IMEC – מגה פרויקט בלתי ישים או הזדמנות מעשית? הגיעה העת לפעול.

במידה ופעילות חברתכם.ן כוללת או עתידה לכלול העברת סחורות באופן יבשתי במסגרת מסדרון הIMEC או בחלק ממנו (קרי, ישראל<>ירדן; ישראל<>סעודיה; ישראל<>איחוד אמירויות וכו'), נשמח לקבל פרטים לגבי היקף הפעילות באמצעות מילוי השאלון שבקישור הבא: https://tinyurl.com/yc44yhcc, או באמצעות יצירת קשר במייל Alexeip@chamber.org.il. ריכוז הנתונים יסייע ביצירת הערכת כדאיות עתידית להמשך קידום המסדרון. 

יוזמת הIMEC

יוזמת הIMEC כוללת שיתוף פעולה בין הודו, סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן, ישראל, ארה"ב והאיחוד האירופי, ומטרתה לשפר את קישוריות הסחר בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה, לספק אלטרנטיבה מהירה וגמישה לתעלת סואץ ואלטרנטיבה ליוזמת החגורה והדרך של סין, וכן לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי והאסטרטגי בין המדינות השותפות. היוזמה לקידום המסדרון הוכרזה רשמית בפסגת הG20 בספטמבר 2023 במהלך כהונתו של הנשיא ביידן, אך בפועל, המגמה של חיזוק יחסי הסחר והכלכלה בין מדינות המפרץ, הודו, וישראל, החלה עוד בתקופת כהונתו הראשונה של הנשיא טרמאפ, בין היתר באמצעות קידום הסכמי אברהם.

מבחינה לוגיסטית, מסדרון הIMEC עתיד להתחבר לנמלי ענק בהודו ובמפרץ הפרסי, ומשם להמשיך על גבי רכבות דרך רשת המסילות הסעודית-ירדנית-ישראלית ועד לנמלי הים התיכון (חיפה בישראל ובהמשך לנמלי קפריסין/יוון/איטליה). המסדרון צפוי לקצר את זמני השילוח בין הודו לאירופה בכ-40%, אך במקביל להתאפיין בעלויות שינוע גבוהות יותר ביחס להובלה הימית, זאת בשל שילוב של הובלה רכבתית והוצאות תפעול נוספות. משכך, המסדרון עתיד להתאים בעיקר למוצרים יקרי ערך או רגישים לזמן, כגון אלקטרוניקה, תרופות ותוצרת חקלאית. יצוין כי המסדרון לא יוגבל להעברת סחורות בלבד, אלא שבמסלולו מתוכננת גם פריסת כבלי תקשורת אופטיים מהירים וצינורות להובלת דלקים וגז במטרה לחבר בין יצרני אנרגיה במפרץ לצרכנים באירופה - רכיבים אלו עשויים להגביר את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט בטווח הארוך, ולחזק את חשיבותו האסטרטגית.

טרם נקבעה הערכה סופית לעלות הקמת המסדרון, אך לפי ההערכות הראשוניות, מדובר בהשקעה צפויה של עשרות מיליארדי דולרים. נכון להיום, סעודיה היא המדינה היחידה שהתחייבה על השקעה משמעותית, בסכום של כ-20 מיליארד דולר. עלות מחקר מקיף לבדיקת כדאיות הפרויקט מוערכת בין מאות אלפי דולרים לכמה עשרות מיליוני דולרים, בהתאם להיקפו ולמעורבות הגורמים השותפים. ללא מחקר שכזה, שיספק נתונים מבוססים על ההיתכנות הכלכלית והאסטרטגית של IMEC, יהיה קשה משמעותית לשכנע גורמים עסקיים לקחת חלק בפרויקט.

לחשוב בגדול, להתחיל מקטן

פרויקטים גדולים לא יוצאים אל הפועל בבת אחת – הם מתקדמים בשלבים. כך גם צריך לפעול במקרה של הIMEC שנתפס לעיתים כמגה-פרויקט עם עלות עצומה, מה שמעלה ספקות לגבי היתכנותו. על כן, הדרך הנכונה בעינינו להתנעת הפרויקט הינה תחילה בפתרון צוואר הבקבוק המרכזי שבו: המעברים בין ישראל לירדן. כיום, מצב המעברים הללו בעייתי – מספר המשאיות שעוברות בהם מוגבל מאוד, מה שמאט את זרימת הסחורות בין שתי המדינות, ובפועל, במקרה של סחורות מסוימות, בין כל חלקי המסדרון. שדרוג המעברים הללו יאפשר ניצול מיטבי של חלק זה של הנתיב היבשתי, יגביר את קצב הסחר האזורי ויספק בסיס מוצק להמשך יישום מסדרון הIMEC בקנה מידה רחב יותר.

ההשקעה במעברים בין ירדן לישראל יכולה להגיע ממקורות פרטיים שיזהו בהם פוטנציאל רווח ויפעילו אותם למשל בשיטת BOT, אך לשם כך יש תחילה לשכנע את אותם גורמים בדבר כדאיות ההשקעה, זאת באמצעות עריכת מחקר מקיף אשר יכול להשתלב כחלק מהערכת הכדאיות הכוללת של המסדרון. בה בעת, קיימת חשיבות לנקיטת צעדים אקטיביים מצד ממשל טראמפ מול ממשלות האזור, כגון עידודן לאפשר את הפעלת המעברים באמצעות גורמים פרטיים במטרה להאיץ את שדרוג המעברים ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהמסדרון הכלכלי המתהווה, זאת, בין היתר, באמצעות יצירת תמריצים כלכליים ומדיניים כגון התניית סיוע כלכלי למדינות אלו בביצוע השדרוגים הנדרשים. שדרוגים מעין אלו של המעברים עשויים לתרום באופן ניכר לכלכלותיהן של ירדן וישראל הן בשל היכולות שיתווספו לירדן לייבא ולייצא סחורות למדינות השכנות ממערב ולאירופה, והן בשל תעבורת הסחורות המוגברת דרך נמלי ישראל.

בסופו של יום, שדרוג המעברים בין ישראל לירדן הוא הצעד הריאלי והמשמעותי ביותר לקידום הIMEC והפיכתו ממושג תאורטי למסדרון כלכלי פעיל, גם אם בחלקו, עם השפעה מיידית על כלכלות האזור וללא צורך מידי בהרחבת הסכמי אברהם. לאחר הגברת הפעילות במעברים, הוכחת כדאיותם ובאמצעות כך בניית אמון בקרב הקהיליה העסקית, ניתן יהיה להתקדם לשלבים הבאים בפרויקט, כולל השלמת מסילות הברזל בין ירדן למפרץ הפרסי ושדרוג נמלי ישראל. בהיבט הרחב יותר של המסדרון ניתן לקחת בחשבון גם את שיקומה של עזה, ולצורך כך פיתוח המעברים אליה (ובאותו מעמד גם חיבורן של מסילות הברזל של מצרים עם המסדרון). שיקום עזה, אשר ראשיתו עשויה להתבסס על הכנסות ממאגר הגז מרין שמול חופיה, יכול לשמש כזרז משמעותי להמשך פיתוח המסדרון – בין היתר באמצעות ייבוא חומרי בנייה דרכו ממדינות המפרץ לצרכי השיקום.

כיצד ממשיכים מכאן?

לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, ניכר כי שלום של חיבוקים ונשיקות אינו תואם את המציאות במזרח התיכון. אך דבר אחד בהחלט אפשרי כאן – יותר יציבות ושקט. יציבות כזו תתאפשר רק באמצעות שילוב של אינטרסים כלכליים, שמאז ומעולם היוו את המנוע האמיתי לקידום יחסים בינלאומיים. במצב של יציבות כזו, גם הפלסטינים, שאינם חלק רשמי מהפרויקט, ייהנו מנגישות טובה יותר לשווקים במפרץ ולנמלים ימיים, לצד אפשרות להשתלב בפרויקטים כלכליים משותפים. רבים אוהבים לדבר על ישראל בהקשר לשיתופי פעולה טכנולוגיים, אך במקרה של מסדרון הIMEC מה שבעינינו יוביל לחיזוק הקשרים האזוריים הוא דווקא מסחר מסורתי – עסקאות גדולות וממושכות שיתבססו על סחורות עם ביקושים קשיחים דוגמת חומרי בנייה, מתכות וכימיקלים. על מנת שמסחר כזה אכן יתממש, ועל מנת שהיוזמה לא תאבד את היתרון האסטרטגי שלה ליוזמות אזוריות מתחרות, המלצתנו היא להתמקד בשלושה צעדים מעשיים וברורים לקידום הפרויקט (Action Items):

• גיבוש קבוצות עבודה אזוריות של אנשי עסקים בעלי עניין בפרויקט.
• השגת מימון למחקר היתכנות (Feasibility Study).
• הגברת הצעדים האקטיביים מצד הממשל האמריקאי מול ממשלות האזור במטרה להאיץ את שדרוג המעברים בין ישראל לירדן.

איגוד לשכות המסחר הישראלי, שהינו גוף עצמאי, א-ממשלתי וא-פוליטי, רואה עצמו כשותף פעיל וככוח מניע בקידום הפרויקט החשוב הזה, במטרה לחזק את היציבות העסקית והביטחונית של ישראל ושל המזרח התיכון כולו. 

במידה ופעילות חברתכם.ן כוללת או עתידה לכלול העברת סחורות באופן יבשתי במסגרת מסדרון הIMEC או בחלק ממנו (קרי, ישראל<>ירדן; ישראל<>סעודיה; ישראל<>איחוד אמירויות וכו'), נשמח לקבל פרטים לגבי היקף הפעילות באמצעות מילוי השאלון שבקישור הבא: https://tinyurl.com/yc44yhcc. ריכוז הנתונים יסייע ביצירת הערכת כדאיות עתידית להמשך קידום המסדרון.