תוגה ספרדית
סיפורה העגום של הכלכלה הספרדית בכלל והבנקאות הספרדית בפרט, הוא סימפטומטי לדרום היבשת כולה. האם ספרד תצליח להיחלץ מהמשבר הכבד שנקלעה לתוכו?
המשבר הכלכלי בספרד גורם לשינויים תרבותיים עמוקים בחברה הספרדית. לא די בכך שהספרדים נאלצו להקריב את הסיאסטה הקדושה שלהם, עכשיו נודע כי מחוז מדריד יוזם מהלך חדש בניסיון להתמודד עם המשבר הכלכלי שפוקד את המדינה - התרת פתיחת חנויות 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע. שומו שמיים.
למרות שצעד זה הוא ניסיון נוסף להגדיל את התחרותיות של כלכלת ספרד ולעזור לה לצלוח את משבר החובות הנוכחי, הוא נתקל בהתנגדות עזה. מתנגדים ליוזמה טוענים שהדבר יביא לשינוי תרבותי עמוק בחברה הספרדית, אשר רואה ביום ראשון זמן למנוחה ולא יום המיועד לעבודה ולקניות. מתנגדים נוספים הם העסקים הקטנים, אשר טוענים שרק לעסקים הגדולים יש את המשאבים לשאת בעלויות של תשלומים נוספים לעובדים. אגב, בנוסף להקלת תנאי המסחר נשקלים גם צעדים להזזת ימי חג היוצרים סופי שבוע ארוכים מדי.
צמיחה יורדת, אבטלה עולה
צמיחה יורדת, אבטלה עולה
הסיפור הספרדי הוא סימפטומטי למדינות רבות ביבשת. בין השנים 2008 - 2011 שיעור הצמיחה של ספרד נפגע קשות כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי שהחל באותה שנה. בשנת 2008 הצמיחה הכלכלית רשמה גידול של כ-0.9% בלבד, כאשר שנה לאחר מכן כבר נרשמה ירידה של כ-3.7% בתפוקה הכלכלית. שיעור האבטלה גדל בכ-92% בין אותם השנים, מרמה של 11.3% ל- 21.7% ואף צפוי לגדול לשיעור של כ-24% עד לשנת 2013. יש לציין כי שיעור האבטלה בקרב הצעירים גדול פי כמה ומוערך בכ-50%.
שיעור החוב ביחס לתמ"ג, שלא נחשב כחולשה בשנת המשבר הראשונה ועמד על כ-40.2% בשנת 2008, הפך לבעיה אמיתית כאשר בשנת 2011 הוא טיפס לכ-68.8% ואף צפוי להגיע לשיעור של כ-90.4% בשנת 2013. כתוצאה מכל אלה, דירוג האשראי של ספרד צנח באופן דרמטי מ-AA+ ל-BBB בתוך שלוש שנים.
שיעור החוב ביחס לתמ"ג, שלא נחשב כחולשה בשנת המשבר הראשונה ועמד על כ-40.2% בשנת 2008, הפך לבעיה אמיתית כאשר בשנת 2011 הוא טיפס לכ-68.8% ואף צפוי להגיע לשיעור של כ-90.4% בשנת 2013. כתוצאה מכל אלה, דירוג האשראי של ספרד צנח באופן דרמטי מ-AA+ ל-BBB בתוך שלוש שנים.
סיוע הוני מהממשלה
מערכת הבנקאות בספרד מורכבת בעיקרה מ-14 בנקים גדולים ובינוניים. יחדיו, בנקים אלה מחזיקים קרוב ל- 90% מכלל נכסי המערכת הבנקאית. יתרת המערכת הבנקאית מורכבת מבנקים פרטיים קטנים, שלוחות של בנקים בינ"ל ומבנקים שיתופיים. מבנה זה של המערכת הבנקאית בספרד הוא תולדה של תהליך קונסולידציה שהחל בשנת 2009 ואשר כלל מיזוגים, רכישות והתערבות ממשלתית.
שלושת הבנקים הגדולים בספרד - Banco Santander, BBVA, ו-Caixabank - המחזיקים בכ-47% מנכסי המערכת ולהם גם פעילות בנקאית בינ"ל, יוכלו - על-פי תחזית קרן המטבע הבינ"ל - לעמוד בהחמרה נוספת במצב הכלכלי במדינה. הבנק הרביעי בגודלו, BFA-Bankia, שחלקו בנכסי המערכת עומד על 12%, צפוי לקבל סיוע הוני מהממשלה (כולל המרה של מניות בכורה מהקרן לחילוץ מערכת הבנקאות בספרד השייכת לממשלה, ה-FROB ) בסך של 23.5 מיליארד יורו (כ-2% מהתמ"ג) עד לסוף יולי 2012 ובכך יולאם ויהפוך לבנק שרובו בבעלות ממשלתית.
שני בנקים נוספים, Catalunya Caixa ו- Nova Caixa Galicia, כבר מנוהלים על ידי הממשלה, אך זקוקים להזרמת הון. ארבעה בנקים - Banco Sabadell,Banco Popular, Unicaja, Kutxa Bank - הם בעלי יכולת התאוששות מהירה ללא הזדקקות לתמיכת הממשלה. חלק מבנקים אלו צפויים להתקשות לעמוד בדרישות ההפרשות לחובות מסופקים ואף עשויים לסבול מהפסדים בשנת 2012. ארבעת הבנקים הנותרים - Banco Mare Nostrum, Ibercaja, Bankinter, Liberbank, כבר נתמכים בסיוע ממשלתי.
ארגון מחדש והלאמה
הכלכלה ומערכת הבנקאות בספרד נפגעו כתוצאה מרצף זעזועים שהחלו במשבר הפיננסי העולמי, שבתורו הוביל למשבר בסקטור הנדל"ן המקומי והחריף כתוצאה ממשבר חובות במדינות אירופה. המערכת הבנקאית בספרד אמנם צלחה את הגל הראשון של המשבר העולמי הודות לרמת הון יציבה ומנגנוני הפרשות לחובות מסופקים. אולם הבנקים איבדו את הגישה לשוקי המימון. בתקופה זו הרשויות נקטו צעדים שמטרתם לסייע למימון הבנקים, אך לא הזרימו הון וזאת בהתאם למדיניות האיחוד האירופי. בגל השני של המשבר כבר התפוצצה בועת הנדל"ן הספרדית לאחר עשור של מינוף רב. התפוצצותה של בועת הנדל"ן באה בנוסף למיתון חריף, אבטלה גואה וביקוש חיצוני חלש לסחורות מקומיות וחשפה את חולשותיהם של הבנקים לחיסכון, כמו גם את הפגמים בתחום המדיניות והמסגרת הרגולטורית והסתמכות יתר על מימון סיטונאי.
בתגובה לכך, הרשויות השיקו תוכנית לארגון מחדש והלאמה של הבנקים והידקו את דרישות ההון המינימליות ובכך הפכו את המוסדות הללו לבנקים מסחריים לכל דבר. הגל השלישי של המשבר נמצא עדין בעיצומו. מבחני קיצון שנערכו במחקר של קרן המטבע הבינ"ל, מראים כי למרות שליבת המערכת הבנקאית נראית גמישה ובעלת יכולת התאוששות מהירה, קיימות עדיין רגישויות. צעדים שננקטו לאחרונה נועדו לטפל ברגישויות אלו ולספק תמיכה מכוונת היכן שנדרש.
מומחים טוענים, כי חשוב שהרשויות תמשכנה לנקוט פעולה נחרצת על מנת לטפל במוסדות החלשים יותר ולהחזיר את אמון השוק בבנקים הספרדים. עיכובים של הרשויות בנושא רק יחמירו את ההרעה במצב המאקרו-כלכלי, יפגעו באמון השוק וביציבות. יש לציין כי קיים קשר הדוק בין הריבון לבין מערכת הבנקאות שלו וקריסת המערכת הבנקאית בספרד עלולה לגרום להחרפת המשבר הכלכלי באירופה.
מערכת הבנקאות בספרד מורכבת בעיקרה מ-14 בנקים גדולים ובינוניים. יחדיו, בנקים אלה מחזיקים קרוב ל- 90% מכלל נכסי המערכת הבנקאית. יתרת המערכת הבנקאית מורכבת מבנקים פרטיים קטנים, שלוחות של בנקים בינ"ל ומבנקים שיתופיים. מבנה זה של המערכת הבנקאית בספרד הוא תולדה של תהליך קונסולידציה שהחל בשנת 2009 ואשר כלל מיזוגים, רכישות והתערבות ממשלתית.
שלושת הבנקים הגדולים בספרד - Banco Santander, BBVA, ו-Caixabank - המחזיקים בכ-47% מנכסי המערכת ולהם גם פעילות בנקאית בינ"ל, יוכלו - על-פי תחזית קרן המטבע הבינ"ל - לעמוד בהחמרה נוספת במצב הכלכלי במדינה. הבנק הרביעי בגודלו, BFA-Bankia, שחלקו בנכסי המערכת עומד על 12%, צפוי לקבל סיוע הוני מהממשלה (כולל המרה של מניות בכורה מהקרן לחילוץ מערכת הבנקאות בספרד השייכת לממשלה, ה-FROB ) בסך של 23.5 מיליארד יורו (כ-2% מהתמ"ג) עד לסוף יולי 2012 ובכך יולאם ויהפוך לבנק שרובו בבעלות ממשלתית.
שני בנקים נוספים, Catalunya Caixa ו- Nova Caixa Galicia, כבר מנוהלים על ידי הממשלה, אך זקוקים להזרמת הון. ארבעה בנקים - Banco Sabadell,Banco Popular, Unicaja, Kutxa Bank - הם בעלי יכולת התאוששות מהירה ללא הזדקקות לתמיכת הממשלה. חלק מבנקים אלו צפויים להתקשות לעמוד בדרישות ההפרשות לחובות מסופקים ואף עשויים לסבול מהפסדים בשנת 2012. ארבעת הבנקים הנותרים - Banco Mare Nostrum, Ibercaja, Bankinter, Liberbank, כבר נתמכים בסיוע ממשלתי.
ארגון מחדש והלאמה
הכלכלה ומערכת הבנקאות בספרד נפגעו כתוצאה מרצף זעזועים שהחלו במשבר הפיננסי העולמי, שבתורו הוביל למשבר בסקטור הנדל"ן המקומי והחריף כתוצאה ממשבר חובות במדינות אירופה. המערכת הבנקאית בספרד אמנם צלחה את הגל הראשון של המשבר העולמי הודות לרמת הון יציבה ומנגנוני הפרשות לחובות מסופקים. אולם הבנקים איבדו את הגישה לשוקי המימון. בתקופה זו הרשויות נקטו צעדים שמטרתם לסייע למימון הבנקים, אך לא הזרימו הון וזאת בהתאם למדיניות האיחוד האירופי. בגל השני של המשבר כבר התפוצצה בועת הנדל"ן הספרדית לאחר עשור של מינוף רב. התפוצצותה של בועת הנדל"ן באה בנוסף למיתון חריף, אבטלה גואה וביקוש חיצוני חלש לסחורות מקומיות וחשפה את חולשותיהם של הבנקים לחיסכון, כמו גם את הפגמים בתחום המדיניות והמסגרת הרגולטורית והסתמכות יתר על מימון סיטונאי.
בתגובה לכך, הרשויות השיקו תוכנית לארגון מחדש והלאמה של הבנקים והידקו את דרישות ההון המינימליות ובכך הפכו את המוסדות הללו לבנקים מסחריים לכל דבר. הגל השלישי של המשבר נמצא עדין בעיצומו. מבחני קיצון שנערכו במחקר של קרן המטבע הבינ"ל, מראים כי למרות שליבת המערכת הבנקאית נראית גמישה ובעלת יכולת התאוששות מהירה, קיימות עדיין רגישויות. צעדים שננקטו לאחרונה נועדו לטפל ברגישויות אלו ולספק תמיכה מכוונת היכן שנדרש.
מומחים טוענים, כי חשוב שהרשויות תמשכנה לנקוט פעולה נחרצת על מנת לטפל במוסדות החלשים יותר ולהחזיר את אמון השוק בבנקים הספרדים. עיכובים של הרשויות בנושא רק יחמירו את ההרעה במצב המאקרו-כלכלי, יפגעו באמון השוק וביציבות. יש לציין כי קיים קשר הדוק בין הריבון לבין מערכת הבנקאות שלו וקריסת המערכת הבנקאית בספרד עלולה לגרום להחרפת המשבר הכלכלי באירופה.
*באדיבות אשרא- החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ.
