יש להמשיך ולחשוף את המשק ליבוא של מוצרי מזון וחקלאות/ יוסף טמלר ראש אגף יבוא מכס ותקינה בלשכת המסחר

חשיפת המשק ליבוא מוצרים תעשייתיים
 
בראשית שנות התשעים של המאה שעברה, על פי החלטת ממשלה, הוחל בארץ בתהליך חד צדדי של חשיפת המשק ליבוא בתחום המוצרים התעשייתיים (לא מוצרי מזון או חקלאות). 
 
במסגרת תהליך החשיפה בוטלו מגבלות יבוא שונות כגון דרישות לרישיונות ואישורי יבוא, כנגד העלאת מכסים שהופחתו בהדרגה או בוטלו לחלוטין.
 
מספר ענפים שהוגדרו אז כרגישים, כגון: טקסטיל, הנעלה, זכוכית וברזל, נהנו מתהליך חשיפה ארוך יותר והאחרון שבהם שנחשף סופית, בספטמבר 2000, היה ענף הטקסטיל.
 
בתום תהליך החשיפה המכסים על מוצרים תעשייתיים ביבואם לארץ מארצות כלליות (שלמדינת ישראל אין איתן הסכמי אזור סחר חופשי) היו בגובה 12% - על מוצרים מוגמרים,  ועד 8% - על חומרי גלם או מוצרים חצי מוגמרים.
 
תהליך חשיפת המשק למוצרים תעשייתיים זכה להצלחה רבה והושגו מטרות שהוצבו על ידי הממשלה, כגון: הגברת התחרותיות והיעילות במשק, אימוץ טכנולוגיות חדשות, הגדלת מגוון המוצרים בשווקים והפחתת המחירים לצרכנים.
 
נקודה חשובה עליה הצביעה לשכת המסחר בפני מקבלי ההחלטות בפעילות השכנוע שלה לחשיפת המשק היתה החיסכון הניכר במט"ח של מדינת ישראל כתוצאה מרכישת מוצרים ממדינות זולות יותר(ארצות כלליות), במקום ממדינות יקרות יותר אך פטורות ממכס הודות להסכמי הסחר שלהן עם מדינת ישראל.  
 
חשיפת המשק למוצרי מזון וחקלאות 
 
בהמשך לחשיפת המשק למוצרים תעשייתיים הוחל בתוכנית חשיפה גם בתחום מוצרי המזון והחקלאות ומספר הפחתות מכס נעשו בתחום זה, החל משנת 1996.
 
יש להדגיש כי החלטת הממשלה לחשוף את המוצרים הלא תעשייתיים,  התייחסה  אך ורק למוצרי מזון או תוצרת חקלאית מעובדת ולא טרייה.
 
משרדי האוצר והתמ"ת ביקשו לאחר מכן להרחיב את החשיפה גם לתוצרת חקלאית, בין היתר מאחר ומוצרים אלה משמשים כחומר גלם לתעשיית המזון המקומית אך התנגדו למגמה זו משרד החקלאות וארגוני החקלאים.
 
תהליך החשיפה של המשק בתחום מוצרי המזון ומוצרים חקלאיים מעובדים החל כאמור בתחילת שנת 1996 והתפרס על פני שבע שנים, כדי שההדרגתיות בהפחתת המכסים תאפשר לתעשיית המזון להיערך לתהליך זה.
 
למרות ששיעורי המכס בתום תהליך החשיפה היו עדיין גבוהים, החקלאים ויצרני המזון המעובד קבלו על תהליך החשיפה ועל הנמכת ההגנה המכסית שנשחקה לטענתם, תוך הגדלת יבוא המוצרים ובכלל זה מארצות כלליות. חלקם קבלו על יבוא זול מארצות כלליות והצביעו על צורך בהגנה מכסית גבוהה יותר או באמצעות סובסידיות או היטלי יבוא (בטה או היצף). בסופו של דבר נקבע אז שתהליך החשיפה ילווה על ידי ועדת מנכ"לים (אוצר, תמ"ת וחקלאות) אשר תתייחס לבעיות נקודתיות שיועלו על ידי הגורמים השונים, כגון: התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, משרדי הממשלה השונים וכדומה.
 
להלן דוגמא של הפחתת מכסים באותה תקופה:
 
-    מכס בשנת 1996 –30% + X ₪ לק"ג אך לא יותר מ- 100%.
 
-    מכס בשנת 2003 –12% + X ₪ לק"ג אך לא יותר מ- 50%.
 
עוד נקבע אז כי יש לעדכן את המכסים הקצובים על בסיס מנגנון עדכון אוטומטי,  כגון הצמדות הסכום בש"ח לדולר ארה"ב או למדד מחירי פירות וירקות, בניכוי מקדם התייעלות שנתית של 1.5%.
 
שיטת קביעת שיעורי המכס ביבוא מוצרי מזון
 
שיטת קביעת המכס הנוכחית בארץ מתבססת על שלושה מרכיבים:
 
-    מכס באחוזים מהערך של הטובין המיובאים, המיועד להגן על הרכיב התעשייתי שבתוך המוצר.
 
-    מכס קצוב (בש"ח, ובדרך כלל ליחידת משקל), המיועד להגן על הרכיב החקלאי שבתוך המוצר.
 
-    הגבלה של שיעורי המכס המירביים, כגון:  "אך לא יותר מ- ", כדי למנוע הטלת מכס בפועל בשיעור גבוה מהמותר למדינת ישראל במסגרת ההסכם עליו היא חתומה ב- WTO (ארגון הסחר העולמי), או כגון "אך לא פחות מ- ", שנועד להגן על הייצור המקומי מפני יבוא במחירים נמוכים (על פי טענת משרדי הממשלה הנוגעים בדבר גם כדי למנוע שימוש במחירים מונמכים בחשבונות הספקים).
 
המלצות ועדת קדמי
 
במסגרת ועדת פרופ' מנואל טרכטנברג, אשר מונתה בשנת 2011 על ידי ראש הממשלה, הוטל על ועדת משנה שלה, בראשותו של מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, לטפל בנושא המורכב של הורדת המחירים בענף המזון,  כולל החלב ומוצריו.
 
בטיוטת דו"ח ביניים של ועדת קדמי, מסוף שנת 2011, הועדה המליצה להפחית בשלבים את המכס המוטל על מוצרי מזון מסוימים, במתווה של 4 שנים או פחות מכך,  שבסופו המכס יגיע לשיעור של 12% בלבד בינואר 2015.
 
כך למשל, הועדה המליצה להפחית את המכס ביבוא שימורי טונה, שהוא היום
12% + 3.51 ₪ לק"ג, לשיעור 12% על פי המפורט מטה:
 

 
על יבוא מיצי פירות למשל, שהמכס המוטל עליהם היום הוא בין 12% ל- 45%, הועדה המליצה להפחית את שיעורי המכס בהדרגה, על פני 3 או 4 שנים, עד 12% בינואר 2015
 
אף שהועדה ממליצה לשמור על שיעורי מכס גבוהים יחסית על מוצרים חקלאיים טריים,  כגון:  תירס מתוק, חצילים, קישואים וכו',  היא גם ממליצה להפחית משמעותית את המכס על מוצרים אחרים כגון:  אגוזים מסוגים שונים (למעט פקאן ואגוזי אדמה),  פירות מיובשים (למעט צימוקים) ובנוסף הועדה ממליצה לבטל את המכס על שורה של מוצרים כגון: שימורים של דגים מסוימים, חלבה, תכשירי מזון לתינוקות מקמח ועמילן, בורגול, שמרים, אבקת אפייה ועוד.
 
על הועדה לסיים את עבודתה מהר ככל האפשר ולהמליץ על ביטול מכסים על מוצרי מזון וחקלאות באותם מקרים שאין ייצור מקומי או גידול מקומי שלהם ולהפחית את המכסים על המוצרים האחרים כך שתינתן הגנה סבירה לייצור המקומי של מוצרים חקלאיים אך מאידך יאפשר למוצרים מיובאים להתחרות בצורה טובה בשוק המקומי.