החל מ-2014 - חובת סימון חדשה במוצרי מזון: שומן טראנס

לאחרונה, לפני מספר חודשים, פורסם תיקון לתקנות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) (תיקון), התשע"ב-2012, במסגרתו הוכנסה לראשונה החובה לציין את שיעורן של חומצות שומן טראנס במוצר.
 
שומן טראנס מצוי בעיקר במוצרים מחלב בקר, ביצים, בשר בקר, שמנים ושומנים, ובכלל זה מרגרינה, עוגות ועוגיות, מזון מטוגן ומזונות תעשייתיים כמו חטיפים מלוחים ומתוקים.
 
במסגרת התקנות המקוריות משנת 1993, לרבות התיקונים להן, אין הגדרה של שומן טראנס. התקנות המקוריות דרשו סימון של רכיבים מסוימים אך ללא התייחסות לשומן טראנס.  בין היתר, דורשות התקנות סימון של ערך קלורי, פחמימות, חלבונים, שומנים ונתרן. לגבי שומנים, נקבע כי אם המוצר מכיל יותר מ-4.5% שומן, יש לציין את אחוז השומן הרווי ואחוז הכולסטרול.
 
כעת, בעקבות התיקון, "חומצות שומן טראנס" מוגדרות בתקנות כ:
 
"חומצות שומן בלתי רוויות המכילות פחמן הנמצא בקשר כפול אחד או יותר; הקשרים הכפולים אינם מצומדים ׁׁ(Non-Conjugated) זה לזה, מופרדים על ידי קבוצה מתילנית אחת לפחות; חומצות השומן הן בעלות מבנה המכונה טראנס שבו כל מימן נמצא בצד מנוגד במרחב".
 
על פי התיקון המוצע, ככל שאחוזי השומן המוצר עולים על 2% (ולא 4.5% כפי שהיה קודם), יש לסמן את תכולת הכולסטרול, השומן הרווי ושומן הטראנס.
 
בנוסף, על פי התיקון, מוצר מזון שבו אחוז השומן נמוך מ-2%, ועל גבי האריזה קיימת התייחסות לרכיבי השומן (שומן רווי וכו'), יש לסמן את כל רכיבי השומן, כולל שומן טראנס וכולסטרול.
 
נציין, כי שומן טראנס הינו שומן שמופק באמצעות הליך עיבוד תעשייתי ומשמש את תעשיית המזון כתחליף לשומנים רוויים מהצומח, כגון שמן קוקוס ודקל, ועל פי מחקרים רפואיים מסוימים מדובר בחומר שאינו מומלץ לצריכה ושעשוי להגביר את הסיכון לחלות במחלות לב. 
 
ישראל אינה חלוצה בינלאומית בהצבת הדרישה לסימון שיעורו של שומן הטראנס במוצרי מזון. קדמו לתקנות הישראליות גם תקנות אמריקאניות של ה-FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) אשר דורשות מיצרני ויבואני מזון לסמן על גבי אריזות המוצרים את שיעורו של שומן הטראנס במוצר, וחקיקה מדנמרק, האוסרת באופן חד משמעי לשווק מוצרי מזון בהם שיעור שומן הטראנס עולה על 2%. גם בקנדה ישנה חובת סימון של שומן טראנס.
 
התקנות החדשות מטילות חובות סימון מוגברות על ציבור יצרני ויבואני המזון. הפרת חובת הסימון עלולה לגרום לנקיטת צעדים משפטיים מצד הרגולטור (משרד הבריאות ומשרד התמ"ת), ומצד הציבור הרחב (הגשת תובענות ייצוגיות עקב אי סימון הולם).
 
תקנות אלו יכנסו לתוקף רק שנה וחצי לאחר יום פרסומן, כלומר, בחודש ינואר 2014.
 
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.