מועד החיוב במיסי היבוא – יש חדש?

כידוע, הליך שחרור הטובין מפיקוח המכס הינו תהליך מורכב, הכולל מספר שלבים, ובהם: שלב הגשת הצהרת היבוא ותשלום המיסים, שלב קבלת התרה עבור הצהרת היבוא, ולאחר מכן מועד השחרור הפיזי של הטובין מפיקוח המכס.

תשלום מיסי היבוא מתבצע עם הגשת הצהרת היבוא, ולפני קבלת שלב ההתרה ושחרור פיזי של הטובין. פרקטיקה זו, העלתה במשך השנים את השאלה מהו הדין במקרה בו מוגשת למכס הצהרת יבוא (בעבר "רשימון") תוך תשלום המיסים, אולם עד שניתנת התרה, משתנה שיעור מיסי היבוא? נניח שהמכס על הטובין עלה, האם היבואן הרוויח היות ששילם את המכס במועד ההגשה, או הפוך, האם יהיה עליו להשלים סכום נוסף? מה יקרה אם המכס הופחת, האם במקרה זה היבואן הפסיד?

בעבר התשובה לשאלה זו לא הוסדרה בחקיקה, כאשר, מועד התשלום שנקבע בחקיקה לא תאם את הפרקטיקה לפיה התשלום בוצע עם ההגשה. בפקודת המכס לא הייתה התייחסות למועד התשלום, ואילו בחוק מס ערך מוסף מועד התשלום נקבע כשעת התרת רשימון היבוא, ובחוק מס קניה כמועד פדיית הטובין מפיקוח המכס.

הפסיקה בעניין זה, ניתנה על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ 640/77 משה ברנובסקי ואח' נ' מנהל אגף המכס והבלו, שם העותרים היו יבואני רכב אשר הגישו באמצעות סוכן המכס רשימונים לפקידה בבית המכס, על מנת לשחרר את המשלוח (יוער כי באותה העת הוגשו הרשימונים בצורה ידנית וכן התשלום בוצע ידנית), אולם מפאת עומס עבודה הרשימונים לא קיבלו התרה באותו יום והמכס לא נגבה בגינם. מאוחר יותר באותו יום הותקנו תקנות לשעת חירום אשר קבעו כי טובין אשר רשימונם טרם הותר לצריכה בארץ יחובו בתשלום היטל יבוא. לאור תקנות אלו נדרשו העותרים לשלם היטל יבוא, ובתגובה הגישו עתירה בה טענו, בין היתר, כי אין לחייבם לשלם את ההיטל היות וזה הוטל לאחר שכבר הוגש בגין הטובין רשימון יבוא. בית המשפט קיבל את עמדת העותרים תוך שהוא קובע כי יש לראות במועד הגשת הרשימונים כמועד הקובע לעניין החבות במיסי יבוא.

כיום, נושא זה הוסדר במסגרת תיקון מס' 28 לפקודת המכס מיום 12.3.2018, אשר הסדיר את החקיקה המיישמת את הפעלת מערכת שער עולמי, במסגרתו נוסף לפקודה סעיף 123ב(א), אשר קובע מפורשות כי המכס ישולם במועד הגשת הצהרת היבוא, בהתאם לכך תוקנו גם סעיפים 89 לחוק מס ערך מוסף ו-10 לחוק מס קנייה, באופן אחיד, כך שמיסי היבוא על טובין מיובאים ישולמו בעת הגשת הצהרת הייבוא. (ולא כפי שנקבע בנוסחם הקודם).

יצירת מצב משפטי ברור היא פעולה מבורכת מצד רשות המיסים, אשר יצרה ודאות בקרב היבואנים לעניין סוגיית תשלום מיסי היבוא וסייעה במניעת "סכסוכי" מס עתידיים מיותרים. (אם כי, רשות המיסים לא תיקנה את סעיפי חוק מס ערך מוסף וחוק מס קניה שעניינם מועד חיוב בשונה ממועד התשלום, מה שעדיין יכול להשאיר פתח צר להתדיינות בנושא זה.)

הדיון האמור, מחייב התיחסות לנקודה נוספת בהקשר זה, כיום קיימת אפשרות להגשת הצהרות יבוא, עוד קודם לקבלת מסר זמינות. בהתאם, במקרה בו נודע ליבואן כי עתידה להיות העלאת מכס או מס קניה בזמן הקרוב, ועל מנת להימנע מהשפעת שינוי זה על משלוח המצוי בדרכו לישראל, היבואן יכול לפעול להגשת הצהרת יבוא ותשלום המיסים בעוד הטובין מצויים באניה, טרם פריקתם בישראל.

כמענה לאפשרות זו, לקראת השינויים שחלו באפריל שנה זו במיסוי רכבים, פרסם מינהל המכס הנחייה שכותרתה "הגשת הצהרות יבוא ללא זמינות", בה נמסר לציבור היבואנים כי לאחר דיון שנערך לעניין זה אצל ראש מינהל המכס, הוחלט שלא לאפשר הגשת הצהרת יבוא ללא זמינות בתהליך רכב. היינו, אין להגיש הצהרת יבוא ביחס לרכבים כל עוד לא נקלט מסר זמינות שמשמעותו, פריקת הרכבים בישראל. כמו כן צוין כי בעתיד הקרוב ההנחיה האמורה תכלול טובין נוספים עתירי מס.

בהתאם, נראה כי לצמצום הפגיעה בהכנסות המדינה במקרה של העלאת מס, רשות המיסים לא תאפשר הגשת הצהרת יבוא קודם שהטובין נפרקים בישראל. במקביל, מצופה שבמקרה של הפחתת מס, תחיל רשות המיסים את ההפחתה על טובין שהוגשה עבורם הצהרת יבוא, אך טרם קיבלו התרה. הפחתת מס או העלאת מס, אשר מתבצעות באופן פתאומי, יכולות למוטט עסקים, ויש לקוות שרשות המיסים תעשה כל שבאפשרותה לצמצם את הפגיעה ביבואנים ולשמור על תנאי תחרות שווים שאינם תלויים על קצהו של מועד.

עו"ד איריס וינברגר הינה שותפה ומנהלת תחום מיסים עקיפים במשרד הרצוג פוקס נאמן, ולשעבר סגנית בכירה ליועץ המשפטי של רשות המיסים. ריקי רז-אזולאי הינה עו"ד במחלקת מיסים בהרצוג פוקס נאמן