הגנה מכסית גבוהה על יצרנים של מזון גם באמצעות יבוא חומרי גלם על ידם, עם פטור ממכס

תהליך החשיפה הסתיים בתאריך 1.9.2000, אז הגיעו שיעורי המכס ביבוא המוצרים המוגמרים שנחשפו ל- 12% ול- 8% או פחות על חומרי גלם או על מוצרים חצי מוגמרים.
 
תהליך החשיפה היה אחד המהלכים החשובים והחיוניים שנעשו במשק הישראלי,  בעקבותיו המשק הפך לתחרותי יותר,  מגוון המוצרים בשווקים בארץ גדל משמעותית איכות המוצרים השתפרה בצורה ניכרת,  מפעלי תעשייה התייעלו ומחירי המוצרים לצרכן ירדו בצורה משמעותית.
 
יש לחשוף לתחרות מיבוא גם את מוצרי המזון והחקלאות
 
במשך כל השנים האחרונות איגוד לשכות המסחר דרש לחשוף לתחרות מחו"ל גם את מוצרי המזון והחקלאות. מאז שנת 1997 נעשו מספר מהלכים להפחתת המכסים, באופן הדרגתי, ביבוא מוצרי מזון שונים, כגון:  גבינות, גלידות, דגים ועוד.
 
יחד עם זאת על מוצרי מזון וחקלאות רבים מוטלים עדיין מכסים גבוהים מאוד, החוסמים או מגבילים בצורה ניכרת יבוא אותם מוצרים לארץ ומונעים תחרות הוגנת בשיווקם בשוק המקומי.
 
בינואר 2012,  בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג והחלטת ממשלה,  בוטלו המכסים על יבוא מוצרים תעשייתיים רבים,  שאינם מיוצרים בישראל.   
 
הציבור הישראלי מודע לניסיונות להפחתת המכסים הגבוהים המוטלים על מוצרי מזון רבים,  על פי המלצות ועדות טרכטנברג וקדמי,  במטרה להפחית את המחירים שלהם לצרכן.
 
אך הציבור אינו יודע שבנוסף להגנה המכסית הגבוהה הניתנת למוצרי מזון מייצור מקומי, מפעלי מזון רבים יכולים לייבא חומרי גלם שונים,  כמפורט בטבלה המצורפת למאמר זה, כשהם פטורים ממכס.
 
על יבוא של אותם מוצרים, שלא על ידי מפעלי המזון,  מוטל מכס בשיעור של לפחות 12% ועד 160% ויותר,  כמפורט בטבלה המצ"ב.
 
כלומר, ההגנה הניתנת ליצרנים מקומיים מסוימים של מוצרי מזון מסוימים, היא באמצעות המכס המוטל על המוצרים המוגמרים המיוצרים על ידי אותם מפעלים ובנוסף, באמצעות הפטור ממכס על יבוא חומרי גלם על ידם,  בו בזמן שעל יבוא אותם חומרי גלם על ידי אחרים מוטלים מכסים בשיעורים שונים.
 
מכסות יבוא פטורות ממכס או עם מכס מופחת
 
מדינת ישראל חתומה על מספר הסכמי סחר, עם: ארה"ב, האיחוד האירופי,  אפט"א,  מקסיקו,  ירדן,  קנדה,  תורכיה,  מרקוסור וכן במסגרת ארגון הסחר העולמי WTO.
 
במסגרת הסכמים אלה מדינת ישראל התחייבה לאפשר יבוא של מוצרי מזון וחקלאות מסוימים ובכמויות מסוימות שנקבעו,  מאותן מדינות, עם פטור ממכס או עם מכס מופחת,  כפי שמצוין בהסכמים ובתעריף המכס הישראלי.
 
חלוקת המכסות של המוצרים השונים נעשית על ידי משרדי התמ"ת והחקלאות, באמצעות שתי ועדות נפרדות, כשקיימת הנחיה ברורה בחלוקת המכסות - של העדפת היצרנים המקומיים.
 
בהוראת מנכ"ל משרד התמ"ת לחלוקת המכסות נאמר "בבואה לחלק מכסה שהיא חומר גלם,  תקבע הוועדה את אופן חלוקתה בין יבואני תעשייה לבין היבואנים האחרים, וזאת תוך מתן עדיפות ליבואני התעשייה ותוך קביעת המכסה המיועדת ליבואנים אחרים בהתאם לנתוני היבוא בשנה החולפת".
 
איגוד לשכות המסחר קבל בפני משרד התמ"ת על האפליה לרעה של יבואנים העוסקים ביבוא מוצרי מזון כל ימות השנה, לבין יצרנים מקומיים השולטים בחלק ניכר של השוק המקומי באותם מוצרים.
 
בהחלטת ממשלה מתאריך 30 באוקטובר 2011 נקבע כי "הועדות לחלוקת מכסות יבוא במשרד התמ"ת ובמשרד החקלאות,  ישקלו שיקולי תחרות בהקצאת מכסות יבוא.  במרכז שיקולים אלה יהיה על הועדות לקחת בחשבון את היקף פעילותו וגודלו של הגוף המבקש מכסת יבוא,  כך שככל שנתח השוק של המבקש בשוק המקומי במוצר המבוקש גדול יותר,  כך הוא יוגבל בהקצאה של מכסות היבוא למוצר".  
   
עוד נאמר באותה החלטת ממשלה כי מבקש מכסה שידוע שהוא בעל נתח של למעלה מ- 30% משוק היצרנים,  היבואנים או המשווקים של המוצר המבוקש, במישרין או באמצעות חברות קשורות,  לא יקבל כל רישיון או מכסת יבוא לאותו מוצר,  אלא בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ומטעמים שיירשמו.
 
יש להדגיש כי ההחלטה הנ"ל מתייחסת ליבואם במכסה פטורה ממכס או עם מכס מופחת של מוצרים חקלאיים,  מוצרי מזון מוגמרים וחומרי גלם לתעשיית המזון.  החלטת הממשלה מ- 30 באוקטובר 2011 טרם יושמה בפועל.
 
מתוך הנאמר לעיל ניתן ללמוד כי ההגנה המכסית ליצרני מזון מסוימים, של מוצרי מזון מסוימים, הינה גבוהה במיוחד ועל מנת להפחית את מחירי המוצרים לצרכן יש להפחית או לבטל את המכסים המוטלים עליהם, בשלבים או באופן מיידי.
 
 
* הכותב הוא ראש אגף יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר  
 
חומרי גלם מיובאים ללא מכס לישראל - המיועדים לתעשיית המזון, לעומת יבואם של אותם מוצרים – עם מכס