פקודת המסחר עם האויב

מכוח פקודת המסחר עם האויב, 1939, חל איסור גורף על קיום כל פעילות כלכלית בין מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב, נתין אויב או לטובתם.
האיסור על סחר עם מדינות אויב חל הן על סחר ישיר עם גורם כלשהו במדינת אויב, והן על סחר עקיף. היקף האיסור שמטילה הפקודה הינו נרחב מאוד וכולל בפועל כל סוג של פעילות כלכלית עם אויב או לטובתו.
לפי סעיף שלוש לפקודה, "ייראה אדם כאילו סחר עם האויב אם היו לו כל קשרים מסחריים, כספיים או קשרים אחרים עם האויב או לטובתו, ובייחוד אם סיפק כל סחורות לאויב או לטובתו, קיבל סחורות מאויב או שסחר בכל סחורות, או הוביל כל סחורות, שנשלחו לאויב או נתקבלו ממנו או שנועדו לארץ האויב או נתקבלו ממנה".
לאיסור הגורף על פעילות כלכלית עם מדינות אויב או לטובתן אין חריגים בחוק, והדרך היחידה לאפשר פעילות כלכלית שכזו הינה היתר הניתן על ידי שר האוצר. לצורך הפקודה הוגדרו איראן, עיראק, סוריה ולבנון כמדינות אויב.
ב-31.12.18 פורסמה ברשומות (קובץ מס' 8059) חתימתו של שר האוצר, בתוקף סמכותו לפי סעיף 3 (2)ב(1) לפקודת המסחר עם האויב 1939 (להלן – הפקודה), למסחר עם עיראק: "אני נותן בזה הרשאה כללית למסחר, שלפיה ינהגו בעיראק עד יום כ"ד באדר ב' התשע"ט (31 למרס 2019) כאילו איננה אויב כמשמעותו בפקודה". תוקף ההרשאה ניתן לתקפה של שלושה חודשים, החל מיום 01.01.2019 ועד ל- 31.03.19. שר האוצר, משה כחלון, חתם ביום 22.5.2019 על חידוש האישור להחריג את עיראק מפקודת הסחר עם האוייב. הההיתר לביצוע סחר עם עיראק חל רטרואקטיבית מיום 01.04.2019, ויהיה תקף למשך שנה וחצי, עד לתאריך 31.12.2020.
בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, תשע"ב-2012 נעשו מספר תיקונים עקיפים לפקודת המסחר עם האויב, במטרה להשלים את מסגרת אכיפת הסנקציות המוטלות על סחר עם איראן.
לתשומת לבכם, מבלי לגרוע באמור בפקודה זו, קיימת מדיניות נפרדת המתייחסת ליבוא מוצרים ממדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עמן והאוסרות או המגבילות יבוא טובין מישראל או אינן חברות בארגון הסחר העולמי (WTO). הנושא מוסדר בהוראת מנכ"ל כלכלה (2.4) - יבוא טובין מארצות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי
המידע לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
למידע נוסף באתר משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי- מטה הסנקציות לחץ כאן
למידע נוסף בתחום זה