קרנית פלוג נגד משרד האוצר

בתקופת הנגיד סטנלי פישר נוכחנו שאפשר ליצור הרמוניה בין עבודת בנק ישראל לבין עבודתו של משרד האוצר. הנגיד הקודם ידע לשמור על התאפקות תקשורתית, גם כאשר חלק על עמדות משרד האוצר. ככל הנראה, מידה זו של התאפקות במשרה ציבורית אינה מאפיינת את הנגידה הנוכחית. ייתכן שהיא משחקת לידי התקשורת, אולם אי אפשר שלא להתרשם שהיא מזינה את התקשורת יתר על המידה בכל עמדותיה והצעותיה הנוגעות לניהול הכלכלה.
 
אלא שבנק ישראל אינו הגוף הנבחר על פי שיטתנו הדמוקרטית, ואין הוא אחראי על עיצוב המדיניות הכלכלית. זוהי אחריות המוטלת ישירות על הממשלה ומשרדי הממשלה הכלכליים; ועולה השאלה האם מאבק תמידי זה בתקשורת אותו מנהלת הנגידה הנוכחית מול משרד האוצר אכן נעשה במידה הראויה, והאם אין הוא, פשוטו כמשמעו, חורג מתחום סמכותה ואופי תפקידה.
 
ייתכן שמה שמניע את הנגידה הוא הצורך האדיר להוכיח את עצמאות החשיבה שלה קבל עם ועדה, אבל המופע התקשורתי המתמיד בו היא מעלה את הצעותיה ומציבה את משרד האוצר כמי שאינו מנהל מדיניות כלכלית נכונה אינו הולם את תפקידה, והוא אפילו בעל תוצאות חמורות לניהול הכלכלה בתקופה הנוכחית.
 
יאמר מיד- אין שום ספק שנגידת בנק ישראל, כמי שאחראית על גוף מרכזי ומקצועי, מחויבת בהבעת דעתה בדרך עצמאית וללא משוא פנים, אולם השאלה העולה הינה דרך עבודתה של נגידת בנק ישראל בביצוע תחומי אחריותה.
 
על פי חוק בנק ישראל תש"ע 2010, שבהכנתו הושקעה עבודה רבה, המטרות למענן קיים הבנק הינן לשמור על יציבות המחירים ולתמוך ביציבות המערכת הפיננסית, ותפקידיו המרכזיים הם ניהול המדיניות המוניטרית, ניהול יתרות מטבע החוץ, הנפקת המטבע, הסדרת מערכות התשלומים ופיקוח על מערכת הבנקאות. בנוסף לכך, בנק ישראל הוא הבנק של ממשלת ישראל.
 
אינני מוצא בתחומי אחריותו של הבנק שום יעד או שום תפקיד הקובע שהוא צריך לנהל באופן מתמיד מערכה תקשורתית מול המדיניות הכלכלית של משרד האוצר. ההפך, בסעיף 3 נאמר מפורשות שאחת המטרות היא תמיכה במטרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה. כמו כן, מוטל על הבנק גם התפקיד של יועץ לממשלה בעניינים כלכליים. הבנק משמש בתפקיד הכפול גם של יועץ וגם של תומך.
 
לעניות דעתי, נגידת בנק ישראל חרגה מתחומי אחריותה וחרגה מתחום המידות הנכונות של ניהול תפקיד נגיד בנק ישראל. היא בשום מקום לא התבקשה לנהל מערכת תקשורתית פומבית מול המדיניות של ממשלת ישראל. ההכרעות הכלכליות, ניהול כלכלת המדינה ועיצובה מופקדים בידי המוסדות שנבחרו באופן דמוקרטי. הנגידה אכן מחויבת בייעוץ מלא ומקיף בהיבט הכלכלי, אבל כיועצת, ולא כמי שמנהלת מאבק נגד זה אשר לו היא חייבת בייעוץ.
 
לאחר שהנגידה מוסרת בדרך נאותה את עצותיה לממשלת ישראל ולמשרד האוצר, היא אסורה בניהול מסע תקשורתי כנגד ההחלטות שהתקבלו. תפקיד זה מעולם לא הוטל עליה. היא אינה יכולה לתפקד כמו הסיעות בכנסת שמותר להן להמשיך ולנקוט בעמדה אופוזיציונית להחלטות המתקבלות על ידי הממשלה.
 
יועץ טוב מעביר את עצותיו בראיה רחבה ובכל יכולת השכנוע האפשרית, אך אסור לו לחתור כנגד מי  שעליו הוטל לקבל את ההחלטות. בנק ישראל צריך לדעת לפעול בהרמוניה עם ממשלת ישראל ולא לספק באופן תמידי כותרות לעומתיות לתקשורת. כאשר העצות הנוגדות של בנק ישראל להחלטות הממשלה וההצעות היזומות של הבנק מתפרסמות בתקשורת כמעט כמסע תקשורתי, זוהי למעשה פגיעה בהשגת המטרות עליהן החליטה הממשלה.
 
נגידת בנק ישראל לא צריכה לבשר לנו בתקשורת שהיא ממליצה ליישם חובת דיווח כללית במשק. היא גם לא צריכה לבשר לנו שהיא דורשת קיצוץ של 10.5 מיליארד ש"ח לתקציב 2015, בטרם אפילו הוגשה הצעת התקציב של משרד האוצר. אם בנק ישראל מונע מדאגה רבה לתקציב המדינה, סבורני שמן הדין שעליו להצביע היכן ניתן לקצץ בהוצאות המגזר הציבורי שהוא חלק ממנו. זה יחזק את אמינות ההמלצות. כפי שפורסם ב"גלובס", תקציב בנק ישראל זינק בשלוש בשנים האחרונות בלא פחות מ-53%.
 
ניהול כלכלה לאומית נכונה מחייב אותנו לחזור למתכונת העבודה כפי שהיתה בזמנו של סטנלי פישר. לדעת ליצור הרמוניה בעבודה של הבנק מול הממשלה, גם אם הממשלה אינה מקבלת את דעת בנק ישראל, שכן האחריות המלאה על קבלת החלטות כלכליות ועיצובן היא על הממשלה.
 

מאמר דומה התפרסם בגלובס.