סיווג חבילות וחוקיות יבוא

החבילה שאתם מזמינים עוברת שלל תחנות עד שמגיעה לפתח ביתכם. החל מיציאתה מהחנות או המפעל אל תחנת האיסוף במדינת הייצור, דרך הגעה לסניף הדואר ששולח אותה אל מעבר לים, ועד המרחק בפועל שעוברת במכולה בספינה או בדואר אוויר אל מדינתנו הקטנטונת. עם זאת, המסע אינו מסתיים כשהחבילה מגיעה לישראל, אלא שיש עוד שלב אחד בדרך: מיון הסחורה טרם שליחתה אל הנמען. ישנם כמה פרמטרים המבדילים בין חבילה אחת לאחרת, ויש גם אסופת תקנות הקובעת אילו טובין ניתן לשנע לישראל בפועל.

מהם סוגי החבילות המיובאות לארץ?

כל חבילה אשר מגיעה למחוזותינו ממדינה אחרת, עוברת במכס. שם הפקידים בוחנים אותה, ובהתאם לתכולתה ועלותה קובעים את גובה המכס שיגבה מהנמען בעת מסירתה. סמכות נוספת שיש למכס הינה אכיפת חוקיות היבוא של מדינת ישראל הקובעת שביבוא מוצרים מסוימים נדרשים אישורים ממשרדי ממשלה נוספים כגון משרד התחבורה, הבריאות, הכלכלה, איכות הסביבה וכו'. לדוגמא אם יבואן של מוצרי אלקטרוניקה הזמין אוזניות למחשב או מצלמות רשת, הוא יידרש לקבל אישור של משרד התקשורת, ורק לאחר קבלת האישור הוא יוכל לשחרר את המוצרים מהמכס .

איך יודעים כמה מיסים נדרש לשלם על החבילה בכדי לשחררה?

לצורך כך נדרש לפנות לסוכן מכס או לשכות השרות בכדי שיקבעו את מספר הסיווג של המוצר המורכב מ-10 ספרות וזאת בהתאם לתיאורו המדויק שמופיע בקטלוג הספק. סיווג נכון של המוצר יגלה לנו מהם שיעורי המסים על יבוא המוצר, האם יש מגבלות או איסורים מיוחדים על ייבוא המוצר לארץ והאם יש דרישות יבוא נוספות על המוצר במסגרת החוק כגון רישוי, תקן, חובת סימון וכו'. טעויות בסיווג טובין עלולות לגרום להשמדת המוצר, עיכוב בכניסה לארץ וקנסות ומכסים גבוהים.

מה מותר ומה אסור לייבא לארץ?

מכלול החבילות שמגיעות לארץ הן בהתאם ל-''חוקיות היבוא'': אסופה של חוקים, תקנות ותנאים אשר מגדירים אילו טובין מורשים לייבוא ואלו טובין הם מחוץ לתחום. בין הצווים והתקנות שהיא אוגדת תחתיה, ניתן למצוא את צו מתן רישיונות יבוא שנוסח בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1939. הוא קובע כי רק בעל רישיון יבוא רשאי לייבא מוצרים לישראל. ואת צו היבוא החופשי מ-1978 אשר מכיל 5 פרקים (תוספות) שמשדרגים את התקנה משנות ה-30, וקובעים אילו טובין מחייבים רגולציה ואילו לא. כמו כן, צו זה משמש כתוספת לכל חוק, צו או תקנה אחרים ולא לגרוע מהם או להחליף אותם.

מסמך זה כולל את הדרישה להצגת רישיון יבוא כתנאי מחייב, את הדרישה להציג אישורים או תנאים אחרים וכן את רשימת הטובין המורשים ליבוא מפרקים 1 עד 97. כך למשל מוצרים כמו תרופות, מזון, תמרוקים, רכבים ועוד מחייבים רישיון יבוא על מנת שיהיה ניתן לשנע אותם לארץ ולהפיץ אותם לקהל הרחב. כמו כן ישנם לא מעט פריטים שצו זה לא מכיר בהם, לא חל עליהם, כמו למשל - טובין שמגיעים ממדינות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים איתן, מדינות שאוסרות יבוא טובין מישראל או מדינות שלא חלק מארגון הסחר העולמי. הצו המכריע לגבי טובין אלה הוא צו מתן הרישיונות הוותיק.

לצד זה, בצו יבוא חופשי מופיעה רשימה של פריטים אסורים בתכלית האיסור - חיקויים של מטבעות או מסמכים, סכינים ואקדחים, חומרי גלם לייצור סמים, גז מדמיע בצורת כלי ירייה, משבש מד מהירות לייזר ועוד. בנוסף, במסמך זה יש גם התייחסות ליבוא אישי - ניתן להזמין מגוון פריטים מהתוספות הראשונה והשנייה אם מנהל המכס רואה כי כוונת הנמען היא אישית ומטרת הטובין המיובא היא לשרת את הצרכים האישיים של הנמען ומשפחתו.

חוקיות הייבוא ושיטות הסיווג השונות של טובין מייצרות סדר ומאפשרות לספק פתרון לכל סוגיה בתחום היבוא ולהתכונן ביעילות לתרחישים בלתי צפויים ולכן מומלץ להתייעץ לפני שמתחילים בתהליך היבוא . בלשכות השרות תמצאו יועצים מקצועיים שישמחו לענות לכם לכל שאלה בעלות סמלית.