שינויי רגולציה משמעותיים בגזי קירור (HFC)

מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה פרסם באתר שלו את ההודעה הבאה:

מתוקף מחויבותה של מדינת ישראל לתיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, המשק נמצא בעיצומה של הפחתה הדרגתית ודרמטית בשימוש בגזי קירור מסוג HFC בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית (GWP) גבוה.

מגבלה רגולטורית זו כבר פעילה ומכתיבה קצב הפחתה של 15% לשנה, בשלוש השנים הקרובות, דבר הצפוי להוביל לצמצום משמעותי בהיצע, לעליית מחירים ואף לסיכון ממשי של השבתת קווי ייצור עקב חוסר זמינות של גזים למילוי בעת תקלה.

מערכות הקירור והמיזוג הן לב הפעילות הייצורית והלוגיסטית של רוב המפעלים בישראל. 

כדי למנוע פגיעה ברציפות התפקודית ולשלוט בעלויות התחזוקה, על התעשייה ויבואני קררים אלו להכיר את צירי הפעולה המרכזיים הבאים:

• מיפוי מערכות מיידי (טווח קצר): זיהוי סוגי הקררים, ערכי ה-GWP, גיל המערכות ורמת התלות התפעולית בהן ליצירת תוכנית פעולה מותאמת.
• תחזוקה מונעת ומניעת דליפות (כל טווחי הזמן): כ-50% מכמות הקרר המיובאת לישראל משמשת למילוי מחדש. ניטור דליפות קפדני ואיסוף קררים לשימוש חוזר הם הכלים הזולים והאפקטיביים ביותר לצמצום התלות.
• הסבת מערכות קיימות (פתרון ביניים): ביצוע התאמות (Drop-in או Retrofitting) לשימוש בגזים חלופיים בטווח הקצר והבינוני.
• מעבר לטכנולוגיות דלות פליטות (טווח ארוך): שילוב מערכות חדשות המבוססות על קררים טבעיים (CO2, אמוניה, פרופאן) או דור חדש של גזים סינטטיים (HFO), לצד בחינת חלופות זמינות בטווח הנוכחי כגון גז R32.

מפעלים שישכילו להיערך מוקדם, יוכלו לתכנן את המעבר בצורה מדורגת, מבוקרת וכלכלית.

לקריאת מסמך הרקע המלא והנחיות הפעולה של המשרד להגנת הסביבה והמרכז לתעשייה מתקדמת- לחצו כאן