פאנל תאונת שרשרת: כיצד משפיעות תאונות הדרכים על ענף הרכב ועל הצרכן הישראלי?

"במהלך 2016 צפויים לתת תמריצים למחזיקי כלי רכב, בהן מותקנות מערכות למניעת סטייה מנתיב ולשמירת מרחק"' כך אמר אבנר פלור' סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בפאנל בנושא 'תאונת שרשרת: כיצד משפיעות תאונות הדרכים על ענף הרכב ועל הצרכן הישראלי?', במסגרת ועידת Cars2016, הוועידה השנתית לענף הרכב והתחבורה בישראל של איגוד לשכות המסחר, שהתקיימה בהרודס אילת.

בפאנל השתתפו: אבנר פלור, סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים; מאיר שביט, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח; לוי יצחק, מנכ"ל ובעלים לוי יצחק חברה לשמאות וסקרים; רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים; גדעון רייס, חבר איגוד החלפים לרכב באיגוד לשכות המסחר; ועו"ד אורי גורביץ, יו"ר ועדה מקצועית ארצית באיגוד השמאים.
את הפאנל הנחה רון שטיין, כתב הביטוח ושוק ההון של גלובס.

מימין לשמאל: רון שטיין, גדעון רייס, אבנר פלור, לוי יצחק, מאיר שביט, רונן לוי, אורי גורביץקרדיט צילום: יוד צילומים

 

אבנר פלור פתח את הפאנל בבשורה על תוכנית העבודה החדשה של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: "ישנן פעולות רבות שאנחנו מבצעים לצורך צמצום התאונות והגברת הבטיחות בדרכים. אחד הנושאים החשובים שעומדים בראש היום הוא הכנסת מערכות הבטיחות לכלי הרכב. אנו פועלים לקידום הכנסת מערכות הבטיחות עוד משנת 2005 עם הכנסתה של מערכת ASB, כשבמשך הזמן הוכנסו מערכות נוספות בכמות הולכת וגדלה. שתי המערכות החשובות שאנו פועלים לאחרונה ליישומן ברכבים הן מערכת סטייה מנתיב ומערכת שמירת מרחק. מנובמבר 2015 משאיות ואוטובוסים מחויבים לפעול עם שתי המערכות האלה לפי דרישות התקינה. כשבדקנו ב-2014 נמצא כי למעלה מ-80% מכלי הרכב שהיו מותקנות בהם המערכות הללו צמצמו את מעורבותם בתאונות דרכים."

פלור הוסיף בדבריו כי המשרד מעוניין, על פי מדיניות הסף שהושגה גם בממשלה, להעניק תמריצים לכ-100% מכלי הרכב בהם מותקנות מערכות למניעת סטייה מנתיב ולשמירת מרחק. "יש היום חברות ביטוח שנותנות תמריצים לרכבים בהם מותקנות המערכות וקיימת גם החובה להתקינן ברכבים חדשים. הנושא נמצא כרגע בבדיקה ובדיונים בוועדות, ונבחנות אופציות נוספות, אבל אני מקווה שיכנס בפועל במהלך שנת 2016."

מאיר שביט דיבר בשם חברות הביטוח וציין כי "עד כה התקנת מערכת בטיחות ברכב היתה וולנטרית, בעוד שידענו בוודאות כי הן מונעות תאונות. חברות הביטוח מחפשות עסקים, ובלי מימון יהיה קשה להתקין את המערכות הללו. מובליאיי היא החברה היחידה בשוק שנותנת את האפשרות."

לוי יצחק, השמאי הוותיק, אמר בפאנל: "מזה עשור אנחנו מאזכרים את כל אותן תוספות שגורמות לבטיחות הרכב, כריות אוויר וכדומה. אנו מפרידים בין תוספות שהן תוספות אינטגרטיביות לתוספות אופציונאליות, ואנו מתייחסים בהחלט לגבי אותן התוספות בעת תחשיב והערכת הרכב, במידה ומטבע הדברים קיימת מערכת בטיחות מובנית ברכב, המופיעה ברישוי הרכב והמחיר כולל את המחיר של התוספת." לדבריו, "אם אנחנו רוצים לקדם את עניין מערכות הבטיחות, יש להקים סקאלה המודדת את הבטיחות מ-1 עד 10, בהתאם לתוספות ברכב, ממש כמו סקאלות המודדות זיהום אוויר."

בהתייחס לעניין החלפים לרכב, גדעון רייס הסביר כי יש ליצור מודעות ציבורית לקיום חלפים ולכך שניתן לתקן את הרכב לא בהכרח במוסכים מורשים ולא בהכרח בחלקים מקוריים. "המציאות היא כזו שחלקים מקורים יקרים יותר, והתשובה ללקוח שמחפש תחזוקת רכב במחירים יותר סבירים נמצאת בחלקים חליפיים. רוב האנשים חושבים שאם הם יתקינו חלפים לא מקוריים הם יאבדו את האחריות על הרכב, וזוהי טעות. אם משרד התחבורה יתגייס ליצור מודעות בקרב הציבור, הרווח לציבור יהיה גדול מאד."

לדברי עו"ד אורי גורביץ, "לכאורה יש סתירה: החוק דורש לתקן את הרכב ולהחזירו ככל האפשר למצבו הראשוני, הווי אומר, אם היו חלקים מקוריים של הרכב אז יש להחליפם בחלקים מקוריים. אנו, כשמאים, צריכים לאשר את החלק שהוא הכי מתאים לרכב אבל אין אנו קובעים את המחיר. חלה עלינו חובת נאמנות כלפי בעל הרכב וגם כלפי המבטח. אנחנו לא יכולים לאשר באופן אוטומטי להשתמש בחלק הכי זו אלא בחלק הכי מתאים."

רונן לוי הסביר את הצד של המוסכים: "החלק החליפי הוא לרוב לא גנרי אלא מועתק. יש חלקים חלופיים טובים ויש סבירים, ואפשר להציע אותם ללקוחות כי זה לוחץ את המחירים מטה. יש דברים שהמדינה צריכה לפקח עליהם. כשיש מצב כמו חלק שעולה בחו"ל 300 דולר ובארץ 20 אלף שקל, זה כשל שוק."

פלור סיכם שהתחרות קיימת, אך היא עדיין לא שקופה מבחינת רגולציה. "במשך שנה וחצי עבדנו במיפוי כל החלפים והתאמנו אותם לתקינה הבינלאומית. בחצי השנה הקרובה נפעל, יחד עם גופים רלוונטיים במשק ובתהליך עבודה מאד מתקדם, ליצור בחוק רישוי שירותים לרכב ונאפשר יותר יבוא מקביל."

למידע נוסף בתחום זה