הורחב ההסכם להכרה הדדית בהסמכת מעבדות גם לגופי פיקוח, במסגרת ILAC
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
(ISRAEL LABORATORY ACCREDITATION AUTHORITY – (ISRAC דיווחה כי ב- 24 לאוקטובר 2012 חתמה על הסכם, במסגרת מפגש שנתי בברזיל של נציגי שני הארגונים הבינלאומיים להסמכה:
ILAC – INTERNATIONAL LABORATORY ACCREDITATION COOPERATION
INTERNATIONAL ACCREDITATION COOPERATION - IAF
על פיו שלושים ותשעה ארגוני הסמכה לאומיים (משלושים ותשע מדינות) החתומים על ההסכם, הפכו לראשונה לגופים המסמיכים גופי "פיקוח" (INSPECTION).
תהליך ההסמכה לגופי פיקוח נבדק בשלושת גופי שיתוף הפעולה האזוריים המוכרים של ILAC, שגם הם חתמו על ההסכם הנ"ל והם:
APLAC – ASIA PACIFIC LABORATORY ACCREDITATION COOPERATION
EA – EUROPEAN (CO-OPERATION FOR) ACCREDITATION
IAAC – INTER AMERICAN ACCREDITATION COOPERATION
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות מסבירה כי "פיקוח" הינו חלק הכרחי בהבטחה כי מוצרים רבים הנמצאים בשימוש יום-יומי על ידי הציבור עומדים בדרישות הספציפיות הכוללות היבטי בטיחות. מוצרים, תהליכים ושירותים שניתן לבצע עליהם פיקוח כוללים: מוצרי מזון, מוצרי בשר ומוצרי חלב, אביזרים ביתיים וצעצועים, ציוד מכני, ציוד רפואי, מבנים ימיים לגילוי וייצור נפט וגז, בטיחות ביולוגית, חקירות משפטיות, התקנות טכניות כגון של תחנות כוח (קונבנציונליות וגרעיניות) וטורבינות רוח, מערכות תחבורה (כגון – אוניות, רכבות, משאיות, מכוניות, מטוסים ורכבי חלל).
שירותי הפיקוח מסופקים על ידי ארגונים רב-לאומיים גדולים וגופים מקומיים מתמחים.
הקמת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
בשנת 1992 מינה שר התמ"ת ועדה לבדיקת נושא הסמכת מעבדות בארץ ובעקבות מסקנות הועדה, שפורסמו בשנת 1993, מינה השר צוות הקמה לרשות הלאומית להסמכת מעבדות.
בשנת 1997 פורסם חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, על פיו "הרשות" היא הגוף הבלעדי בארץ המוסמך לעסוק בהסמכת מעבדות בדיקה וכיול, מכל הסוגים.
בחוק הנ"ל נקבע כי הסמכה היא הכרה רשמית של הרשות ביכולת ובכשירות המקצועית של מעבדה לבצע בדיקות, בהתאם לתקנים, לתקנות, למפרטים או למסמכי ייחוס אחרים. עוד נקבע בחוק, בין היתר, כי הרשות תשמש כנציגה בלעדית של המדינה בכל הקשור בתפקידיה, כולל הכרה הדדית ברשויות הסמכה של מדינות אחרות או של ארגונים בין-לאומיים.
בחודש אוגוסט 1998, על פי התחייבותה של מדינת ישראל במסגרת ארגון הסחר העולמי WTO, הוקמה באופן רשמי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, אשר המשיכה את פעילותו של צוות ההקמה.
הרשות החלה לפעול כתאגיד סטטוטורי, על פי הכללים ואמות המידה הבין-לאומיים שנקבעו בעולם לגופים המסמיכים מעבדות (ISO/IEC GIDE 58) והתנאי להסמכת מעבדה על ידי הרשות הוא עמידה של המעבדה באמות המידה הבין-לאומיות להפעלת מעבדות בדיקה וכיול (ISO/IEC 17025).
במסגרת תהליכי הליברליזציה והגלובליזציה בסחר החוץ של מדינות מפותחות רבות בעולם, כולל מדינת ישראל, הכוללים תהליכים המיועדים לאפשר בין היתר תנועה חופשית ככל האפשר של סחורות בין המדינות, החסמים הלגיטימיים היחידים לתנועה זו של סחורות הם חסמים טכניים – תקנים ודרישות טכניות נוספות שנקבעו בכל מדינה, חסמים המוכרים בעולם בשם
TECHNICAL BARRIERS TO TRADE – TBT.
להסדר להכרה ההדדית בהסמכת מעבדות חשיבות רבה בתהליכי הליברליזציה של סחר חוץ בין המדינות השונות מאחר והוא מבטיח שמוצר מסוים שנבדק במעבדה מוסמכת, על פי אותם כללים ובכל מקום, על פי תקן בינלאומי אחיד, תעודות הבדיקה יהיו קבילות בכל המדינות החתומות על ההסדר.
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות חותמת על הסדר להכרה הדדית בתעודות בדיקות תקן
בשנת 2001 הרשות הלאומית להסמכת מעבדות חתמה על הסדר להכרה הדדית, במסגרת ILAC, על פיו תוכרנה באופן הדדי תעודות בדיקת תקן וכיול בין מעבדות מוסמכות במסגרת ארגון זה, ואז היו שותפות להסדר 29 רשויות הסמכה מ- 29 מדינות, מהמתקדמות בעולם.
איגוד לשכות המסחר פנה להנהלת משרד התמ"ת מספר פעמים לאחר החתימה על ההסדר הנ"ל וביקש לאפשר גם בארץ, כפי שמקובל ביתר המדינות השותפות להסדר, באותם מקרים שהבדיקות של מוצרים, עם תוצאות חיוביות, נעשו במעבדות מוסמכות, על פי אותם תקנים המחייבים בארץ ותעודות הבדיקה מלוות את משלוחי הסחורות המגיעים לארץ, להכיר בישראל בתעודות אלה בלי צורך בעריכת בדיקות תקן נוספות למשלוחי יבוא של אותם מוצרים שנבדקו.
התשובות של משרד התמ"ת היו מתחמקות, ונטען כי במשרד פועלים לחתימה על הסכם הכרה הדדית (MRA-MUTUAL RECOGNITION AGREEMENT) עם מדינות מערב אירופה, על פיו תהיה הכרה בתיעוד מארץ היצוא על התאמה לדרישות החקיקה הטכנית בארץ היבוא רק לאחר חתימה על ההסכם של שני הצדדים.
בפועל עד היום אין למדינת ישראל אף לא הסכם אחד עם מדינה כלשהי בעולם, של הכרה הדדית בבדיקות תקן ובמסמכי התעדה למוצרים מיובאים.
הרחבת ההסכם להכרה הדדית בהסמכה לתחום הפיקוח
גופי ההסמכה בעולם פועלים בתחום ההסמכה של גופי פיקוח על פי הדרישות המפורטות בתקן הבינלאומי ISO/IEC 17020. גם במקרה זה, בדומה להסדר הקודם שהוזכר ונעשה במסגרת ILAC להסמכת מעבדות בדיקה וכיול, הכללים האחידים שנקבעו להסמכת גופי פיקוח מאפשרים לכל גוף מסמיך החתום על ההסכם להכיר בהסמכה ובתוצאות של הסמכת גוף פיקוח אחר, כאילו היה אחד מגופי הפיקוח המוסמכים על ידו. הדבר מאפשר, או לפחות מקל, העברת סחורות ושירותים בין מדינות ללא צורך בבדיקות או בפיקוח נוספים.
בשנת 2012 התקבלה החלטת ממשלה בארץ, המבוססת על המלצות ועדת טרכטנברג, על פיה הוטל על מנכ"ל משרד התמ"ת לקדם כריתת הסכמי הכרה בינלאומיים עם מדינות אחרות בדבר הכרה בתעודות התאמת הטובין לתקנים מחייבים או לדרישות אחרות.
היום יותר מתמיד ניתן להתבסס על הסכמים או הסדרים שנעשו במסגרת ILAC, עליהם חתומה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, הן בתחום בדיקות תקן וכיול והן בתחום הסמכת גופי פיקוח, כדי לקדם את החלטת הממשלה הנ"ל בדבר הכרה בבדיקות ותעודות בדיקה מחו"ל עבור מוצרים מיובאים לארץ.
