איגוד לשכות המסחר מחדש את המאבק בשיטה הפסולה של העלאות מס הארנונה

לין פנה בנושא אל שר הפנים, חה"כ אריה מכלוף דרעי, בדרישה כי יפעל בדחיפות לשינוי חקיקה מהיר לתיקון נוסחת חישוב ההעלאה השנתית של מס הארנונה, הפוגעת קשה בציבור הרחב ובעיקר האוכלוסייה החלשה בישראל, וזאת בטרם הרשויות המקומיות תחלנה בחישובי מס הארנונה לשנת 2017.

נוסחת ההצמדה האוטומטית לקביעת שיעור מס הארנונה מושתתת על שני פרמטרים: מחציתה מהשינוי במדד המחירים לצרכן ומחציתה ממדד השכר במגזר הציבורי. על פי הנוסחה, העדכון באשר להעלאת שיעור מס הארנונה לשנת 2017: בעוד שמדד יוקר המחייה פחת ב- 0.9%, מדד השכר במגזר הציבורי המריא בשיעור של 4.45%. כתוצאה מכך יועלה מס הארנונה לשנת 2017 ב- 1.77%, על אף הירידה של כמעט אחוז במדד יוקר המחייה.

לדברי לין, "זוהי תוצאה בלתי נסבלת. לא יתכן שכלל הציבור בישראל, כולל השכבות החלשות, יחויבו בתשלום מס ארנונה גבוה בשיעור של 1.77% רק בשל ההעלאה החדה במדד השכר במגזר הציבורי. העוול בולט במיוחד נוכח העובדה שמדד השכר הציבורי מכיל בתוכו גם את חריגות השכר במגזר הציבורי. האם יתכן שהשכבות החלשות במדינה צריכות לממן אוטומטית את חריגות השכר? מס הארנונה המשולם על ידי השכבות החלשות הוא אולי אפילו מעיק יותר ממחירי מוצרי המזון מבחינת ההשפעה על הוצאות התא המשפחתי."

עוד יצוין כי בהסכם האחרון שנחתם בין האוצר וההסתדרות, סוכם על העלאה מדורגת של 7.5% לשכר העובדים במגזר הציבורי. העלאה זו משפיעה ישירות על העלאת שיעור מס הארנונה. מחישוב שנערך באיגוד לשכות המסחר עולה כי מדובר בתוספת מצטברת של כ-3% למס הארנונה.

"על סמך נתונים אלו, יש לבטל את הצמדת שיעור העדכון השנתי של מס הארנונה למדד השכר במגזר הציבורי ולהצמידו למדד המחירים לצרכן בלבד", מדגיש לין בפנייתו.

בנוסף, בדיון שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת הציג עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, את עמדת האיגוד בנושא עושק מס הארנונה, ודרש לבטל את החלק בהעלאה האוטומטית שהינו פועל יוצא של העלייה במדד השכר במגזר הציבורי ולהשאיר את עדכון הארנונה רק בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן; וזאת כדי שהציבור באופן כללי והשכבות החלשות במיוחד, לא יישאו בחגיגות וחריגות השכר במגזר הציבורי דרך תשלום מס הארנונה.

"הארנונה הוא מס לכל דבר ועניין. מס שכל הציבור משלם. אך יש בו עיוות נוראי; זהו המס היחיד במערכת המסים של מדינת ישראל שעולה באופן אוטומטי מדי שנה בלי שום בקרה ובלי שום ביקורת של הכנסת ושל ועדת הכספים של הכנסת. המאבק בנוסחת העדכון האוטומטי של מס הארנונה הוא המאבק הגדול ביותר ביוקר המחייה בישראל. "הטייס האוטומטי והעלייה האוטומטית במס הארנונה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות שהכנסתם הפנויה אינה מאפשרת להם להתמודד עם העלייה האוטומטית והבלתי מבוקרת במס זה. "

"כל פעם שכר וחריגות שיש חגיגות  במגזר הציבורי כולנו משלמים יותר מס ארנונה. על פי הנוסחה הקיימת, מס הארנונה לשנת 2017 מחושב כאשר מדד המחירים לצרכן ירד בכמעט 1% ואילו מדד השכר במגזר הציבורי עלה ב 4.45% כך שבסופו של דבר כל הציבור במדינת ישראל ישלם 1.77% יותר מס ארנונה בשנת 2017." מתחשיב ראשוני של איגוד לשכות המסחר עולה כי צפי תוספת מהגידול של 1.77% בשיעור מס הארנונה לשנת 2017 מוערך בכ 400 מיליון ש"ח (לא כולל תחשיב אישורים חריגים).

כרמלי הדגיש עוד כי "במהלך השנים 2012 – 2014 עלתה הארנונה ב 1.7 מיליארד ₪ , כשבתקופה הזו מדד השכר במגזר הציבורי עלה בכ 14.5% . המשמעות הכספית הינה פגיעה ישירה בהכנסה הפנויה של הציבור בתקופה זו בסכום אדיר של 1.1 מיליארד ₪. שערו בנפשכם כיצד סכום אסטרונומי זה היה מסייע לשכבות החלשות?"

בנוסף, כרמלי עדכן את חברי ועדת הכספים על קיומה של הצעת חוק שיזם איגוד לשכות המסחר לביטול השפעתו של מדד השכר במגזר הציבורי בנוסחת העדכון של מס הארנונה והשארת ההצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד. על הצעה זו חתומים, בין השאר, חברי הכנסת - ניסן סלומינסקי, נורית קורן, מנחם אליעזר מוזס, בצלאל סמוטריץ', אורן חזן, אורי מקלב, רוברט אילטוב ואחרים.