השפעת אירועים גיאופוליטיים מול אירועים מקרו כלכליים על שוק ההון
בכל פעם שהמצב הביטחוני בישראל עולה לכותרות אני מקבל אין סוף שיחות טלפון ממשקיעים מודאגים אשר שואלים אותי האם למכור את תיק ההשקעות לקראת המלחמה הקרבה.על מנת לענות על שאלה זו אנסה לבחון את התרחשויות העבר וכיצד הושפעו השווקים כתוצאה מאירועים ביטחוניים מול השפעת הערפל המקרו כלכלי האופף את העולם.
היסטוריה של מלחמה
לפניכם סקירות מלחמות ומבצעים בשני העשורים האחרונים ודפוס התנהגות הבורסה בזמנים אלו.
מלחמת המפרץ*(אוגוסט 1990 - הפלישה לכווית, ינואר 1991 - נפילת טילים בישראל)
הנזק הכלכלי כתוצאה מהמלחמה הוערך בכ-650 מיליון דולר. בשבעת ימי המסחר שאחרי הפלישה לכוויית איבד מדד תל אביב 100 כ-20%. מגמת ההתאוששות בבורסת תל אביב החלה כאשר צבא ארה"ב החל בתקיפה בעיראק באמצע ינואר 1991. מרגע שהיה ברור כי תהיה הכרעה, השוק החל לעלות, על אף שדווקא אז החלו טילים ליפול בישראל.
האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000)
האינתיפאדה כללה מספר אירועים קטנים אשר יחד הגבירו את המיתון והשפיעו על הבורסה לשלילה, כגון הלינץ' ברמאללה, אשר הפיל את ת"א 25 ביום אחד ב-8%, ופיגועים שונים ברחבי ישראל. העימות היה ארוך ובמשך 4 שנים חזינו בירידות בשוק המניות וצמיחה שלילית בשוק הריאלי.כל זאת בנוסף להיקף הנזקים הישירים שגרמה האינתיפאדה. מתחילת האינתיפאדה השנייה עד תחילת מארס 2003 השיל מדד ת"א 25 יותר מ-40% מערכו. חשוב לזכור אירוע גלובלי נוסף שהתרחש בשנת 2000– התפוצצות בועת הדוט-קום (אליה עוד נחזור), כאשר מדד500 S&Pהציג ירידה של למעלה מ-40%. למעשה, הבדל התשואות בתקופה זו בישראל מול העולם היה אפסי.
מלחמת לבנון השנייה*(יולי 2006)
בתקופה זו נדמה היה כי המשקיעים הבינו שלמלחמה לא תהיה השפעה משמעותית על הכלכלה. אחרי ארבעה ימים החיזבאללה,אשר ירה אלפי טילי גארד על ערי הצפון, ביקש מאולמרט הפסקת אש. מסיבה זו התאוששות השווקים החלה כבר ביום הרביעי על אףשהלחימה בצפון נמשכה (סה"כ ארכה המלחמה 34 ימים). מדד ת"א הציג ירידה של 8% בתחילה אך חודשיים לאחר מכן כבר הציג עלייה של 16%. מסתמן כי באותה המלחמה הייתה זו הדרך המהירה ביותר עבור המשקיעים הסבלניים לרווח ארוך טווח מאחר ששוק המניות השאיר מאחור את המלחמה וחזר לעלות.
מבצע עופרת יצוקה(דצמבר 2008)
עלותו היומית הישירה של המבצע (לא כולל אבדן תפוקה של העסקים) נאמדה בין 200-100 מיליון שקל, ובסה"ככ-2.4 מיליארד שקל. גם מבצע זה גרר בתחילה את מדד ת"א 100 לירידה של 10% אך לאחר כמה שבועות הציג המדד עלייה של מעל ל-20%–נתון מרשים לכל הדעות, בעיקר בהשוואה לעולם אשר היה שרוי במשבר כלכלי. אף מדהימה יותר העובדה, שחודש לאחר מכן הוביל מדד ת"א 100 ב-10% על מדד MSCI, ומספר חודשים לאחר מכן הפער כבר עמד על יותר מ-15%.
מבצע עמוד ענן*(נובמבר 2012)
המבצע בן השבוע כלל הפצצות שלחיל האוויר את עזה, חיסול מפקד הזרוע הצבאית של החמאס ומטח טילים שהומטר על יישובי הדרום וגוש דן. במשך רוב ימי הלחימה בדרום הגיבה הבורסה של תל אביב במתינות ואף בעליות. מתחת לפני השטח ייתכן שהמבצע טרם ליצירת מספר היבטים נוספים שישפיעו על שוק ההון בעתיד הקרוב, כגון השקט הביטחוני לטווח הקצר ולטווח הארוך. למעשה, ייתכן שהמצב הכלכלי, כפי שרואים אותו המשקיעים כיום, טוב מזה שבו היינו ערב המבצע בעזה.
לסיכום, אנו עדים לדפוס פעולה של המשקיעים.כאשר מתחיל מבצע צבאי כלשהו התגובה המידית היא חשש להידרדרות במצב הביטחוני והמדיני, ולכן שוק המניות נוטה ליפול, השקל נחלש ופרמיית הסיכון של ישראל עולה. בהמשך, ככל שמתברר שלכל מבצע או מלחמה יש סוף, ההידרדרות נעצרת והשוק מתחיל "לתקן". כאשר הלחימה מסתיימת, השוק רואה מולו תקופה ארוכה יחסית של שקט ומכאן שפרמיית הסיכון יורדת והשוק יכול לעלות.
אירועים מקרו כלכליים
בניגוד לאירועים גיאופוליטיים ביטחוניים דווקא אירועים מקרו כלכליים הינם בעלי השפעה ארוכת טווח על תיק ההשקעות שלנו.נבחן 3 אירועים כלכליים שהתרחשו בשנים האחרונות בעולם וכיצד הושפעה מהם הבורסה.
בועת הדוט-קום(1995–2001(
שיא הבועה היה במרץ 2000, כאשר מדד הנאסד"ק עמד על 5132.52 נקודות. במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו, תוך ניתוק בשלב מסוים מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות, אשר אחראי ליצירת "הבועה".בשנים 1996 עד 2000 הונפקו בנאסד"ק עשרות רבות של חברות מתחום האינטרנט בעלות היסטוריה עסקית קצרצרה, נטולות "הצלחות" עסקיות כלכליות בולטות ובמחירים ששיקפו ציפיות גבוהות מאוד. במחצית השנייה של 1999 הגיעה התנפחות הבועה לשיאה, כאשר חברות חסרות הכנסה משמעותית נסחרו בשווי של מיליארדי דולרים כל אחת, והוסיפו להכפיל את שווין מדי מספר חדשים, ואף מדי מספר שבועות. בשיא הבועה הגיעה חברת סיסקו, בת 15 שנה באותה עת, לשווי שוק של מעל 500 מיליארד דולר, והפכה למשך מספר שבועות לחברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, כשהיא עוברת את מיקרוסופט. בתאריכים 31.12.96 ל-31.12.00. עלו מדדי ת"א 100 ומדד ה-P& S500 בכ-138.5% ובכ-80% בהתאמה. בשנת 2000 התפוצצה לפתע הבועה ושוק המניות האמריקאי, הבורסה הישראלית ובורסות רבות בעולם ירדו משנת 2000 ועד 2003 בלמעלה מ-40%.
משבר הסאב-פריים
המשבר פרץ בארצות הברית ביולי-אוגוסט 2007 והתגלגל, החל מספטמבר 2008, לידי משבר כלל עולמי. בתחילת שנות ה-2000, עם סיום משבר בועת ההיי-טק, החל שוק הדיור האמריקני לשגשג. המניע העיקרי לצמיחת השוק היה ההלוואות הזולות שניתנו כמעט לכל דורש, בשיעורי ריבית נמוכים יחסית, ואשר התאפשרו על ידי הפחתה דרסטית של הריבית לטווח קצר על ידי הבנק הפדרלי.משכנתאות באחוזי מימון גבוהים מאוד משווי הנכסניתנו גם לרוכשי בתים שיכולתם הכלכלית הייתה מוטלת בספק, ועל הלוואות אלה, שזכו לכינוי "משכנתאות סאב-פריים" נגבתה ריבית גבוהה יותר.לווי משכנתאות הסאב-פריים, היו לווים שיכולת ההחזר שלהם הייתה ברמת סיכון גבוהה מהמקובל (למשל מחוסרי עבודה או עובדים שהמשכורת החודשית שלהם נמוכה מהמקובל לחישוב החזרי משכנתא).
רוב הלווים נטלו הלוואות מסוג זה מתוך הנחה כי בהיעדר הצורך לשלם מקדמה, תשלומי המשכנתא שלהם יהיו דומים בגובהם לתשלומי שכירות ואם לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא יסתכם נזקם באובדן הבית עבורו לא שילמו מקדמה ממילא. הבנקים למשכנתאות העריכו כי מרבית הלווים יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא, בגלל הירידה היחסית בריבית בשוק הסאב-פריים, ובמקרה של חדלות פירעון, יוכלו למכור את הבית ברווח. הגאות בשוק הנדל"ן הבטיחהשאם הלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה, יוכל הבנק למכור בקלות את הנכס הממושכן. החל מסוף שנת 2006, לאחר מספר שנות פריחה, נכנס ענף משכנתאות הסאב-פריים בארצות הברית למשבר. עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא גרמה לפשיטת רגל של עשרות חברות מלוות.ב-9 באוקטובר2007 הגיע מדד דאו ג'ונס של הבורסה האמריקנית לשיא של כל הזמנים (14,164.53 נקודות). את שנת 2008 סיים מדד הדאוג'ונס ברמה של 8776. המשבר הכלכלי העולמי לא פסח על ישראל, למרות מעורבות נמוכה של המוסדות הפיננסיים בה, שהתבטאה בעיקר בהחזקת איגרות חוב בעייתיות על ידי חלק מהבנקים. ירידות בשוק המניות הישראלי נצפו החל מיולי 2007 אך המשבר פרץ בעוצמה באוגוסט אותה שנה. ממועד זה, נרשמה ירידה משמעותית בערכיהן של אג"ח קונצרניות לא מדורגותבחלק ממדדי המניות ובענף הנדל"ן בכלל.
בשנת 2008 הוחמרה מגמת הירידות, והגיעה לשיאה בספטמבר-אוקטובר 2008. את שנת 2008 סיים מדד תל אביב 100 בירידה של כ-51%. מדד מניות הנדל"ן הגדולות סיים בירידה של כ-80%.
מן הסקירה המפורטת שלעיל נוכל להסיק בבירור כי האירועים אשר משפיעים על תיק ההשקעות שלנו לעומק הם אירועים מקרו כלכליים. אירוע בטחוני כשלעצמו אינו יכול להשפיע מהותית על שוק ההון. על מנת שתהיה השפעה על שוק המניות צריך להיווצר מצב בו כתוצאה מאירוע בטחוני נוצר אירוע מקרו כלכלי.
לדוגמא, אם יגייסו חלק ניכר מעובדי המשק לשירות מילואים ארוך טווח וכתוצאה מכך תיפגע הצמיחה במשק (אירוע מקרו כלכלי) עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בתיק ההשקעות שלנוהן בטווח הבינוני והן בטווח הארוך יותר; במידה וגוש דן יופגז בעשרות טילים מידי יום והמשק יושבת לחודשים ארוכים אין ספק שהצמיחה וכושר הייצור יפגעו (אירוע מקרו כלכלי) וכתוצאה מכך שוק המניות יינזק בצורה חדה ומשמעותית.
חשוב לסייג מסקנה זו ולזכור מניסיון העבר כי גם כאשר מתרחש אירוע מקרו כלכלי אשר משפיע בצורה אקוטית על השוק, בטווח הרחוק מאוד שוק המניות מתקן ומפצה בסופו של דבר את המשקיעים הסבלניים.
במאמר זה ראינו, אם כן, כי לאירועים ביטחוניים, משמעותיים בחיינו ככל שיהיו, אין השפעה מהותית ארוכת טווח על שוק ההון.מנגד אירועים מקרו כלכליים המערערים את היסודות עליהם נשענים המוסדות הפיננסיים הגדולים, משפיעים באופן משמעותי הרבה יותר ולטווחארוךיותר על שוק ההון ועל תיק ההשקעות של כל אחד ואחת מאתנו.
* הנתונים נלקחו מן המאמר "כיצד השפיעו מלחמות ומבצעים צבאיים על בורסת תל אביב?" / שלי אפלברג - דה מרקר, 15.11.12 (קישור לכתבה)
לפניכם סקירות מלחמות ומבצעים בשני העשורים האחרונים ודפוס התנהגות הבורסה בזמנים אלו.
מלחמת המפרץ*(אוגוסט 1990 - הפלישה לכווית, ינואר 1991 - נפילת טילים בישראל)
הנזק הכלכלי כתוצאה מהמלחמה הוערך בכ-650 מיליון דולר. בשבעת ימי המסחר שאחרי הפלישה לכוויית איבד מדד תל אביב 100 כ-20%. מגמת ההתאוששות בבורסת תל אביב החלה כאשר צבא ארה"ב החל בתקיפה בעיראק באמצע ינואר 1991. מרגע שהיה ברור כי תהיה הכרעה, השוק החל לעלות, על אף שדווקא אז החלו טילים ליפול בישראל.
האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000)
האינתיפאדה כללה מספר אירועים קטנים אשר יחד הגבירו את המיתון והשפיעו על הבורסה לשלילה, כגון הלינץ' ברמאללה, אשר הפיל את ת"א 25 ביום אחד ב-8%, ופיגועים שונים ברחבי ישראל. העימות היה ארוך ובמשך 4 שנים חזינו בירידות בשוק המניות וצמיחה שלילית בשוק הריאלי.כל זאת בנוסף להיקף הנזקים הישירים שגרמה האינתיפאדה. מתחילת האינתיפאדה השנייה עד תחילת מארס 2003 השיל מדד ת"א 25 יותר מ-40% מערכו. חשוב לזכור אירוע גלובלי נוסף שהתרחש בשנת 2000– התפוצצות בועת הדוט-קום (אליה עוד נחזור), כאשר מדד500 S&Pהציג ירידה של למעלה מ-40%. למעשה, הבדל התשואות בתקופה זו בישראל מול העולם היה אפסי.
מלחמת לבנון השנייה*(יולי 2006)
בתקופה זו נדמה היה כי המשקיעים הבינו שלמלחמה לא תהיה השפעה משמעותית על הכלכלה. אחרי ארבעה ימים החיזבאללה,אשר ירה אלפי טילי גארד על ערי הצפון, ביקש מאולמרט הפסקת אש. מסיבה זו התאוששות השווקים החלה כבר ביום הרביעי על אףשהלחימה בצפון נמשכה (סה"כ ארכה המלחמה 34 ימים). מדד ת"א הציג ירידה של 8% בתחילה אך חודשיים לאחר מכן כבר הציג עלייה של 16%. מסתמן כי באותה המלחמה הייתה זו הדרך המהירה ביותר עבור המשקיעים הסבלניים לרווח ארוך טווח מאחר ששוק המניות השאיר מאחור את המלחמה וחזר לעלות.
מבצע עופרת יצוקה(דצמבר 2008)
עלותו היומית הישירה של המבצע (לא כולל אבדן תפוקה של העסקים) נאמדה בין 200-100 מיליון שקל, ובסה"ככ-2.4 מיליארד שקל. גם מבצע זה גרר בתחילה את מדד ת"א 100 לירידה של 10% אך לאחר כמה שבועות הציג המדד עלייה של מעל ל-20%–נתון מרשים לכל הדעות, בעיקר בהשוואה לעולם אשר היה שרוי במשבר כלכלי. אף מדהימה יותר העובדה, שחודש לאחר מכן הוביל מדד ת"א 100 ב-10% על מדד MSCI, ומספר חודשים לאחר מכן הפער כבר עמד על יותר מ-15%.
מבצע עמוד ענן*(נובמבר 2012)
המבצע בן השבוע כלל הפצצות שלחיל האוויר את עזה, חיסול מפקד הזרוע הצבאית של החמאס ומטח טילים שהומטר על יישובי הדרום וגוש דן. במשך רוב ימי הלחימה בדרום הגיבה הבורסה של תל אביב במתינות ואף בעליות. מתחת לפני השטח ייתכן שהמבצע טרם ליצירת מספר היבטים נוספים שישפיעו על שוק ההון בעתיד הקרוב, כגון השקט הביטחוני לטווח הקצר ולטווח הארוך. למעשה, ייתכן שהמצב הכלכלי, כפי שרואים אותו המשקיעים כיום, טוב מזה שבו היינו ערב המבצע בעזה.
לסיכום, אנו עדים לדפוס פעולה של המשקיעים.כאשר מתחיל מבצע צבאי כלשהו התגובה המידית היא חשש להידרדרות במצב הביטחוני והמדיני, ולכן שוק המניות נוטה ליפול, השקל נחלש ופרמיית הסיכון של ישראל עולה. בהמשך, ככל שמתברר שלכל מבצע או מלחמה יש סוף, ההידרדרות נעצרת והשוק מתחיל "לתקן". כאשר הלחימה מסתיימת, השוק רואה מולו תקופה ארוכה יחסית של שקט ומכאן שפרמיית הסיכון יורדת והשוק יכול לעלות.
אירועים מקרו כלכליים
בניגוד לאירועים גיאופוליטיים ביטחוניים דווקא אירועים מקרו כלכליים הינם בעלי השפעה ארוכת טווח על תיק ההשקעות שלנו.נבחן 3 אירועים כלכליים שהתרחשו בשנים האחרונות בעולם וכיצד הושפעה מהם הבורסה.
בועת הדוט-קום(1995–2001(
שיא הבועה היה במרץ 2000, כאשר מדד הנאסד"ק עמד על 5132.52 נקודות. במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו, תוך ניתוק בשלב מסוים מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות, אשר אחראי ליצירת "הבועה".בשנים 1996 עד 2000 הונפקו בנאסד"ק עשרות רבות של חברות מתחום האינטרנט בעלות היסטוריה עסקית קצרצרה, נטולות "הצלחות" עסקיות כלכליות בולטות ובמחירים ששיקפו ציפיות גבוהות מאוד. במחצית השנייה של 1999 הגיעה התנפחות הבועה לשיאה, כאשר חברות חסרות הכנסה משמעותית נסחרו בשווי של מיליארדי דולרים כל אחת, והוסיפו להכפיל את שווין מדי מספר חדשים, ואף מדי מספר שבועות. בשיא הבועה הגיעה חברת סיסקו, בת 15 שנה באותה עת, לשווי שוק של מעל 500 מיליארד דולר, והפכה למשך מספר שבועות לחברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, כשהיא עוברת את מיקרוסופט. בתאריכים 31.12.96 ל-31.12.00. עלו מדדי ת"א 100 ומדד ה-P& S500 בכ-138.5% ובכ-80% בהתאמה. בשנת 2000 התפוצצה לפתע הבועה ושוק המניות האמריקאי, הבורסה הישראלית ובורסות רבות בעולם ירדו משנת 2000 ועד 2003 בלמעלה מ-40%.
משבר הסאב-פריים
המשבר פרץ בארצות הברית ביולי-אוגוסט 2007 והתגלגל, החל מספטמבר 2008, לידי משבר כלל עולמי. בתחילת שנות ה-2000, עם סיום משבר בועת ההיי-טק, החל שוק הדיור האמריקני לשגשג. המניע העיקרי לצמיחת השוק היה ההלוואות הזולות שניתנו כמעט לכל דורש, בשיעורי ריבית נמוכים יחסית, ואשר התאפשרו על ידי הפחתה דרסטית של הריבית לטווח קצר על ידי הבנק הפדרלי.משכנתאות באחוזי מימון גבוהים מאוד משווי הנכסניתנו גם לרוכשי בתים שיכולתם הכלכלית הייתה מוטלת בספק, ועל הלוואות אלה, שזכו לכינוי "משכנתאות סאב-פריים" נגבתה ריבית גבוהה יותר.לווי משכנתאות הסאב-פריים, היו לווים שיכולת ההחזר שלהם הייתה ברמת סיכון גבוהה מהמקובל (למשל מחוסרי עבודה או עובדים שהמשכורת החודשית שלהם נמוכה מהמקובל לחישוב החזרי משכנתא).
רוב הלווים נטלו הלוואות מסוג זה מתוך הנחה כי בהיעדר הצורך לשלם מקדמה, תשלומי המשכנתא שלהם יהיו דומים בגובהם לתשלומי שכירות ואם לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא יסתכם נזקם באובדן הבית עבורו לא שילמו מקדמה ממילא. הבנקים למשכנתאות העריכו כי מרבית הלווים יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא, בגלל הירידה היחסית בריבית בשוק הסאב-פריים, ובמקרה של חדלות פירעון, יוכלו למכור את הבית ברווח. הגאות בשוק הנדל"ן הבטיחהשאם הלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה, יוכל הבנק למכור בקלות את הנכס הממושכן. החל מסוף שנת 2006, לאחר מספר שנות פריחה, נכנס ענף משכנתאות הסאב-פריים בארצות הברית למשבר. עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא גרמה לפשיטת רגל של עשרות חברות מלוות.ב-9 באוקטובר2007 הגיע מדד דאו ג'ונס של הבורסה האמריקנית לשיא של כל הזמנים (14,164.53 נקודות). את שנת 2008 סיים מדד הדאוג'ונס ברמה של 8776. המשבר הכלכלי העולמי לא פסח על ישראל, למרות מעורבות נמוכה של המוסדות הפיננסיים בה, שהתבטאה בעיקר בהחזקת איגרות חוב בעייתיות על ידי חלק מהבנקים. ירידות בשוק המניות הישראלי נצפו החל מיולי 2007 אך המשבר פרץ בעוצמה באוגוסט אותה שנה. ממועד זה, נרשמה ירידה משמעותית בערכיהן של אג"ח קונצרניות לא מדורגותבחלק ממדדי המניות ובענף הנדל"ן בכלל.
בשנת 2008 הוחמרה מגמת הירידות, והגיעה לשיאה בספטמבר-אוקטובר 2008. את שנת 2008 סיים מדד תל אביב 100 בירידה של כ-51%. מדד מניות הנדל"ן הגדולות סיים בירידה של כ-80%.
מן הסקירה המפורטת שלעיל נוכל להסיק בבירור כי האירועים אשר משפיעים על תיק ההשקעות שלנו לעומק הם אירועים מקרו כלכליים. אירוע בטחוני כשלעצמו אינו יכול להשפיע מהותית על שוק ההון. על מנת שתהיה השפעה על שוק המניות צריך להיווצר מצב בו כתוצאה מאירוע בטחוני נוצר אירוע מקרו כלכלי.
לדוגמא, אם יגייסו חלק ניכר מעובדי המשק לשירות מילואים ארוך טווח וכתוצאה מכך תיפגע הצמיחה במשק (אירוע מקרו כלכלי) עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בתיק ההשקעות שלנוהן בטווח הבינוני והן בטווח הארוך יותר; במידה וגוש דן יופגז בעשרות טילים מידי יום והמשק יושבת לחודשים ארוכים אין ספק שהצמיחה וכושר הייצור יפגעו (אירוע מקרו כלכלי) וכתוצאה מכך שוק המניות יינזק בצורה חדה ומשמעותית.
חשוב לסייג מסקנה זו ולזכור מניסיון העבר כי גם כאשר מתרחש אירוע מקרו כלכלי אשר משפיע בצורה אקוטית על השוק, בטווח הרחוק מאוד שוק המניות מתקן ומפצה בסופו של דבר את המשקיעים הסבלניים.
במאמר זה ראינו, אם כן, כי לאירועים ביטחוניים, משמעותיים בחיינו ככל שיהיו, אין השפעה מהותית ארוכת טווח על שוק ההון.מנגד אירועים מקרו כלכליים המערערים את היסודות עליהם נשענים המוסדות הפיננסיים הגדולים, משפיעים באופן משמעותי הרבה יותר ולטווחארוךיותר על שוק ההון ועל תיק ההשקעות של כל אחד ואחת מאתנו.
* הנתונים נלקחו מן המאמר "כיצד השפיעו מלחמות ומבצעים צבאיים על בורסת תל אביב?" / שלי אפלברג - דה מרקר, 15.11.12 (קישור לכתבה)
