"סניף" או "חברת בת" - פתיחת עסק בישראל

חברות בינלאומיות רבות, רגע לפני תחילת פעילותן בתחומי מדינת ישראל, ניצבות בפני הדילמה – האם להקים חברת בת או לפתוח סניף בישראל של החברה הזרה? במאמר קצר זה, נסקור בתמצית את גדר השיקולים וההבדלים, הרלוונטיים בקשר לשאלה זו, בבואנו לקבל החלטה מושכלת בענין – “סניף” או חברת בת בישראל.

אחריות משפטית (מסך ההתאגדות)
ככלל, סניף הינו נציגות עסקית של החברה הזרה, באמצעותו יכולה החברה הזרה לפעול ולנהל את עסקיה בישראל. ייתכנו מצבים בהם הסניף הישראלי, יהא מעין “נציגות שיווקית” בלבד, בכל מקרה בו החברה הזרה פועלת באמצעות סניף בישראל, תיבחן השאלה האם אותה פעילות מהווה “מוסד קבע” כן או לא?

לסניף אין כל אישיות משפטית נפרדת מבעליו, זאת גם כאשר פעילותו העסקית / פיננסית נפרדת לחלוטין, כמרכז פעילות / רווח נפרד. לכן, חברה זרה הפועלת בישראל באמצעות סניף, עלולה למצוא את עצמה, ביתר קלות מבחינה משפטית, כנתבעת בגין חובות הסניף (הנובעים מפעילות בישראל). ככלל, החברה הזרה תהא חייבת ואחראית במישרין לכלל חובות הסניף בישראל (לנושים / לרשויות המס וכדומה), מהסיבה הפשוטה, שאין כל הפרדה משפטית – אין מסך התאגדות החוצץ ביניהן.

מאידך, חברת בת מהווה יישות משפטית נפרדת שבעלת מניותיה הינה החברה הזרה (להלן:"חברת האם") ולכן, ככלל, הסיכון בו נושאת החברה הזרה מוגבל לגובה השקעתה בחברת הבת בישראל. כלל זה נסוג, כאשר נעשות פעולות בין חברת הבת לחברת האם שעלולות לגרום לביהמ”ש בישראל, להתעלם מהפרדה כאמור ו”להרים” את מסך ההתאגדות של חברת הבת, ובדרך זאת לאפשר לנושיה לפעול כנגד חברת האם (החברה הזרה).

ראוי לציין כי ביהמ”ש בישראל, אינו נוהג להתעלם ממסך ההתאגדות כדבר שבשגרה, וכי נדרשים בהתאם לחוק החברות, תשנ”ט-1999 (להלן: “חוק החברות”), נימוקים כבדי משקל, כדי שביהמ”ש בישראל, יעשה כן.
כלומר, מבחינת ההיבט הזה בלבד – ישנה עדיפות, להתאגד בישראל, כחברת בת מקומית.

הכנסת שותף / מכירת הפעילות בישראל
התאגדות כחברת בת בישראל, מאפשרת גמישות רבה יותר, בכל הקשור להכנסת שותף (מקומי או זר) לאותה פעילות, ו/או בהקשר של מכירת הפעילות בישראל (בדרך של מכירת מניות החברה הישראלית או בדרך של הקצאת מניות לחברה הבת בישראל). יודגש, בדרך כלל, הקצאת מניות לא תהיה אירוע מס בישראל.

שיקולי מס
ככלל, חברה ישראלית מחוייבת במס בישראל, על רווחיה, בשיעור של 24% בשנת 2017 ובשיעור 23% בשנת 2018-2020, למעט חברות הנהנות מהטבות מס על פי חוקי עידוד שונים, כגון, חוק עידוד השקעות הון, התשי”ט-1959 (להלן: "חוק עידוד השקעות הון").

כמו כן, היה והחליטה חברת הבת לחלק דיבידנט, בדרך כלל, תהיה מחוייבת בתשלום מס נוסף על חלוקת רווחי החברה הישראלית, בשיעור של 25% עד 30% (לבעלי שליטה – 10% ומעלה), למעט כאשר הדיבידנד מחולק לחברת אם ישראלית (ובכפוף לתנאים מסוימים), כאשר מדובר במפעל מוטב (עפ”י חוק עידוד השקעות הון – 15%), או כאשר הדיבידנד מחולק לחברת אם במדינת אמנה, המעניקה הקלה בשיעור המס, בהתאם לאמנה הרלוונטית (לדוגמא – רוסיה – 10%, ארה”ב – 12.5% בתנאים מסוימים וכו').

לעומת זאת, סניף ישראלי של חברה זרה, מחוייב במס בישראל, בהתאם לשיעור מס החברות בלבד (כלומר 24% בשנת 2017 ו 23% בשנת 2018), ללא כל חבות מס נוספת בגין חלוקת רווחים / דיבידנד, שהרי מדובר בהעברה מכיס לכיס (כי ממילא הרווחים שייכים לחברה הזרה, בעלת הסניף הישראלי).

מינוי "נציג" לצורכי מס
סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1975 (להלן: “חוק מע”מ”) עניינו במינוי נציג מקומי בידי תושבי חוץ המנהלים עסקים בישראל, באמצעות תאגידים זרים. בהתאם לסעיף 60 מוטלת חובה על עוסק זר, להודיע למנהל מע”מ, תוך 30 יום ממועד תחילת פעילותו העסקית בישראל, את שמו של נציגו המקומי. הנציג יכול שיהא יחיד שמקום מושבו הקבוע מצוי בישראל או תאגיד הרשום בישראל [ראה תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף (רישום) התשל"ו -1976].

סעיף 60 כאמור מסדיר את עניין רישומו של עוסק זר הפועל בישראל וקובע כי נציג אשר נתמנה כאמור – דינו לענין חוק מע”מ כדין החייב במס. מכאן ניתן להבין את היקף האחריות המוטלת על כתפיו של נציג כאמור.

צוין כי במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה”) התווסף סעיף 68ב’ לפקודה הקובע כי תושב חוץ אשר נדרש למנות נציג בהתאם לסעיף 60 לחוק מע”מ, נדרש למנות נציג גם לצורכי הפקודה. נציגו של תושב החוץ יהא מיופה כוח להגשת דיווחים לרשויות המס, לקבלת כספים עבור תושב החוץ, ולטפל בכל ענין הנדרש על פי דין, בישראל.

רישום בישראל
סעיף 346 לחוק החברות, מחייב כל תאגיד זר שלו פעילות עסקית בישראל, להרשם ברשם החברות כתאגיד זר הפועל בישראל. בנוסף, פעילות עסקית בישראל, מחייבת פתיחת תיקים ורישום ברשויות המס בישראל (מע”מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס הכנסה ניכויים), עוד בטרם התחלת הפעילות העסקית כאמור.

חברת בת ישראלית, מרגע התאגדותה ותחילת פעילותה בישראל, מחויבת גם כן, להרשם ולפתוח תיקים כאמור ברשויות המס בישראל, בדומה לפעילות באמצעות סניף.

ככלל, הקמת חברה ישראלית הינה פרוצדורה פשוטה ומהירה בישראל, מאידך רישומו של סניף של חברה זרה בישראל, עשוי להיות איטי יותר.

ראוי להדגיש כי, לא ניתן להרשם ולפתוח תיקים ברשויות המס, בטרם פתחה החברה חשבון בנק בישראל, ולכן, חברה או סניף, שלא פתחו חשבון בנק אך נרשמו ברשויות המס בישראל – אינם רשאים להתחיל בכל פעילות עסקית בארץ, בטרם יסדירו דרישה זו.

לעניין זה , הליך פתיחתו של חשבון בנק בישראל לסניף של חברה זרה, הפועלת בישראל, עלול להיות מורכב יותר, מאשר פתיחת חשבון בנק של חברה ישראלית מקומית.

פעילות עסקית בישראל בניגוד לאמור, מהווה עבירה פלילית.

לסיכום
מבחינת שיקולי מיסוי, ברי כי פעילות בישראל עשויה להיות משתלמת יותר, כאשר פועלים בישראל באמצעות סניף של חברה זרה. מאידך, מבחינת שיקולי יעילות, פשטות והגנה משפטית – נראה כי פעילות באמצעות הקמת חברה ישראלית מקומית, תהא נכונה יותר.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה ו/או חוות דעת ובכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ מקצועי פרטני, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה בענין זה ובכלל.

***

משרד ליאור פיק ושות' עורכי דין נוסד בשנת 2003 וכיום הינו אחד מהמשרדים המובילים בתחום המיסוי והמשפט האזרחי, מסחרי.

פרטים ליצירת קשר | office@pick-law.com | אתר החברה