הרפורמות הגדולות בתקינה - שאלות ותשובות

האם התיקון לחוק לא מחליף מונופול אחד באחר (הממונה על התקינה במקום מכון התקנים)?

וכטל – מבחן המציאות יתן את התשובה אך בעיני, לא.

רשף – בפירוש לא. מונופול המכון היה על בדיקות טובין מיובאים. תיקון החוק מבטל את המונופול כיוון שהבדיקות כבר לא יבוצעו על ידי שחקן אחד או על ידי גוף ציבורי. במקביל, נדרשנו לתת לממונה על התקינה יותר סמכויות על מנת שיתפקד כרגולטור שמסדיר את התחרות והפיקוח.

 
מה המצב בנוגע לחסמי היבוא הקיימים בתחום התקשורת והעברתו למעבדות פרטיות כפי שקורה בחו"ל?

רשף – מה שהצלחנו עם משרדים אחרים טרם הצלחנו לעשות עם משרד התקשורת. בניגוד לרפורמת הקורנפלקס או הרפורמה שנמצאת בתהליך עם תמרוקים, על זה אנחנו עדיין עובדים וטרם הגענו לתוצאות - בטיפול.

 
מה מהות האסמכתאות הנדרשות להצהרה במקום תצהיר?

וכטל – הצהרה מתייחסת למשלוח. לגבי מוצר שעבורו לא נדרש אישור דגם (קבוצת דוייטש 3), כפי הנראה לא נחייב על אישור מעבדה מוכרת בארץ, ניתן יהיה להסתמך על מסמכי בדיקה מחו"ל. המסמכים שנדרשים להיכלל בתיק מוצר מפורטים בתוספת לפקודת היבוא והיצוא.

 
מה המוכנות של מערכות המידע והתשתיות הטכנולוגיות לשינויים?

וכטל – הנושא בעבודה, בשלב זה לא צופה שיהיו בעיות כלשהן ואם כן נעדכן.

 
מי הגורם המאשר מעבדות?

וכטל – הממונה על התקינה מאשר מעבדות פרטיות שעומדות בתנאים הנדרשים. אחד התנאים הוא שהמעבדות קיבלו את אישור הרשות הלאומית להסמכת מעבדות (משמע - עמדו גם בדרישות הרשות).

 
מה נדרש על מנת להירשם במרשם היבואנים?

וכטל – נדרש העדר רישום פלילי מסוגים מסוימים כמוגדר בחוק, אולם גם לעניין זה החוק מאפשר החרגות. סעיף 2ג החדש לפקודת היבוא והיצוא מתייחס לנושא זה.

 
האם למכון התקנים תישאר הסמכות לעסוק בכל סוגי התקנים בשונה ממעבדות אחרות?

וכטל – כן. המכון מוגדר גם כמעבדת בדיקה.

 
היכן ניתן למצוא את רשימת המעבדות המאושרות ותחומיהן?

וכטל – רשימת המעבדות המאושרות באתר משרד הכלכלה פורטל מנהל התקינה. מעבדות מוכרות (שלהן ניתנה הכרה לבצע בדיקות פיקוח ביבוא) עדיין אין אבל לכשיהיו (צפוי בתחילת אוקטובר) גם הן יופיעו באתר.

 
האם תיק מוצר ואסמכתה = CB ?

וכטל –החוק החדש אינו משפיע על קבוצות התקינה (שנבחנות מעת לעת בלי קשר לחוק). ההכרה ב-CB לא השתנתה. מעבדה מוכרת שיש לה הסכמי הכרה עם מעבדות בחו"ל תוכל לאשר מוצרים בהתאם לאותם הסכמי הכרה ולהנחיות הממונה על התקינה.

 
שאלת המשך בנוגע לדרישות יעילות אנרגטית ושינוי שיטת הפיקוח בהקשר לכך 

וכטל – תחום הפיקוח על היעילות האנרגטית צפוי לעבור שינוי חקיקה (אין לכך קשר לרפורמה בתקינה) בהמשך להחלטת הממשלה בנושא זה. בקרוב צפוי להתפרסם תזכיר חוק של משרד התשתיות לתיקון חוק מקורות אנרגיה ובהמשך צפויות להתפרסם טיוטות תקנות מקורות אנרגיה עדכניות. מסתמן שיבואן יוכל לבחור אם להיבדק במעבדה בישראל או להצהיר על יעילות המוצר לצד אסמכתה של בדיקה מחו"ל.

הילמן – כוונת משרד התשתיות היא שהפיקוח בשווקים / מחסנים על מי שיבחר בחלופת ההצהרה יהיה מחמיר לעומת הפיקוח על מי שיבחר לבדוק את יעילות המוצר שלו במעבדה מוכרת.

 
האם הדרישות חלות גם על ייבוא אישי?

רשף – ההתייחסות ברפורמה בתקינה היא לייבוא מסחרי בלבד. תחום היבוא האישי הוא תחום אחר שדורש גם הוא הסדרה.

 
מה עתיד המסלולים המקלים (ירוק/זהב)?

וכטל – רוב המסלולים יישארו באותם תנאים. מסלול יהלום הוא היחיד שיעבור בחינה מחדש.

הילמן – על בסיס עבודות בנושא של זיווה פתיר יש ללשכת המסחר ציפייה שיחול שינוי במסלולי ההקלות באופן שישקף ניהול סיכונים מחושב יותר מבוסס נתוני יבואן / יצרן / קטגוריות מוצרים.

וכטל -   המחקר של זיווה פתיר מקיף הרבה מעבר למסלולי ההכרות הקיימים כיום. הוא עוסק באופן כללי בשינוי השיטה כולה למבוססת על הערכת וניהול סיכונים. עניין זה נמצא בבדיקה ועוד לא ניתן להגיד אם ומתי זה יקרה.

 
האם ישנה סמכות למעבדות לשנות הגבלת גיל של המשתמש במוצר?

וכטל – כן. מעבדה צריכה להסתמך על מה שכתוב על המוצר אולם אם היא מזהה שקבוצת הגיל איננה הגיונית, ומניסיונה המוצר משמש גם ילדים קטנים יותר היא רשאית להתערב.

 
מדוע לא מאמצים את תקן ASTM האמריקאי?

וכטל – המגמה כיום היא לאמץ גם תקנים אמריקאים כמסלול חלופי לתקנים אירופאים/בינ"ל. לא יודע לאיזה מוצר התייחסה השאלה, אבל התהליך מתבצע בצורה הדרגתית ביחס למגוון רחב של תקנים.

 
האם מעבדה מוכרת יכולה להיות מעבדה בחו"ל?

וכטל -  מעבדה מאושרת כהגדרתה על פי חוק היא רק מעבדה ישראלית. ניתן יהיה לתת הכרה למעבדות זרות שיפתחו סניף בישראל וניתן כמו שנאמר קודם שמעבדות מוכרות יחתמו על הסכמי הכרה עם מעבדות בינ"ל בהתאם להנחיות הממונה.

 
האם ניתן יהיה לערער על בדיקת מעבדה ולקבל בדיקה במעבדה אחרת?

וכטל – לערער על בדיקה תמיד אפשר (גם כיום), בנוגע לערעור על בדיקה במעבדה אחרת טרם הוחלט (נזכיר שהחוק אוסר מעבר בין מעבדות ביחס לאותה בדיקה, אלא בנסיבות חריגות באישור הממונה).

 
על רקע משבר הדיור לא נראה סביר שתקנים בתחום הבניה מוצבים רק בפעימה הרביעית – האם ניתן להקדים את הפתיחה לתחרות ביחס לתקנים אלו?

רשף – על מנת למנוע פגיעה חמורה במכון התקנים ביום אחד, וכחלק מהסכם בין האוצר להסתדרות הוחלט על פתיחה הדרגתית של בדיקות היבוא לתחרות ב- 4 פעימות. כרגע לא צפוי שינוי של  המתווה שהוסכם עליו.

 
מה הלו"ז לאישור גיליון תיקון לתקן רשמי אחרי שעבר את ביקורת הציבור?

וכטל – תקן שרוצים להכריז עליו כרשמי חייב הסכמה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. עד היום היה מצב בו שרים, בגלל שיקולים וסדרי עדיפויות שלהם, עיכבו מתן אישורים. כעת, על מנת להכריז על תקן כרשמי, נדרשת על פי חוק הסכמה של השר הרלוונטי בתוך 90 יום, וניתן להאריך את התקופה ב-90 יום נוספים. כלומר סה"כ חצי שנה. היה והשר לא התייחס בתוך חצי שנה הוא נחשב כמתנגד ואז שר הכלכלה יכול להביא את הנושא להחלטת הממשלה.

אם התקן מאומץ ויש בו דרישות ייחודיות לישראל הוא צריך לעבור שלבים נוספים כגון ועדת אימוץ (אם יש בו דרישות ייחודיות שאינן מתחייבות (לפי החוק) הוא יידרש גם לאישור רה"מ ושר האוצר) ואז לוחות הזמנים משתנים.

 
האם המצב הזה בהקשר של עדכון לתקנים רשמיים טוב יותר ממה שהיה קודם?

וכטל – המצב הזה מאפשר פחות שינויים לאומיים אולם יתכן ולוחות הזמנים במקרים מסוימים יתארכו. תקוותי היא שתהליכי האישור יהיו מהירים יותר אחרי תיקוני החקיקה שבוצעו.

רשף – להערכתי, הגורם המעכב לאישור תקינה רשמית יהיה פחות משרד הכלכלה אלא המשרדים/השרים הרלוונטיים האחרים. אקטיביות של היבואנים תסייע לקידום מהיר יותר כי יהיה ברור לשרים הרלבנטיים, הציפייה בשטח.

וכטל – חלק מהעיכובים עד היום נבאו גם מכך שלא היה שר במשרה מלאה למשרד. עם כניסתו של השר החדש לתפקיד הדברים מתקדמים.

 
מדוע נדרש תקן ייחודי של התאמה למי השתייה בישראל?

וכטל – הערכים הנדרשים נקבעים על ידי משרד הבריאות. הבדיקה מבוצעת בהתאם לתקנים בינ"ל (אוסטרלי או אמריקאי).

 
עם אילו מדינות יש לישראל הסכמי G2G (הסכמים בין מדינתיים)?

וכטל – ארה"ב וקנדה בתחום התקשורת. הסכמים חדשים נמצאים בתהליכי עבודה, לדוגמה עם האיחוד האירופי בעניין ציוד רפואי וציוד לחץ.

 
נוהל יבואן מקביל(שני)?

וכטל – מי שכתב את נוהל 401 היה מכון התקנים, והממונה על התקינה אימץ אותו. מעתה, כל ההוראות יהיו הוראות הממונה ויעברו התייעצות/שימוע ציבורי. גם נספחי ש'  לא יכתבו על ידי המכון אלא על ידי הממונה על התקינה עם ועדה מייעצת. בנקודת הפתיחה של כניסת הרפורמה לתוקף נהלי המכון מקובעים כנהלי הממונה על התקינה והם ייבחנו על ידי הממונה לפי הצורך בהמשך.

 
מה בנוגע לאישורים תקופתיים?

וכטל – אישורים אלה קיימים כיום בתחום התל"חים (תקן לא חל) וזה לא צפוי להשתנות. ביחס לתל"חים מובהקים ונפוצים, אנחנו בוחנים אפשרות להגדיר מוצרים אלו בצו ייבוא חופשי כך שלא יידרש אישור המכון עבורם.

בנוגע לפטור לפי 2ג2 (הוראת מנכ"ל 2.6) נוהל זה עובר רוויזיה במשרד הכלכלה כיום והערכתי היא שהפטורים התקופתיים יישארו.

 
תצהיר, הצהרה ובדיקות ש'?

וכטל – כפי שנאמר קודם לכן, הרפורמה לא שינתה את קבוצות התקינה. מוצר בקבוצת תקינה 1 עדיין יידרש לבדיקת משלוח. היכן שעד הרפורמה נדרש תצהיר הדרישה תוחלף בדרישה להצהרה + תיק מוצר.

 
האם יבואן יכול להיות בעל עניין במעבדה?

וכטל – השאלה צריכה להיות הפוכה, האם מעבדה יכולה להיות בעלת עניין ביבוא. בכל מקרה, הוא יכול להיות בעל עניין במעבדה אבל לא יכול לבדוק את מוצריו באותה מעבדה.

 
האם יבוא מקביל יהיה חייב להיבדק במעבדה שבדקה את היבואן הראשון?

וכטל – משלוח יכול להיות מאושר רק במעבדה שאישרה את הדגם גם אם הוא ביבוא מקביל. אם ירצה היבואן לבצע את בדיקות המשלוח במעבדה שונה מזו של היבואן הראשון, זה יצריך ביצוע בדיקת דגם מחדש באותה מעבדה. חריג לכך הוא במקרה ויש הסכמי הכרה בין המעבדות באופן שיאפשר זאת. 

* הבהרה: מדובר בעיקרי השאלות והתשובות שעלו בכנס שמובאים כאן לנוחותכם ואולם הדרישות המחייבות הן אלו המפורטות בחוקים, בתקנות ובנהלים הרלוונטיים.