משאל עם
במדינות רבות מקובל לקיים משאל עם. משאלי עם נערכים לא תמיד מחמת החשיבות המיוחדת של הנושא העומד על סדר היום. במדינת אריזונה למשל, התקיים משאל עם על מנת לקבל החלטה אם להמשיך ולקיים מרוצי כלבים. במדינות רבות אחרות נערכים משאלי עם בנושאים מגוונים מאוד אשר בדרך כלל מעניינים את כלל הציבור הרחב.
קיום משאל עם כמוסד העומד בפני עצמו הוא ביטוי לכך שבשיטה דמוקרטית נתונה לא מסתפקים בהחלטות של המוסדות הנבחרים. הווה אומר, נשיא במשטרים מסוימים, ממשלה ופרלמנט.
משאל עם הוא לאמיתו של דבר ממד נוסף מעניין ולפעמים אף רב חשיבות בשיטה הדמוקרטית הנהוגה. בשאלות מסוימות מגיעים ישירות אל הציבור ובדרך כלל תהיינה אלה שאלות שהתשובות עליהן לא ניתנו במצעי המפלגות המתמודדות לבחירות.
בישראל לא קיים מוסד משאל העם. כל ההחלטות הגורליות ביותר המשפיעות על חיינו כאן ועל עתיד המדינה נעשות ישירות, אם ברמת הממשלה או ברמת הכנסת, והיו אפילו מקרים בהן החלטות גורליות כמו יציאה למלחמה התקבלו ללא הסכמת הממשלה כולה. מבצע קדש המפורסם בשנת 1956 הוצא לפועל בתוקף חתימת לא יותר מארבעת נושאי משרה בכירים.
הגיעה השעה ויהיה זה נכון לבנות את מוסד משאל העם בישראל. לא בשאלות כמו להתיר או לאסור עישון אבל בוודאי בשאלות שהן גורליות לעתיד המדינה. במוקד הדיונים על עתיד מדינת ישראל ניצבת תמיד שאלת הסכם השלום עם הפלסטינים ושכננו בארצות ערב.
הסדר כזה בוודאי מחייב ויתורים מפליגים לדורות ובוודאי גם מחייב שינויים בשטחי המדינה. אלה הן שאלות נוקבות ומרכזיות שאין בהן אחידות דעים ואלה הן שאלות אשר חשוב מאוד שרצון העם האמיתי ישתקף במלואו.
בנושאים אלה אין לסמוך רק על המוסדות הנבחרים שכן לא חסרות דוגמאות היסטוריות כיצד ממשלות פועלות בניגוד להבטחות שהן נתנו במצען לציבור הבוחרים קודם שנבחרו למוסדות השלטון. הסכם השלום עם מצרים הוא דוגמא חותכת להסכם שנעשה בניגוד למצע גח"ל קודם שנעשה הסכם שלום.
כשהציבור נותן את אמונו במפלגה הוא לא רק נותן את אמונו באדם הוא גם נותן את אמונו בתפיסות העולם והעמדות אותן מחדדות המפלגות קודם מועד הבחירות.
נושאים כה מרכזיים כמו ויתור על שטחים או העברת תושבים לשלטון של מדינה זרה, שהם לחלוטין אפשריים במסגרת הסדר השלום, מוטב ויוכרעו בהכרעה דמוקרטית נקייה וישרה על ידי הציבור כולו.
אכן, הציבור בדרך כלל לא יוזמן במשאל עם לכלול שינויים בהסכם כזה או אחר. הוא יצטרך לתת תשובה למכלול לחיוב או לשלילה. מדינות אירופה קודם שהן הצטרפו לאיחוד האירופי החליטו כל אחת במשאל עם אם להצטרף או לא. ואפילו צירופן לאיחוד המוניטרי של המטבע האחיד הוכרע במשאל עם.
אולם יש לזכור כי משאל עם לא יכול להתבצע בתוקף החלטת ממשלה בלבד. הוא חייב להתבצע במסגרת של חוק מוגדר שכן עולה שאלה של מקור הסמכות להכריז על משאל עם ואפילו להצגת הנושא ודרך ניסוח השאלה עשויה להיות חשיבות רבה.
גם הקביעה מיהם בעלי זכות ההצבעה במשאל חייבת לבוא לידי ביטוי מפורש בחוק וכן סמכויות הפיקוח ועוד. תקפותו של משאל עם, תוצאותיו וגם כח ההכרעה שטמון בו, כל אלה חייבים לבוא לידי ביטוי בחוק מפורש.
אולם אין ספק כי יסודו של משאל העם בישראל נותן כיוון ברור לדרך ההכרעה הרצויה ביותר שאי אפשר לפקפק בלגיטימיות שלה מול פערי השקפות עמוקים המפלגים את האוכלוסייה. הצבעת הציבור בדרך חשאית היא תמיד עניינית וחופשייה משיקולים פנים מפלגתיים. גם ממשלה המנהלת משא ומתן על הסכם שלום עתידי תהיה מושפעת בעיצוב תנאי ההסכם מהידיעה כי התקפות של ההסכם מותנית בהסכמת הציבור.
מאמר דומה התפרסם בישראל היום.
