בהתאם להערכת המצב בפיקוד העורף, הוחלט כי החל מיום חמישי, 05.03.26 בשעה 12:00, יתעדכנו הנחיות ההתגוננות.
במסגרת השינויים כלל אזורי הארץ יעברו ממדרג מדיניות מחמירה למדרג מדיניות מצומצמת.
המדיניות בתוקף החל מיום חמישי, 05 במרץ 2026, בשעה 12:00 ועד ליום שבת, 14 במרץ 2026, בשעה 20:00.
קישור למידע המפורט ולהנחיות ההתגוננות העדכניות באתר פיקוד העורף - https://www.oref.org.il/heb/updates-and-newsflash/update-page?id=15834
לאור עדכון ההנחיות של פיקוד העורף ושאלות שהתעוררו כתוצאה מכך, הכנו מדריך מעודכן בנוגע לסוגיות חובת התייצבות של עובדים, מגבלות ההתקהלות ועוד, במטרה לסייע לכם בקווי המתאר להתנהלות נכונה בתקופה מאתגרת זו.
האם מעסיק יכול לחייב עובד להגיע למקום העבודה?
מבחינה משפטית יבשה, ככל שמקום העבודה פועל בהתאם להנחיות פיקוד העורף ומספק מענה מיגוני תקני, העובד נדרש להתייצב לעבודתו, והמעסיק רשאי לדרוש זאת. עובד הבוחר שלא להגיע בנסיבות אלו, מסתכן בכך שהיעדרותו תיחשב כהיעדרות לא מוצדקת, שלא מזכה בשכר, או תנוכה ממכסת ימי החופשה שלו (אלא אם הוציא אישור מחלה).
עם זאת, במציאות של שגרת חירום, לא ניתן לאכוף פיזית הגעה של עובד החושש לביטחונו. ההמלצה היא להפעיל את הפררוגטיבה הניהולית בשום שכל: יש לשלב בין הצרכים התפעוליים של העסק לבין חובת תום הלב ביחסי עבודה. מעסיק שיגלה גמישות (למשל, מתן אפשרות לעבודה מרחוק היכן שניתן, או התחשבות בימי חופשה) יצמצם חיכוך משפטי עתידי וישמר את מערכת היחסים עם עובדיו לטווח הארוך.
האם עסק שפתוח על פי ההנחיות מחייב הגעה של כלל העובדים, או רק צוות מינימלי?
ההחלטה על היקף כוח האדם הנדרש נתונה באופן בלעדי לשיקול דעתו של המעסיק (הפררוגטיבה הניהולית). העובדה שהעסק רשאי לפעול אינה מחייבת את המעסיק להפעיל אותו במתכונת מלאה.
במצבי חירום, ולשם הקטנת החשיפה לסיכון, מעסיקים רבים בוחרים לאייש את העסק בצוות מינימלי הכרחי בלבד, המספיק להבטחת רציפות עסקית (צוות שלד). החלטה זו גם מסייעת למעסיק לעמוד במגבלות ההתקהלות ולוודא שהמרחב המוגן מסוגל להכיל בנוחות את כלל הנוכחים במקום.
כיצד מחשבים את מגבלת ה-50 איש במבנים מסחריים ומשרדיים?
הנחיית פיקוד העורף מגבילה התקהלות במבנה ל-50 איש. יישום הנחיה זו במבנים מורכבים נתון למספר פרשנויות, והמעסיק נדרש לבחור את רמת ניהול הסיכונים המתאימה לו:
* בבנייני משרדים: האם המגבלה היא לכל הבניין או לקומה? הגישה המקלה והרווחת יותר גורסת כי המגבלה חלה על כל קומה או מתחם מופרד שיש לו גישה עצמאית למרחב מוגן. עם זאת, כאשר ישנם חללים משותפים משמעותיים (לובי, מעליות עמוסות), מעסיקים עשויים לבחור בגישה שמרנית יותר הבוחנת את העומס הכללי על הבניין.
* במרכזים מסחריים וקניונים: הגישה המעשית היא להתייחס לכל חנות כיחידה נפרדת הרשאית להכיל עד 50 איש (עובדים ולקוחות יחד), כל עוד המרחב המוגן הקרוב אליה מסוגל לקלוט אותם. על הנהלת הקניון מוטלת החובה לוודא שהשטחים הציבוריים והמעברים אינם הופכים למוקדי התקהלות העולים על המותר.
מקום עבודה רשאי לפעול רק אם קיים בו מרחב מוגן שניתן להגיע אליו ב"זמן ההתגוננות" הרלוונטי. סדר העדיפויות למיגון על פי פיקוד העורף הינו ברור:
* ממ"ד / ממ"ק / מקלט: זהו המיגון התקני והנדרש.
* מרחב פנימי מוגן: בהיעדר מקלט זמין, יש לאתר חלל פנימי עם מינימום קירות חיצוניים, חלונות ופתחים.
* חדר מדרגות: בבניינים שאינם ממוגנים, חדר מדרגות פנימי נחשב למקום סביר, תוך חובה לשהות מתחת לקו התקרה של הקומה שמעל ולא בקומת הקרקע.
א. מהן הנחיות ההתגוננות לעובדים בדרכים?
* בנסיעה: יש לעצור בצד הדרך בבטחה, לצאת מהרכב ולהתרחק ממנו מעבר לשוליים, ולהשתטח על הקרקע.
* בשטח פתוח: יש לנסות להיכנס למבנה קרוב. בהיעדר מבנה, יש להשתטח ולהגן על הראש.
* קטנועים: יש לרדת מהכלי מיד, להתרחק ולהשתטח.
ב. האם המעסיק יכול לחייב טכנאים ועובדי שטח לצאת לקריאות?
זוהי אחת הסוגיות המורכבות ביותר. מצד אחד, כחלק מהפררוגטיבה הניהולית, המעסיק רשאי לנהל את עסקיו ולהורות לעובד לבצע את תפקידו. מצד שני, טכנאים חשופים לסיכון גבוה משום שאינם שוהים במבנה מוגן ואין להם לרוב אפשרות להגיע למיגון בזמן הנדרש.
הדרישה לחייב עובד לצאת לשטח חושפת את המעסיק לאחריות כבדה (חובת הזהירות כלפי העובד). לכן, ההמלצה למעסיקים היא לבצע הערכת סיכונים קפדנית: לתעדף קריאות שירות דחופות וקריטיות בלבד, להימנע משליחת עובדים לאזורים מועדים לפורענות ללא צורך ממשי, ולאפשר לעובדים החוששים במיוחד חלופות כדי לצמצם את החשיפה המשפטית והבטיחותית של העסק.
בסוגיה זו החוק חד-משמעי: חל איסור מוחלט על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו (עד גיל 14, או עד גיל 21 לילד עם צרכים מיוחדים). הגנה זו תקפה אך ורק אם מוסד החינוך של הילד נסגר עקב הוראות פיקוד העורף, ובתנאי שאין לעובד בן/בת זוג הפנויים להשגיח על הילד באותו זמן.
א. תשלום שכר בגין ימי היעדרות: נכון למועד פרסום הנחיות אלו, ועל פי הדין הכללי, אין חובה חוקית על המעסיק לשלם שכר לעובד שנעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני (אלא אם ייצא בעתיד צו הרחבה או הסכם קיבוצי רטרואקטיבי שיקבע אחרת).
ב. הוצאת עובדים לחופשה יזומה (עד 7 ימים):
כחלק מניהול המשבר, מעסיק רשאי להורות על הוצאת עובדים לחופשה יזומה של עד 7 ימים, ללא צורך במתן התראה מראש. זכות זו עומדת למעסיק בתנאי שלעובד ישנה יתרת ימי חופשה צבורים לזכותו שניתן לנצל. הוצאה לחופשה מעל 7 ימים מחייבת התראה של 14 ימים מראש.
ג. איסור על יצירת יתרת חופשה שלילית:
חשוב להדגיש: חל איסור מוחלט להוציא עובד לחופשה יזומה אם הדבר יוביל אותו ליתרת ימי חופשה שלילית (כלומר, כניסה ל"מינוס" על חשבון ימי חופשה עתידיים). הכנסת עובד ליתרה שלילית מחייבת את הסכמתו המפורשת מראש. איסור זה שריר וקיים ואין לחרוג ממנו, גם לא בזמן חירום.
האם עובד שהתפנה מביתו עקב נזק שנגרם לביתו מהתקפה ונעדר בשל כך מהעבודה זכאי לשכר?
נכון למצב המשפטי כיום לא חלה על המעסיק חובה לשלם שכר לעובד שנבצר ממנו להגיע לעבודה, גם אם ההיעדרות היא עקב פינוי מביתו בעקבות נזק שנגרם לביתו
ממתקפה.
לתשומת לב! בקשר לעובדים שפונו מביתם פורסם תזכיר חוק, הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה-חרבות ברזל) בו מוצע להוסיף הגנה מפני פיטורים גם לעובד שנעדר מעבודתו או לא יכול לבצעה בשל כך שהתפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו מהתקפה במהלך המערכה מול איראן.
לכל שאלה בנושא דיני עבודה ניתן לפנות ישירות:
