לבלום את החקיקה נגד המעסיקים

בעשר השנים האחרונות ועד תום שנת 2012, המגזר העסקי צמח במימדים מרשימים. בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה ב-18.3%, והיא כיום כמעט שמונה מיליון , מספר המועסקים במגזר העסקי עלה ב-33%, והתוצר העסקי גדל ב-53%.
 
שיעורי גידול אלה של המגזר העסקי הם הרבה מעבר לשיעור הגידול של האוכלוסייה. גם במדד הקריטי של התוצר לנפש צמחנו לא מעט, מ-22 אלף דולר לנפש בתחילת העשור ל-28 אלף דולר בתום העשור.
היכולת ופוטנציאל הגידול של המגזר העסקי גבוהים.
אנו עסוקים עתה בשאלת הבור התקציבי והעיסוק בנושא זה שואב אליו חלק גדול מהאנרגיה השלטונית והחברתית בתחום הכלכלי. פתרון הבור התקציבי והדרכים להשיג זאת מטבע הדברים קובעים את ציר העבודה המרכזי.
 
אין ספק, צמצום הגירעון התקציבי, הוא כשלעצמו מניח את התשתית להנעת הצמיחה, אך אין בכך די. אם כן היכן הם מנועי הצמיחה?
צמיחה במשמעותה הלאומית צריכה לתת מענה לפחות לארבעה יעדים מרכזיים: הראשון, יצירת מקומות עבודה חדשים; השני, גידול בתוצר הלאומי; השלישי, גידול בהכנסות המדינה; והרביעי, שיפור במאזן התשלומים.
 
כדאי להדגיש כי אף שקיימים יחסי גומלין ברורים בין ארבעת תחומים אלה המזינים אחד את השני, ניתן לעיתים להשיג יעד אחד מבלי שהושגו היעדים האחרים. לדוגמא, ניתן בהחלט להגדיל את הכנסות המדינה ואפילו את התוצר המקומי הגולמי מבלי ליצור מקומות עבודה חדשים.
 
גידול בתוצר יכול להיות מושג בניצול טוב יותר של משאבי טבע או מתוך מקטע מוגדר במגזר העסקי כמו פיתוח מואץ ומימוש של חברות הזנק. אבל ברור שגם אם יושגו יעדים החשובים לביסוס ויצירת כלכלה בריאה וחזקה, אם לא יושג היעד של יצירת מקומות עבודה חדשים, הכישלון יהיה בולט.
 
תקציב המדען הראשי הוא בוודאי חשוב, חממות גם הן בוודאי חשובות אבל כל אלה מגיעים לחלק קטן מאוד במגזר העסקי. תחום ההיי טק חשיבות מיוחדת בפיתוח המשק ובהגדלת הכנסות המדינה.
 
תחום זה הוא בוודאי אחד מהקטרים של המשק אבל הוא מכיל לא יותר מ 290,000 מועסקים מכלל המועסקים במגזר העסקי שמספרם היום הוא 2,114,000.
ההיי טק לא יכול להעניק את המענה ביצירת מקומות עבודה חדשים.
 
אבטלה גבוהה היא הרסנית, גם לעתיד המשק וגם לעתיד החברה כולה. לעומת זאת תעסוקה מלאה ואבטלה מצומצמת תמיד תורמים לגידול בתוצר, לעלייה בצריכה המקומית ולגידול בהכנסות המדינה. המסקנה היא פשוטה. צמיחה צריכה להקיף את כל מגזרי המשק שכן הם כולם מייצרים תעסוקה ומגדילים את התוצר.
 
המשק מבוסס על כחצי מיליון עסקים מהם לא פחות מ-385,000 עסקים שרמת הפדיון שלהם אינה עולה על 1 מיליון ₪ בשנה, ועוד 76,700 עסקים בהם רמת הפדיון נעה בין 1 ל-5 מיליון ₪ בשנה. בתוך המגזר העסקי מגזר המסחר והשירותים מהווה 67% מהתוצר העסקי ואחראי להעסקת 69% מכלל המועסקים במגזר העסקי.
 
נתונים אלה מבהירים כי צמיחה אמיתית חייבת להניע את המסה של המגזר העסקי כולו, גם תעשייה, גם מסחר ושירותים, גם חברות זעירות וקטנות, גם חברות בינוניות, גם יצוא וגם צריכה מקומית.
 
לא צריך לטרוח ולחפש את מנועי הצמיחה. מנוע הצמיחה האמיתי טמון במוטיבציה של בעלי העסקים כולם, בכל התחומים ובכל הרמות, לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. המדינה לא יכולה להיות אחראית להצלחתו של כל עסק והיא גם לא צריכה להיות אחראית. בעלי העסקים נוטלים בעצמם את הסיכון ואם העסק חלילה נסגר או פושט את הרגל הם לא יקבלו שום פיצוי מהמדינה. על שום כך, לא סיוע תקציבי של המדינה אלא המוטיבציה של בעלי העסקים היא הכח המניע את צמיחת המגזר העסקי.
 
אולם מה שעושה המדינה בפועל בשנים האחרונות זה בדיוק ההפך. הייתי אומר באחריות מלאה שמה שעשתה כנסת ישראל אלה מהלכים ברורים של אנטי צמיחה ודיכוי המוטיבציה של בעלי העסקים להשקיע בפיתוח עסקיהם. הכנסת היטיבה לשחוק את המגזר העסקי, לפגוע בזכויות המעסיקים ולהעמיס עליהם הכבדות בלתי פוסקות. סיגלנו את התפיסה הפופוליסטית שפתרון של כמעט כל בעיה חברתית או סביבתית טמון בדרך הקלה של עוד העמסות על גב המגזר העסקי בדרך של חקיקה המלווה בסנקציות פליליות.
 
לא פחות מ-6 מגמות הרסניות התקבעו כמגמות קבע בתחום החקיקה ומי שתורם את תרומתו הנאורה לחומרת המצב הם בתי הדין לעבודה; פגיעה בזכות היסוד של המעסיקים, מבול של חוקי עבודה, פליליזציה של הניהול העסקי, חוקי הגנת הצרכן בלתי מאוזנים, חוקי סביבה המעבירים את הנטל במלואו ובאופן לא מאוזן על המגזר העסקי, ושטף של רגולציה בתחומי שוק ההון ובתחומים אחרים.
 
העידוד הגדול ביותר שיכול להינתן היום להנעת המשק לצמיחה מחודשת אינו בתמריצים של המדינה או בתקציבי עידוד. רובו של המגזר העסקי לא זקוק להם. התרומה של הממשלה ליצירת תנופה מחודשת טמונה בבלימת מגמות שוחקות אלה. החלטה אמיצה של הממשלה לפיה מהיום לא מחוקקים חוקים נוספים המכבידים על המגזר העסקי. מחויבות מלאה של המדינה לזכויות המגזר העסקי ועתידו, ושליטה הדוקה ומלאה של הממשלה בחקיקה המבוצעת בכנסת- תיצור תפנית בתודעה ותוכל להוות בסיס לתנופת צמיחה חדשה.

מאמר דומה התפרסם בדה מרקר.