמקח והידיעה על מה להתמקח) גדולה בשיעור רב מזו של העובד הבודד.
הדבר נכון בכל הקשור לעלויות דמי ניהול וזכויות שונות בכל הקשור לשימושים אפשריים בכסף הנצבר בקרן, טרם הגיע מועד פירעונה. חשוב יותר מכול, האפשרות של המעסיק, על בסיס ניסיונו ויכולות שליחיו הניהוליים לבחון את תנאי ההסדר, הכיסויים, בחינת התקנון, הצלחות הקרן בעבר בכל הנוגע לרווחיותה הקרן וניהול הסיכונים מבחינת השקעות כספי העמיתים ודיפרנציאל ההשקעות. גם אם כל הנתונים האלו יובאו בפני העובד, ספק רב אם הוא יצליח כלל לקרוא ואף להבין את כוונת ה"משורר".
במהלך חיי ה"חסכון הפנסיוני" של כל עובד, יכולת הבקרה של המעסיק הינה יעילה ומקצועית יותר. העובד הבודד (רוב העובדים) אינו ערוך להתמודד באופן יעיל ומקצועי אל מול מנהל ההסדרים או הסוכן – אין לעובד הבודד את הכלים לניהול נכון של כספי החיסכון.
כך לדוגמא יכול למצוא עצמו העובד הבודד ניזון מ"שמועה" בדבר יעילותה של קרן מסוימת ויכולתה ה"ידועה לכול" בניהול הכספים וביצירת רווחים ובהינף יד לדרוש להעביר את כספי החיסכון הפנסיוני שלו לאותה הקרן. העובד הבודד ירגיש הרגשת הצלחה, שתרדים אותו בשמירה, אם לא תגיע איליו "שמועה" אחרת סותרת.
לנהל את כספי הפנסיה שלך על בסיס "שמועות", הינה תקלה ידועה מראש.
ההפסד הכספי שעלול להיווצר לקרן הפנסיה של העובד הבודד כתוצאה מהתנהלות תזזיתית המבוססת על "שמועות" בלתי מבוססות ושלא נבחנו ע"י עין מקצועית עלולה לגרום להפסדים כספיים כבדי משקל שלא ניתן להשיבם. שנות חיסכון עלולות ללכת לאבדון.
את המעסיק עומד מול מנהל הסדרים פנסיוניים או סוכן אחד, שנבחר לאחר בחינת אפשרויות שונות הקיימות במשק, מאפשרת לו שליטה מרכזית ובקרה יעילה ביותר כדי להשיא רווחים מקסימאליים ונתר תקלות ב"חיי" החיסכון הפנסיוני.
המעסיק, באופן לא תזזיתי ומבוסס על עובדות וניתוח נסיבות יכול להעביר את עובדיו למנהל הסדרים או לסוכן אחר, אם וככל שיש צורך או כדאיות.
ושוב אנו חוזרים לנקודת ההתחלה וליכולתו המוגברת של המעסיק לנהל מו"מ אם ה"חלופה" הטובה ביותר, אל מול יכולתו הפחותה של העובד הבודד.
ה"ניצול" הנכון ביותר של "העובד" את ה"מעסיק" והפקת הרווח הגדולה ביותר עבור העובד, במסגרת יחסי העבודה, בכל הקשור בהסדרים פנסיוניים, יצא מן הכוח אל הפועל אם יאפשר העובד למעסיק לבחור עבור ובשמו את מנהל ההסדרים הפנסיוניים או הסוכן, תוך הפעלת שיקול דעת רציונאלי ומקצועי של בעל ניסיון.
אם לאו, המפסיד העיקרי, שלא ב"אשמתו", יהיה העובד.
שכרון "כוח השליטה" בו השקה המחוקק את העובד בכל הקשור לבחירת מנהל ההסדרים הפנסיוני או הסוכן, הקלות הבלתי נסבלת לעבור ממנהל הסדרים אחד לאחר, בהחלטות של רגע בלתי רציונאליות, עלולה להקטין באופן משמעותי את יכולתו של העובד להפיק את המרב מהחיסכון הפנסיוני.
