אילו חברות עשויות להיפגע מהלחץ של רשויות המס?

התופעה התרחבה בשנים האחרונות, וחברות ובעלי ממון רבים מנצלים את הכשלים בתקנות המיסוי ואת מקלטי המס כדי לשלם פחות מס, הרבה פחות ממה שמשלם האזרח הפשוט.

לאחרונה, הכריז מזכ"ל ארגון המדינות המפותחות (OECD), אנחל גוריה, מלחמה בתכנוני המס של הגדולים. למהלך צפויות להצטרף מדינות רבות והוא עשוי לכלול מגוון מהלכים למיגור התופעה, כגון סגירת פערים בין שיטות המס של מדינות שונות, חיזוק חוקי המס בכל מדינה, הגדלת השקיפות בדיווחי החברות ועוד. יהיו שיאמרו שהתוכנית נידונה לכישלון, שהרי למרבית המדינות יש היום הסכמי "כפל מס" רחבים בינה לבין מדינות אחרות, ובנוסף, יש מדינות שאינן חברות ב- OECD ומשמשות כמקלטי מס. מצד שני, הלחץ של האזרחים לשוויון במס ביחד עם העובדה שהמדינות עצמן משוועות היום למזומנים שמגיעים מהמסים, עשויים לתמוך במהלך.

על פניו, נראה כי החברות האמריקניות המובילות הן אלופות העולם באי-תשלום מס. גוגל, מיקרוסופט, יבמ, אקסון מובייל וג'נרל אלקטריק, הן רק מקצת מהענקיות שמרוויחות המון ומשלמות מעט מאוד מס. פרט אליהן, ענקית שנמצאת תחת עינה הבוחנת של רשות המסים האמריקנית, היא אפל. לאחרונה, נדרש מנכ"ל החברה לתת עדות בקונגרס ולהתייחס לסוגיה לפיה אפל לא שילמה את מלוא המס במקומות בהן היא פועלת. הביקורת נגד החברה התבססה על כך שאפל הקימה מרכז פעילות פיקטיבי למעשה באירלנד, והזרימה אליו את ההכנסות הבינלאומיות שלה כדי לשלם פחות מס ממה שהייתה צריכה לשלם בארה"ב. אין ספק שרשויות המס בארה"ב לא מתכוונות להרים ידיים ואפשר להעריך כי לפחות חלק מהחברות יאלצו לשלם מס גבוה יותר בעתיד.

גם החברות הישראליות אינן נקיות מהתופעה הזו. אחת החברות שנראה כאילו המדינה מחפשת דרכים להגדיל את המס עליה, היא מפיקת האשלג כיל. החברה נהנית מרווחיות גבוהה בעקבות תמלוגים נמוכים יחסית שנגבים ממנה עבור משאבי הטבע שהיא מפיקה. לאחר שועדת ששינסקי העלתה את התמלוגים על הגז והנפט, היא דנה בימים אלו גם בהגדלת המיסוי עבור אוצרות טבע נוספים, ביניהם האשלג. בניגוד למצב בארה"ב, שם רשות המסים תתקשה לגעת ברווחים שנצברו מחוץ למדינה, בכיל המצב שונה, והסיכון לפגיעה ברווחיה עקב העלאת המיסוי על אוצרות טבע, נראה לנו מוחשי יותר ומחיר המניה משקף את זה.

המחיר הנוכחי של מנית כיל משקף להערכתנו העלאה ריאלית של התמלוגים על אוצרות הטבע שמפיקה כיל בדומה לזה שהוטל על הגז והנפט. אם לחלופין יתברר שהתמלוגים יהיו נמוכים יותר, המחיר של המניה כנראה יסגור את הדיסקאונט למחיר ההוגן החדש. עם זאת, צריך לזכור כי לסיכון העלאת המיסוי מתווסף סיכון נוסף - ירידה אפשרית במחירי האשלג בעקבות התפרקות קרטל האשלג בעולם, אלמנט שעשוי לפגוע גם הוא בהכנסות החברה.

הקטע הינו מתוך הסקירה החודשית של בית ההשקעות אלטשולר שחם לחודש אוקטובר  2013. 

 
גילוי נאות
 
הערות משפטיות:
הסקירות המוצגות באתר זה הינן מחקר סקירות, שהוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. **המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. *** המידע המוצג במסגרת הסקירות, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. ****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ***** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה.