ניהול הסדרים פנסיוניים בעידן של זכות בחירת סוכן לכל עובד

יש הרואים בזכות בחירת הסוכן איום ממשי, בייחוד מנהלי הסדרים פנסיוניים ותיקים, המטפלים בחברות ומפעלים גדולים. מנגד, סוכני ביטוח אחרים רואים בכך הזדמנות למתן שירות לעובדי המפעלים שעד כה היו "שבויים" בידי מנהלי ההסדרים. למעשה, החשש הכי גדול הוא דווקא של המעסיקים כיוון שעד כה מנהל ההסדרים הפנסיונים לא רק ייעץ לעובדיהם בבחירת המוצרים הפנסיונים, אלא גם סיפק להם שירותי תפעול, פיצול כספי החיסכון, בקרה והיזון חוזר על הפרשות העובדים וכדומה. 

אין חולק על כך, כי בעידן הנוכחי אין מקום למנוע את זכות הבחירה מהעובד. זכותו של העובד לבחור את הסוכן או היועץ הפנסיוני שיטפל בו ולהחליפו באחר, במידה ואינו מרוצה מהשירות שהוא מקבל ממנו. זכותו של העובד בבחירת הסוכן מתחדדת בייחוד, לאור העובדה כי חלק מדמי הניהול שהוא משלם, מועברים ליועץ או לסוכן הפנסיוני, כך שבוודאי שעל שירות עליו הוא משלם, זכותו לבחור באופן אישי, את בעל הרשיון שיטפל בחסכונותיו הפנסיונים.  

הפגיעה במעסיקים צפויה, אך במידה מסוימת גם הגיונית. המעסיקים נהנו לאורך השנים מתפעול ההסדר המפעלי, לרוב ללא תשלום, כאשר הפנו את עובדיהם לטיפול פנסיוני בסוכנות ביטוח מסוימת, אשר העניקה ייעוץ לעובדיהם תמורת דמי עמילות, ולהם שירותי תפעול.   מצב בו חלק ניכר מהעובדים יבחר שלא להיות מטופל על-ידי הסוכן שנבחר  על ידי המעסיק, עלול לאלץ את המעסיק לשכור עובדים שיתפעלו את ההסדר הפנסיוני המפעלי, או לשלם עבור אותו השירות לגורם מתפעל חיצוני.  

אמנם, הפגיעה במעסיק מתגמדת למול הפגיעה בזכות הבחירה של העובד, וישנו גם רציונל חוקי לפגיעה זו, אך צריכים לוודא שלא תהיה פגיעה יתר על המידה במעסיקים. משרד האוצר ציין בהצעת החוק כי יש להעניק תקופת היערכות למעסיקים עד ל-1 ביולי 2014, בכדי שייערכו מבחינת תפעולית לכך שעובדיהם לא יהיו מרוכזים על-ידי מנהלי ההסדרים הפנסיונים שעד כה טיפלו בהם, ויתכן שיהיה עליהם לשלם עבור שירותי התפעול הפנסיונים. אולם, משרד האוצר השאיר את המעסיקים חשופים יתר על המידה, בכמה סוגיות מהותיות.  

ראשית, זכותו של העובד לבחור את הסוכן שיטפל בו, עשויה להוביל לרצונם של סוכני ביטוח להיכנס לאותם חברות ומפעלים שעד כה טופלו על-ידי מנהל ההסדרים הפנסיונים, בכדי להעבירם לטיפולם במקומו. אולם, זכותו של המעסיק לנהל את עסקיו מבלי הפרעה לניהולם התקין. לא הגיוני שסוכן או יועץ פנסיוני ייכנסו לשטחי המפעל מתי שהם רוצים ויפריעו לפעילותו הרגילה. עד כה המעסיק תיאם מול מנהל ההסדרים המפעלי את מועדי מפגשי הייעוץ הפנסיוני של עובדיו, כך שלא הייתה הפרעה לניהול התקין של העסק, אך במצב בו יש מספר סוכני ביטוח שרוצים להסתובב בשטחי המעסיק, לא ברור כיצד המעסיק אמור לתאם עם כולם.  

שנית, למעסיק ישנה חשיפה מכוח סעיף 19א' לחוק הגנת השכר, בין אם בהפרשי ריבית ובין אם בתשלום פיצוי הלנת שכר, במידה וההפרשות הפנסיוניות לא מגיעות לחברה המנהלת במועדים הקבועים בחוק. עד כה, מעסיקים שכרו את שירותיהם של מנהלי הסדרים פנסיוניים, כדי שהללו יבצעו את הפיצולים והעברת ההפרשות הפנסיוניות לחשבונות החברות המנהלות השונות במועדים הקבועים בחוק, וידווחו להם כי אכן כך בוצע. מצב בו יש לעובדים בארגון, סוכני ביטוח שונים, עלול לחשוף את המעסיק למצב בו לא יועברו ההפרשות במועדים הקבועים בחוק, לרבות בשל התרשלות סוכן הביטוח, שאינו הסוכן המפעלי, או בשל שינויים שערך הסוכן לעובד. הגם שזו חובתו של המעסיק, הרי שלא הגיוני שהוא יהיה זה שיישא בהשלכות, כאשר מישהו אחר התרשל.  

שלישית, על המעסיק לאפשר את אותם התנאים וההטבות שהשיג עבור עובדיו, גם אם הללו מטופלים על-ידי סוכן אחר, אותו בחרו. במקרים רבים, המעסיק מצליח להשיג הנחה בדמי הניהול לעובדיו או הטבות אחרות, משום שהגוף המוסדי רואה למול עיניו חיסכון בעלויות, כשכלל העובדים מתופעלים על-ידי גורם אחד. מצב בו חלק מהעובדים מטופלים על-ידי כמה סוכני ביטוח, יקשה על המעסיק להשיג הנחות או הטבות פנסיוניות לעובדיו, כך שעובדיו עלולים לשלם דמי ניהול גבוהים יותר, וספק אם הם יקבלו הטבות נוספות שקיבלו עד כה מיצרנים הפנסיונים.   הגם שניתנה למעסיקים תקופת היערכות, אין ספק כי המדובר באתגר לא פשוט, תוך חשיפה לעליית תשומות בגין תפעול ההסדר הפנסיוני של עובדיהם. אולם לדעתי המדובר באיום סרק, שכן סביר להניח שמנהלי ההסדרים המפעליים, ישפרו את השירות לעובדים בכדי לא לאבד אותם לסוכנים אחרים, ועובדים רבים יעדיפו להמשיך להיות מטופלים על-ידם. עובדים שייהנו מהשירות שהם מקבלים, לא ימהרו להחליף את מנהל ההסדרים בסוכן אחר.