להמשיך את חשיפת המשק ליבוא - יוסף טמלר

תהליך החשיפה הנ"ל של המשק הסתיים בתאריך 1.9.2000 (מאז היו מספר מהלכים נוספים של הפחתה או ביטול מכסים), אז שיעורי המכס הופחתו ל- 12% על מוצרים תעשייתיים מוגמרים ול- 8% או פחות על חומרי גלם.

השיקולים שהביאו לחשיפה, טובת המשק והצרכנים בארץ

ישראל הינה מדינה קטנה יחסית, עם אוצרות טבע לא רבים. היא תלויה בפעילותה הכלכלית בסחר החוץ שלה והיא חייבת לייבא מחו"ל מוצרים רבים וביניהם את רוב חומרי הגלם בהם משתמשים בתעשייה המקומית.

במשך שנים רבות מדינת ישראל נדרשה להגביר את היצוא שלה במטרה לקבל עבורו מחו"ל מטבע חוץ לצורך מימון היבוא הגדל שלה. אך הצלחת היצוא שלנו היתה תלויה אז וגם היום, ביכולתה של התעשייה המקומית לספק לחו"ל מוצרים במחירים תחרותיים ובאיכות שאינה פחותה מאיכותם של מוצרים דומים מתוצרת חוץ והמשווקים בחו"ל.

עד תחילת תהליך החשיפה של המשק הישראלי בשנת 1991, כתוצאה מהגנה מפני יבוא מתחרה שהמדינה נתנה לתעשיות מקומיות שונות, לא התפתח יצוא משמעותי של מוצרים מייצור מקומי שעל חומרי הגלם המיובאים ששימשו ביצורם חל מכס, המייקר את המוצרים הסופיים. התעשינים הישראליים מעוניינים לרכוש חומרי גלם במחיר הזול ביותר שניתן כדי לאפשר להם להתחרות בשווקים בחו"ל וגם בישראל. לכן הם מעוניינים שעל חומרי הגלם המיובאים על ידם לא יחול כל מכס או מגבלות יבוא אחרות.

כותב מאמר זה השתתף בדיון שנערך לפני מספר שנים בועדת הכספים של הכנסת בנוגע לאישור שיעורי המכס על יבוא שמני מאכל, כאשר היצרנים המקומיים של השמנים הציגו את עמדתם בועדה לאשר את שיעורי המכס הגבוהים, אך יצרני המזון המשתמשים בשמני מאכל כחומר גלם במוצריהם התנגדו להטלת מכס מגן גבוה על יבוא שמני המאכל לתעשייה. כפי שניתן ללמוד ממקרה זה האינטרסים של יצרני חומרי גלם נוגדים את האינטרסים של יצרני המוצרים המוגמרים בהם משתמשים באותם חומרי גלם שניתן גם לייבאם לארץ.

כדי להפוך תעשייה מקומית לתחרותית עליה להתייעל, לשפר ולשכלל את שיטות עבודתה. חשיפת התוצרת המקומית של אותה תעשייה ליבוא מתחרה פועלת כמנוף רב עוצמה להתייעלות התעשייה ואת זה ידעה הממשלה כשהחליטה בשנת 1991 על תכנית החשיפה של המשק.

בשנותיה הראשונות של המדינה לא היתה קיימת כלל תחרות בענפי משק רבים כתוצאה מהגנה מכסית ובלתי מכסית מפני יבוא מתחרה וכתוצאה מכך המפעלים המקומיים מכרו את מוצריהם לצרכנים בארץ במחירים גבוהים יחסית וברווח, ללא חשש מתחרות מצד מוצרים דומים מיובאים מחו"ל.

כתוצאה ממתן הגנה מפני יבוא מתחרה לתעשיות מקומיות מסוימות, התפתחו בארץ לא רק תעשיות לא יעילות אלא גם צורות צריכה לא יעילות. צרכנים בארץ נאלצו לצרוך רק מוצרים שיוצרו בארץ שהיו קיימים אז בשוק המקומי, לא רק במחירים גבוהים יחסית בגלל העדר תחרות מחו"ל אלא בהמשך גם מוצרים מיובאים שמקורם היה בארצות יקרות יחסית (כגון: ארה"ב, ארצות האיחוד האירופי ועוד, כי היבוא מהן היה פטור ממכס במסגרת הסכמי אזור סחר חופשי שלהן עם מדינת ישראל).

בין השיקולים של הממשלה לחשיפת המשק לתחרות מיבוא, מארצות שלישיות, בנוסף למחירים הנמוכים יותר של היבוא והורדת מחירים בארץ, היה גם הוצאה לאומית נמוכה יותר של מט"ח עבור רכישת אותם מוצרים בחו"ל.

חשיפה נוספת של המשק ליבוא, בשנים 2012 עד 2015

בעקבות החלטת ממשלה ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג (לשינוי כלכלי – חברתי, להקלת הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי מדינת ישראל, באמצעות עידוד התחרות, לרבות ממקורות יבוא, הפחתת הבירוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל לבין העולם), בינואר 2012 בוטלו המכסים בשיעורים שבין 8% עד 12% על יבוא שורה של מוצרי צריכה תעשייתיים שאין ייצור מקומי שלהם (כגון: שואבי אבק, מאווררים, טוסטרים, נורות, משקפי שמש, משקפי מגן, משקפי ראיה ועוד) והופחתו מכסים על מוצרי טקסטיל שונים.

בעקבות המלצות ועדת קדמי – הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בארץ בתחום מוצרי המזון, במחצית שנת 2012 הופחתו או בוטלו מכסים נוספים, על מספר סוגים של מוצרי מזון. על מוצרי מזון שונים, על פי צו שפורסם ברשומות על ידי שר האוצר, נקבע שהמכס עליהם יופחת בהדרגה במהלך שנת 2012 ועד 2015, על פי טבלה שפורסמה מראש בצו.

במקביל בוטלו המכסים על מוצרי טקסטיל נוספים ובוטל מס הקניה, בשיעור 15%, על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בידורית.

יש להמשיך את תהליך החשיפה

תהליך החשיפה של המשק אשר הסתיים בשנת 2000 השיג את כל המטרות שהוצבו אז על ידי הממשלה:

- תעשיות מקומיות שנחשפו, בעיקר כאלה שהיו מוגנות מינהלית ומכסית, עבור תהליכי התאמה והתייעלות, כדי לעמוד בתחרות עם היבוא.

- על פי דו"ח מינהל הכנסות המדינה מאותה תקופה רבים מהמפעלים המקומיים שנחשפו הגבירו את היצוא של מוצריהם, התייעלו ואף פיטרו עובדים, חוללו שינויים בטכנולוגיית הייצור ובשיטות הניהול והשיווק ועוד.

- על פי דו"חות מינהל הכנסות המדינה מאותה תקופה במרוצת שנות יישומה של מדיניות החשיפה ירד מדד המחירים היחסיים של כל המוצרים שנחשפו ב- 0.94% בממוצע שנתי. לכן אין ספק שהחשיפה תרמה משמעותית להפחתת האינפלציה במשק באותה תקופה.

הודות לחשיפת המשק לתחרות מחו"ל, על ענפיו השונים שנחשפו, הוא מתקדם ומודרני יותר, תחרותי יותר בשווקים הבינלאומיים, מגוון המוצרים בשווקים בארץ גדול יותר, איכות המוצרים טובה ומחיריהם לצרכן נמוכים יותר. עם הסרת מגבלות יבוא חברות רב לאומיות נכנסו לארץ ויש לקבל בברכה את פעילותן בשוק המקומי.

לכן יש להמשיך את תהליך החשיפה גם בתחומים שטרם נחשפו או נחשפו רק במידה מועטה, כגון מוצרי מזון וחקלאות רבים.

המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.