על חדשנות ויצירת עסקים חדשים -"מי שלא הולך קדימה הולך אחורה"

בדיקה מהירה באינטרנט מראה כי מידי שנה נסגרים בישראל עשרות אלפי עסקים. הסיבות לכך רבות ומגוונות והן כוללות את הגורמים הבאים: 

• גורמי מאקרו - כמו רגולציה, כשלי שוק, מגמות משתנות במהירות ועוד.
• גורמי מיקרו - כמו חוסר הבנה עסקית, תזרים מוזמנים מורכב, כשלים ניהוליים, צוות חלש ועוד.

במאמר קצר זה נתמקד בכשל נוסף המונע גם הקמת עסקים חדשים וגם המשכיות של עסקים קיימים – חדשנות טכנולוגית וקידומה.

על מנת להרחיב טיפה בנושא נדבר תחילה על המונח משנות ה-90: "הפרדוקס האירופי". משמעות הפרדוקס היא שבמשך שנים רבות תוצאות המחקר והפיתוח באירופה נערמו על המדפים במכללות, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר, ולמרות זאת חלה במקביל ירידה בכמות העסקים החדשים. תופעה זו אינה פוסחת על מדינת ישראל, מכיוון שגם כאן ניתן למצוא במדפי רשויות המחקר השונות פעילויות הממתינות למסחור - מו"פ ללא המשך לחדשנות מביא את היוזם לנקודה ממנה לא ניתן להתקדם ברוב המקרים.

אחת ההגדרות לחדשנות היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות לצרכים גלויים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים סמויים. מחקרים רבים מראים כי החדשנות והמחקר ופיתוח בפירמות הינם מוצרים הנמצאים במחסור, קרי הפירמה הבודדת לא תשקיע במחקר ופיתוח ובחדשנות שכן לרוב היא עוסקת בשוטף ובדחוף, ולכן נדרשת מעורבות ממשלתית. ללא תמיכה בחדשנות, המשק יתקשה להתקדם מכיוון שהחדשנות מניעה פתרונות טכנולוגים אשר בתורם הופכים לעסקים חדשים, קווי יצור חדשים, מוצרים חדשים, שיטות וטכנולוגיות חדשות, שיתופי פעולה בינלאומיים ועוד.
על מנת לתמוך בחדשנות ובקידום עסקים חדשים נוצרו מסגרות תמיכה לאומיות ובינלאומיות. נעמוד כאן על שתיים מהן. במסגרת הלאומית יש את רשות החדשנות הישראלית, ובמסגרת הבינלאומית יש את תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, הידועה כיום כהורייזן 2020 ואשר תשנה את שמה בשנת 2021 להורייזן אירופה.

רשות החדשנות אשר הוקמה בשנת 2016 (אשר מבוססת על פעילות מכובדת ורבת שנים של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה) נועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק המהווה מנוע הצמיחה העיקרי במשק הישראלי. דגש נוסף של רשות החדשנות הוא גם על התעשייה המסורתית בישראל ועל פיתוחה.

הרשות מפעילה מספר רב של תוכניות תמיכה במספר מסלולים. בין המסלולים ניתן למצוא את זירות הפעולה הבאות:

• זירת הזנק, המספקת מגוון כלים ייחודיים התומכים בשלבי ההתפתחות הראשוניים של המיזם הטכנולוגי.
• זירת חברות בצמיחה, המפעילה מגוון רחב של מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות בשלבי צמיחה ושל חברות בוגרות.
• מסלול חברתי ציבורי, העוסק בחקר ופיתוח טכנולוגי שמטרתו להתמודד עם אתגרים בתחומים חברתיים וציבוריים, דוגמת יצירת פתרונות טכנולוגיים מתאימים לאוכלוסיות בארץ ובעולם שמתמודדות עם קשיים ייחודיים להם.
• זירת תשתיות טכנולוגיות, המקדמות שיתופי פעולה, חילופי ידע וניסיון, ופיתוח של ידע גנרי פורץ דרך - לרוב על ידי קבוצה מעורבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה.
• מערך בינלאומי, המציע מגוון מסלולי שיתופי פעולה בינלאומיים במסגרת המחלקות הגיאוגרפיות (אירופה, יבשות אמריקה, אסיה-פסיפיק) והדסק לשיתופי פעולה עם תאגידים רב-לאומיים.
• זירת יצור מתקדם, העוסקה בביסוסה של תעשיה בת קיימא מתקדמת, מחדשת ומתחדשת, המהווה מקור צמיחה כלכלית למשק.

התמיכה אותה מעניקה רשות החדשנות לקידום הטכנולוגי, מעבר למימון הכספי מהווה תו תקן להכרה בינלאומית ביכולות של החברה. תמיכה זו אינה מדללת אך במרבית המקרים מחייבת החזר תמלוגים במקרה של הצלחת הפיתוח (למעט במקרה של תעשייה מסורתית). תוכנית המסגרת של האיחוד האירופי, אשר בה ישראל מעורבת משנת 1996 הינה תוכנית המחקר והחדשנות הגדולה באירופה, בהיקף תקציבי של 80 מיליארד יורו. מימון זה המועמד לטובת חברות וגופי מחקר ואוניברסיטאות, יחד עם המימון הפרטי הנילווה אליו, מבטיחים קידום רעיונות פורצי דרך וסיוע בהובלתם למסחור מלא. תוכנית תמיכה אירופאית זו עוסקת בתמיכה בחדשנות על ידי פרסום של קולות קוראים המאפשרים למאגד של חברות, כולל חברות ישראליות, להגיש בקשות תמיכה למימון, כאשר שיעור המימון יכול להגיע עד ל- 100% בתוכניות מסוימות. בנוסף לקולות קוראים אלו מאפשר האיחוד האירופי לחברות בעלות טכנולוגיה פורצת דרך להגיש בקשות לתמיכה במסגרת של חברה בודדת, שם שיעורי התמיכה יכולים להגיע עד 2.5 מיליון יורו. תמיכה זו של האיחוד אינה מדללת שכן האיחוד אינו מבקש מניות בתמורה למימון (למעט תוכנית אחת חדשה המאפשרת הגשת בקשה למימון תמורת אקווטי). תוכניות אלו מנסות בשנים האחרונות לעבור מתמיכה רק במו"פ לתמיכה בחדשנות על ידי הוספת מרכיבי תמיכה כגון מסחור, בדיקות שוק, שיווק בינלאומי ועוד.

על מנת לקבל תמיכה לקידום חדשנות במסגרות אלו יש לוודא מראש עמידה במספר תנאים מקדימים ולקבל החלטה ארגונית על ביצוע מהלך של חדשנות שיביא למהלך של מסחור. במסגרת החלטה זו על הפירמה להיערך למתן תשובות, לעצמה ולאחרים, על סוגיות כגון: מי השוק, כשלי שוק, צרכי שוק, יכולות פיתוח, הגדרת מטרות, בדיקת מידת ההשפעה של המוצר/השיטה/הטכנולוגיה, קיום צוות מתאים ועוד. אך יחד עם זאת, מי שלא הולך קדימה ומחדש, בסופו של דבר הולך אחורה.