תורחב ההכרה בארץ בבדיקות תקן מחו"ל

ב-"צו יבוא חופשי" נקבע, באופן כללי, כי מותר לייבא לארץ באופן חופשי את כל הטובין המסווגים בפרקים 1 עד 97 לתעריף המכס, למעט אלה אשר יבואם אסור לפי צו המכס, ואלה המפורטים בתוספת הראשונה או בתוספת השניה ל-"צו יבוא חופשי" שיבואם מותר רק אם הם עמדו בדרישותיו:
 
*     הטובין המפורטים בתוספת הראשונה לצו, לגביהם חלה על היבואן חובת הצגת רישיון יבוא -  מרשות מוסמכת כמפורט בצו, בזמן שחרורם של הטובין מרשות המכס בארץ.
 
*     הטובין המפורטים בתוספת השניה לצו, המותרים ביבוא אם הומצא למכס בזמן שחרורם אישור או עמדו בתנאים, כמפורט בצו.
 
עבור חלק ניכר של המוצרים המיובאים לארץ נדרשים היבואנים, על פי התוספת השניה ל-"צו יבוא חופשי", להציג למכס אישור תקן - "אישור ת"ר" - שהוא "אישור ממכון התקנים על עמידה בתנאי השחרור שקבע לטובין הממונה על התקינה". פסקה זו ב-"צו יבוא חופשי" מעניקה למעשה מונופול למכון התקנים הישראלי במתן אישורי תקן למוצרים מיובאים לארץ. 
  
 אימוץ תקינה בינלאומית בארץ
 
על מנת שיהיה ניתן להכיר בארץ בבדיקות תקן מחו"ל (בדיקות הנעשות בדרך כלל על פי תקנים בינלאומיים) על התקנים הישראליים הרשמיים להיות זהים או דומים ככל האפשר לתקינה הבינלאומית.
 
הצעד הראשון בכיוון זה, שנעשה בהשפעת לשכות המסחר, היה שינוי בשנת 2000 של חוק התקנים התשי"ג - 1953, אשר קבע - "בקביעת תקן, יאמץ המכון (מכון התקנים הישראלי) ככלל, תקינה בינלאומית אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות...". 

שינוי מהותי זה בחוק התקנים גרם לכך שבאופן הדרגתי בוטלו תקנים ישראליים יחודיים שלא נעשו תוך התייחסות לתקינה בינלאומית והותאמו לדרישות התעשייה המקומית.
 
רק עתה, לאחר התאמתם של תקנים רבים בארץ לדרישות התקנים בחו"ל, אשפר לדון באופן מעשי ורחב יותר בנושא הכרה הדדית או הכרה חד צדדית באישורי בדיקה מחו"ל.
 
לאחר שנקבע גם בארץ שבדיקת מוצר מסוים תעשה על פי אותו תקן בינלאומי המקובל בעולם, וגופי הבדיקה וההתעדה בארץ ובעולם פועלים על פי אותם כללים, אפשר לדון בהכרה ההדדית או הכרה חד צדדית באישורי בדיקה והתעדה. 
  
הסכמים להכרה בבדיקות מחו"ל
 
ארגון הסחר העולמי הצביע כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת על כך שחוסר הכרה הדדית או חד צדדית בבדיקות תקן ביבוא בין מדינות גורם לבדיקות מרובות לאותו מוצר המעלות את מחירו ללא צורך.  בנוסף, הצורך בבדיקות תקן נוספות ביבוא גורמות להמתנה של סחורה בנמלים, לפעמים לקלקולה, עיכובים בשיווק והוצאות אחסנה נוספות.
 
איגוד לשכות המסחר פנה בעבר מספר רב של פעמים להנהלת משרד התמ"ת (משרד הכלכלה היום) וביקש להכיר בישראל באישורים ובתעודות בדיקת תקן ממעבדות מוסמכות ומוכרות בעולם, עבור מוצרים מיובאים לארץ.
התשובות של משרד התמ"ת בעבר היו מתחמקות ובדרך כלל נאמר בהן כי במשרד פועלים לחתימה על הסכם הכרה הדדית (MRA-MUTUAL RECOGNITION AGREEMENT) עם מדינות מערב אירופה וההכרה בארץ תהיה רק לאחר חתימה על ההסכם של שני הצדדים. בהמשך המשרד הודיע לאיגוד כי מדינות מערב אירופה אינן מעוניינות לחתום עם ישראל על הסכם MRA בנושא בדיקות תקן.
 
יש להדגיש כי במשך שנים רבות מוכרות בעולם תעודות בדיקה למוצרים מיוצאים מישראל, שהונפקו על ידי מעבדות שהוסכמו על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות בארץ, אך משרד התמ"ת מנע הכרה בארץ בתעודות בדיקה מחו"ל, וגם מהמעבדות המוסמכות ומאושרות על ידו בארץ, עבור מוצרי יבוא.
 
לאחר שבשנת 1998 הוקמה בארץ הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, אשר הסמיכה מאז עשרות רבות של מעבדות בתחומים שונים של בדיקות תקן, ובארץ כאמור אומצו תקנים בינלאומיים רבים, ניתן לדון בהכרה הדדית או חד צדדית באישורי תקן מחו"ל.  לאחר שנקבע גם בארץ שבבדיקת מוצר מסוים מחייב אותו תקן בינלאומי המקובל בעולם, וגופי ההתעדה בארץ ובעולם פועלים על פי אותם כללים, נפתח המסלול של הכרה הדדית או חד צדדית בבדיקות תקן מחו"ל.
 
בתאריך 31.10.2013 פורסם תיקון משמעותי(מס' 10) לחוק התקנים, במטרה לבצע רפורמה בפעילות מכון התקנים הישראלי, בפרסום תקנים ישראליים ובבדיקות התקן ביבוא הנעשות על ידו באופן בלעדי. 

במסגרת הדיונים בהצעת התיקון הנ"ל לחוק התקנים ובלחצם של משרדי האוצר והכלכלה, סוכם שמכון התקנים הישראלי ירחיב את ההסכמים שלו להכרה בבדיקות תקן מחו"ל, עם גופי בדיקה נוספים ובתחומים נוספים.
 
מכון התקנים הישראלי מכיר היום במידה מסוימת ויכיר בקרוב בבדיקות תקן נוספות (בדיקות דגם בלבד) של מוצרים מיובאים מסוימים, מהגופים הבאים בחו"ל: 
IECEE - CB,  BSI,  TUV RH,  NEMCO, INTERTEK,  UL,  TUV SUD,  CSA,  NSF, APPLAUS,  SGS.
 
בקרוב יפורסם מידע מדויק עם פירוט מספרי התקנים הישראליים הרלוונטיים  וגופי הבדיקה בחו"ל שתעודות הבדיקה שלהם למוצרים מיובאים יוכרו בארץ על ידי מכון התקנים הישראלי ויפורסמו הסטיות בכל תקן ישראלי רשמי רלוונטי לעומת התקן הבינלאומי שאומץ בארץ.
 
הפחתת בדיקות התקן ביבוא וצמצום הבירוקרטיה הקשורה באישורי ונוהלי ההכנסה לארץ של מוצרים מיובאים נעשים במטרה להפחית את מחירי המוצרים המיובאים ולהקטין את יוקר המחייה לצרכנים בארץ.