ליאור פיק, עו"ד ורו"ח, שירי וייס, עו"ד | מאמרי דעה | 26/03/2012

סמכות בינלאומית לדון בירושתו של אדם בישראל

בית המשפט לענייני משפחה, מוסמך לדון בירושתו של אדם בישראל כאשר מקום מושבו של המוריש בשעת מותו היה בישראל או כאשר המוריש הניח נכסים בישראל (סעיף 136 לחוק הירושה). לשם קביעת מקום מושבו של המוריש, יחול מבחן "מרבית הזיקות" הבוחן את העובדות הקושרות את המוריש למדינה בה הוא תושב, בעת מותו.

כך למשל, בית המשפט לענייני משפחה, מוסמך להוציא צו ירושה של מוריש שמקום מושבו בשעת מותו היה בישראל, אף אם מלוא עזבונו הינו מחוץ לישראל וזאת על כלל נכסי המוריש.
 
ככל שהמוריש (שמקום מושבו מחוץ לישראל) הניח נכסים בישראל, יהיה בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להוציא צו ירושה רק על אותם הנכסים שהניח המוריש בישראל.
 
ככל שמקום מושבו של המוריש במותו היה מחוץ לישראל, ירושתו בישראל תידון לפי דיני מקום מושבו. על מנת להוכיח את הדין הזר, יש להצטייד בחוות דעת מומחה לדין הזר. "מומחה" כאמור הוגדר על ידי בית המשפט העליון כלהלן – "קשה להגדיר באופן ממצה מיהו זה שייחשב מומחה לדין זר, אך זאת לומר, כי עורך-דין או משפטן העוסק - בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת - בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הינו בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר." (ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ'BERG EAST IMPORTS INC.  פ"ד נד(1) 697, 707).
 
 
לעניין זה ראו:
 

  • בג"צ 171/68חאנזאליס נ' בית הדין של הכנסיה הפטריאכלית היוונית אורתודוכסית, כג (1), 260.
  • ע"א 598/85כהנא נ' כהנא, מד (3), 473.
  • לעניין ברירת הדין ר' ע"א 376/68 מחלב נ' יורשי לוי, כב (2), 606.


קביעת מושבו של אדם
 
ככלל, מדובר בעניין עובדתי בו בית המשפט יידרש למבחן "מירב הזיקות". מבחן מירב הזיקות בוחן בין היתר את משך הזמן בו שהה המוריש בישראל, ובחו"ל, היכן מצויים עסקיו, משפחתו, נכסיו של המוריש, האם הוא נושא אזרחות ישראלית/ זרה, תקופות מגוריו בישראל ובחו"ל, האם שילם ביטוח לאומי ועוד. קרי, המקום (המדינה) אליו היה למוריש קשר מובהק מבחינה עובדתית.
מדובר במבחן עובדתי ומעשי הנבדק על פני תקופת זמן.
ויובהר לעניין זה כי מוריש אשר התגורר בישראל בעת מותו לא בהכרח הפך את ישראל למקום מושבו ויש לבחון את העובדות כמפורט לעיל.
 
לעניין זה ראו:
 

  • ע"א 587/85שטרק נ' בירנברג, מא (3), 227.
  • ע"א 260/89 לוי נ' הפנר, מו (4), 391.

 
 
לסיכום בתמצית:
 
·         בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של אדם, שמושבו בעת מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.
·         בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של אדם, שמרכז חייו בישראל, אף אם כל נכסיו מחוץ לישראל.
·         בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של אדם, שהניח נכסים בישראל, אף אם מרכז חייו אינו בישראל.
·         כאשר מוריש (תושב חוץ) הותיר נכסים בישראל ומחוצה לה, בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו באשר לנכסים שהניח בישראל.   
  
 
אין להעביר ו/או להפיץ את האמור בחוזר זה לכל גורם שהוא למעט זה אליו ממוען החוזר. אין להעתיק ו/או לצלם ו/או לעשות כל שימוש בחוזר זה, ללא רשות מראש ובכתב מהח"מ.
 
חוזר זה הינו כללי בלבד. אין לעשות כל שימוש באמור בחוזר מבלי לקבל חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מקצועי פרטני בהתאם לנסיבות הספציפיות.

למידע נוסף בתחום זה
המידע המפורסם כאן הועבר במלואו על ידי המפרסם והינו באחריותו הבלעדית של המפרסם. ללשכת המסחר אין ולא תהיה שום אחריות, לנכונות המידע המפורסם ו/או לטיב השרות של העסק האמור.
המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.