גביית כפל מע"מ פוגעת בתחרותיות

לאור זאת, בשנת 2006 אימצה הועדה לעניינים פיסקאליים של ה-OECD "עקרון על" לפיו אין להטיל את נטל המע"מ על עוסקים, שכן הם רק חוליית ביניים בדרך אל הצרכן הסופי. חיובם במע"מ ללא קיזוז או החזר של מס התשומות, יגרור, לרוב, כפל מע"מ – פעם אחת על העוסק ופעם שנייה על הצרכן הסופי.
 
בעקבות אימוץ "עקרון העל" יזם ה-OECD סקר נרחב לבדיקת סוגיית כפל המע"מ שמשלמות חברות על פעילותן בחו"ל. ממצאי הסקר הראו שרוב מדינות ה-OECD מיישמות אמצעים ופרוצדורות למניעת כפל מע"מ. לרוב, נעשה הדבר באמצעות הימנעות מהטלת מע"מ על חלק ניכר מהשירותים והנכסים שניתנים ונמכרים לתושבי חוץ (מע"מ בשיעור אפס), ובמקרים שבהם כן מוטל מע"מ מאפשרות המדינות לתושבי החוץ לקבל החזר של המע"מ באופן אדמיניסטרטיבי. עם זאת, הסקר הראה שבמקרים רבים פרוצדורות ההחזר מסובכות, וחלק מהעוסקים לא מצליחים לקבל חזרה את מלוא המע"מ ששילמו. ממצא חשוב נוסף לימד שהחברות מייחסות משקל חשוב בהחלטות ההשקעה שלהן ליכולת לקבל החזר מע"מ תשומות אותו שילמו בחו"ל.
 
בעקבות ממצאי הסקר, הוחלט ב-OECD ובאיחוד האירופי לפעול לפישוט מערכות החזרי המע"מ, ולהגברת ההרמוניזציה והסטנדרטיזציה בהן, במטרה ליעל ולקצר את משך הזמן הנדרש לביצוע ההחזרים.
 
ואכן, מאז 2010 יש התקדמות ניכרת באיחוד האירופי בטיפול בבעיית כפל המע"מ על תושבי חוץ, באמצעות הרחבת היקף השירותים עליהם חל מע"מ בשיעור אפס ובאמצעות פישוט מערכות החזרי המע"מ מכוח הדירקטיבה ה-13.
 
ברם, החזרי המע"מ מותנים בקיום הסכמי הדדיות עם המדינות מהן מגיעים תושבי החוץ. מאחר שבניגוד למדינות האיחוד האירופי, ישראל לא אימצה עד היום מנגנון להחזר מע"מ לעוסקים תושבי חוץ, תושבי ישראל מוגבלים מאד ביכולתם ליהנות ממערכת החזרי המע"מ האירופית. זאת ועוד, רשות המסים הישראלית גם לא השתלבה במגמה העולמית להרחיב את היקף השירותים עליהם חל מע"מ בשיעור אפס. בניגוד לרוב מדינות אירופה, ישראל נוטה לפרש בצורה דווקנית ומצמצמת את הזכות למע"מ בשיעור אפס על שירותים שניתנים לתושבי חוץ, ובמקרים רבים משלמי המס נתונים בחוסר וודאות לגבי אופן יישום החוק.
 
מציאות זו פוגעת בראש וראשונה בתושבי חוץ שמבקשים לפעול בישראל, שכן הם מתחייבים בישראל במע"מ ללא אפשרות קיזוז או החזר. המשמעות המעשית, מבחינתם, היא תשלום כפל מס וייקור השירותים והנכסים שהם רוכשים בישראל. במקביל, פוגע הדבר גם בעוסקים תושבי ישראל שפועלים בחו"ל, שכן מדינות רבות מסרבות לתת לישראלים החזרי מע"מ בנימוק שישראל לא ממלאת אחר דרישת ההדדיות. מעל לכל, פוגע המצב הקיים במדינת ישראל עצמה, שכן גביית מסי הכפל מקטינה את תחרותיות השוק הישראלי בהשוואה לשווקים מתחרים, ויוצרת תמריץ מובהק להעדיף רכישת מוצרים ושירותים בחו"ל ולא בישראל. התוספת לתקציב המדינה כתוצאה מגביית כפל מע"מ מתושבי חוץ, אינה משמעותית ברמת המקרו, והיא מתקזזת מול סכומי המע"מ המיותרים שחברות ישראליות נאלצות להעביר לרשויות המע"מ בחו"ל. גביית כפל המס מנוגדת לעקרונות יסוד, אינה הוגנת, ופוגעת בכושר התחרות של חברות ישראליות מול חברות שנהנות מהחזר מע"מ באירופה.
 
משרד האוצר פעל עד היום להרחבת רשת האמנות למניעת כפל מסים בתחום מס ההכנסה, מתוך הכרה בכך שהיתרונות למדינה ולנישומים, ממניעת כפל מסים בפעילות רב לאומית, עולים לאין שיעור על החיסרון שבהפסד הכנסות ממסים בעסקה זו או אחרת. יש לקוות שבעקבות הצטרפותה של ישראל ל-OECD היא תאמץ גישה דומה גם בתחום המע"מ ותחיל את הסטנדרטים למניעת כפל מע"מ שמקובלים כיום בקרב רוב המדינות המפותחות.
 
* הכותב הוא יועץ מיוחד בדלויט בריטמן אלמגור זוהר, ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, מתאם מדיניות לקראת ההצטרפות ל-OECD, היועץ המשפטי למינהל הכנסות המדינה, וראש משלחות ישראל למו"מ בנושא אמנות למניעת כפל מס.