ישום עצמי של מתודולוגיות לניהול סיכונים ללא אכיפה רגולטורית
מתוצאות סקר אותו ערכה לאחרונה קבוצת D&B ישראל בקרב מנהלי סיכונים, עולה כי 42% מהם מדרגים את סיכוני הרגולציה כבעלי חשיבות עליונה. המשמעות היא שמנהלי הסיכונים מביעים דאגה מן האפשרות שהחלטה רגולטורית עלולה לשנות מהותית את תנאי התחרות וההתנהלות, וכי ישומן של הנחיות רגולטוריות מפתיעות עלול ליצור איום על רווחיות הפירמות.
ישום עצמי של מתודולוגיות לניהול סיכונים, ללא אכיפה רגולטורית מתאימה, הינו הפיתרון הזמין ביותר להתמודדות עם השינויים והסיכונים במפה העסקית. על העסקים למפות באופן שוטף את הסיכונים אליהם הם חשופים, ולהטמיע את תרבות ניהול הסיכונים לתוך מכלול פעולות היום-יום.
באמצעות בניית מערך תומך, גיבוש נהלים להתמודדות עם סיכונים, אכיפתם וביצוע בקרה על ביצועם, ניתן להעצים את מוכנותה של הפירמה להתמודדות עם החלטות הרגולטור.
למעשה, ניהול סיכונים בעת קבלת החלטה עסקית ומעקב סדיר אחרי שינויים יובילו למוכנות מיטבית ולהקלה רגולטורית. יש לעודד את העובדים להתריע על ליקויים או חשש לכאלו במילוי הרגולציה הקיימת, מאחר וזוהי מהותו של ניהול סיכונים מוצלח.
מאז 2002 מחויב עולם הבנקאות במינוי 'קצין ציות' שתפקידו לדאוג כי הרגולציה תמולא כחוק. השנה מצטרפים לשולחן ניהול הסיכונים גם הגופים המוסדיים, וזאת בהתבסס על טיוטת חוק לניהול סיכוני ציות, אותה הגיש משרד האוצר. עם זאת, במסגרת הממשל התאגידי ולאור שטף הרגולציה של השנים האחרונות, גופים פיננסיים בחרו למנות קציני ציות גם כאשר לא חויבו לכך על פי חוק.
תפקידו של קצין הציות הוא לזהות את סיכוני הציות ולגבש תוכנית התמודדות עם אותם סיכונים בעזרת נהלים , בקרות והדרכות. לאור ניסיון העבר ובעיקר לאור אירועי השנים האחרונות, העולם העסקי מפנים כי קצין הציות הוא נושא משרה, שאת מינויו יש לשקול כיום גם בענפים עסקיים נוספים, שאינם תחת מחויבות רגולטורית.
על הפירמות להיערך לשינויים מנקודת מבט הבוחנת את התרחיש הקיצוני ביותר עבור החברה, גם אם סבירות התממשותו נמוכה. על המנהלים לשאול את עצמם היכן נמצאת הזדמנות, ולמנף את הרגולציה ליצירת ערך למשקיעים.
לסיכום, ישאל עצמו כל מנהל או דירקטור: הייתה או לא הייתה רגולציה, האם וכיצד היינו מטמיעים בארגון תרבות של ניהול סיכונים? להערכתי, מירב המשיבים היו מאמצים מתודולוגיות לניהול סיכונים כחלק מחתירתם למצוינות ניהולית.
