דמי טיפול ארגוני

כללי:
 
הבסיס המשפטי, המזכה ארגון מעסיקים לגבות דמי טיפול ארגוני מעסקים, שאינם חברים מרצונם באותו ארגון מעסיקים, הוא חוק ההסכמים הקיבוציים. על פי חוק זה, והתקנות אשר הותקנו מכוחו, רשאי ארגון המעסיקים לגבות דמי טיפול ארגוני ממעסיקים העוסקים בתחום פעילות הארגון.
 
דמי הטיפול הארגוני הם מחצית מדמי החבר, או מחצית אחוז משכר העבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח לאומי ששילם המעסיק לעובדיו בשנת הכספים שקדמה לשנה שבה משתלמים דמי טיפול (לפי הנמוך מביניהם), והם מוטלים על מי שהחליט שאין הוא רוצה מרצונו החופשי להצטרף כחבר לארגון מעסיקים.
 
חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז 1957, ביקש למנוע תופעה של עסקים, הנהנים מפירות פעולת ארגון מעסיקים, ללא השתתפותם בנשיאת הנטל, ולכן התיר לארגוני מעסיקים לגבות דמי טיפול ארגוני ממעסיקים.
 
כפי שהוסבר על ידי בית הדין הארצי לעבודה, הכוונה לאלו היושבים על הגדר וממתינים שאחרים יעשו עבורם את העבודה והמאמץ, ויגנו עליהם וישקיעו זמן ומשאבים בקידום האינטרסים שלהם. 
 
המדובר במהלך שגרתי, הנעשה על פני עשרות שנים, על ידי ארגוני המעסיקים בהתאם לחוק ולתקנות שהותקנו מכוחו. אולם, ארגוני מעסיקים אינם מטפלים רק ביחסי עבודה, בשונה מארגוני עובדים שכל תכלית קיומם זה לדאוג לתנאי העבודה של העובדים.
 
לשכת המסחר תל אביב והמרכז מייצגת  את מרבית מגזר המסחר והשירותים ואף חתומה על  הסכם קיבוצי מול הסתדרות העובדים הכללית, אשר הורחב בצו הרחבה. הלשכה מייצגת מגזר שלם ומשקיעה עבודה רבה באמצעות צוות גדול בעל מיומנות מקצועית גבוהה, המטפל בכל הנושאים המשפיעים ישירות על העסק הבודד, בין אם חבר בלשכה ובין אם לאו: השפעה על המדיניות הכלכלית ברמת המקרו, טיפול באינטרס הכולל והמקיף של מגזר המסחר והשירותים וטיפול אינטנסיבי בכל אחד ואחד מענפי המשק הפועלים במסגרתה.
 
מי נדרש לשלם דמי טיפול ארגוני?
 
החובה חלה על מעסיקים, אשר פועלים בענף בו חל צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי ענפי לארגון מעסיקים, שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי.
במקרה של לשכת המסחר החובה חלה, בין היתר, על מעסיקים אשר פועלים בתחומי המסחר והשירותים, במחוזות תל אביב והמרכז (קרי התחום שבין קריית גת בדרום עד חדרה בצפון וכן עד לטרון במזרח), וכן על מעסיקים נוספים בענפים בהם חתומה הלשכה על הסכם קיבוצי כללי אחר שהורחב בצו הרחבה; בענף רשתות שיווק מזון ובענף כוח האדם, בכל רחבי מדינת ישראל. 
 
מהיכן נובעת החובה לתשלום?
 
מקור החובה כאמור הוא חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז 1957, ובהתאם לתקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל"ז- 1977, על בסיס ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, לבין הסתדרות הפקידים ולשכת המסחר תל אביב-יפו, הסכם קיבוצי שהורחב בצו הרחבה וכן על בסיס הסכמים קיבוציים כלליים נוספים עליהם חתם הארגון במרוצת השנים. 
 
חשוב להבהיר - כל עסק, אשר על פי הדין חייב בתשלום דמי טיפול ארגוני ללשכת המסחר, מקבל הזדמנות מלאה להצטרף כחבר ללשכת המסחר וליהנות ממגוון השירותים והפעילויות שהלשכה מציעה לחבריה. 
  
פעילות הלשכה בתחום יחסי עבודה
 
לשכת המסחר פועלת באופן אינטנסיבי ומתמיד בתחום יחסי העבודה בכנסת וברשויות השלטון כדי לייצג נאמנה את האינטרסים של המעסיקים ולשמור על האיזון בין זכויות העובדים וארגוני העובדים לזכויות היסוד של המעסיקים, בכלל זה: בלימת החקיקה בדיני עבודה, מדובר במסה של חוקים והצעות חקיקה המטילים הכבדות בלתי פוסקות על גב המגזר העסקי; עתירות לביה"ד הארצי לעבודה שתכליתן מניעת שביתות בנמלים, מה שעלול לשתק את סחר החוץ של ישראל. במרבית המקרים הלשכה היא זו שיזמה עתירות אלה. ראוי להדגיש כי העתירה האחרונה, המונעת מוועדי העובדים בנמלי הים להכשיל את הקמת נמלי הים חדשים היתה פרי עבודת הלשכה; הגשת עתירות לבג"צ בענייני עבודה כגון ביטול חוקים הפוגעים בזכויות היסוד של המעסיקים; השתתפות בדיוני ועדת העבודה של הכנסת; הגשת ניירות עמדה לועדת שרים לענייני חקיקה ולועדת עבודה; השתתפות בוועדה מייעצת לצווי הרחבה;  השתתפות ועדה מייעצת לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה; חברות במועצת יחסי עבודה; חתימה על הסכם פנסיה מקיפה חובה לכלל העובדים בישראל; חתימה על הסכמים קיבוציים ענפיים: בענף רשתות שיווק מזון ובענף כח אדם. 
  
מה אני מקבל בתור חבר לשכה?
 
לשכת המסחר ת"א והמרכז פועלת למען חבריה הן ברמת המיקרו באמצעות שירותים פרטניים לעסק הבודד, והן במסגרת פעילות מאקרו כלכלית, במטרה לסייע ולהגן על העסקים במגוון רחב של תחומים, הנוגעים לפעילות השוטפת של כל אחד ואחד מהם. מדובר בין היתר: בתחומי המיסוי, דיני העבודה, ההגנה על הסביבה, מגמות הפליליזציה בתחום הניהול העסקי, מבול חוקי הצרכנות ועוד. במסגרת זו, הלשכה מייצגת באופן מתמיד ורצוף את המגזר העסקי בכל הליכי החקיקה וחקיקת משנה הנעשית בכנסת ו/או במשרדי הממשלה ו/או אצל הרגולטור הלרוונטי.
 
הלשכה מייצגת באופן שוטף כ- 240 ענפים הכוללים, ענפי משק מרכזיים, ענפי משנה ותתי ענפים מול הרגולטורים: משרד התחבורה, האוצר, הכלכלה, הבריאות, התשתיות, הגנת הסביבה, אגף שוק ההון וכן מספר רגולטורים ומוסדות ציבור.
 
רבות הדוגמאות לפעילויות ולהישגי הלשכה:
יזום וקידום הרפורמה להפחתת מס החברות; תיקון לחוק חובת המכרזים המאפשר לעסקים קטנים ובינוניים גישה למכרזים ציבוריים; יזום וקידום חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק) המגן על זכויות הסוכנים המסחריים; עתירות לביה"ד הארצי לעבודה שתכליתן מניעת שביתות בנמלים, מה שעלול לשתק את סחר החוץ של ישראל. במרבית המקרים הלשכה היא זו שיזמה עתירות אלה. ראוי להדגיש כי העתירה האחרונה (יולי 2013) המונעת מוועדי העובדים בנמלי הים להכשיל את הקמת נמלי הים חדשים היתה פרי עבודת הלשכה;
 
בנוסף, פעילות להפחתת מכסים ומסי קנייה על שלל מוצרים ביניהם מוצרי מזון דוגמת הטונה ופירות יבשים, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ציוד רפואי, טקסטיל ועוד; פעילות אינטנסיבית להפחתת העלויות המושתות על המגזר העסקי על-ידי המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה: הארנונה, חשמל, תעריפי הובלה ועוד, שהן כה קריטיות לבעלי העסקים, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים. דוגמה לכך היא הפעילות שנעשית בימים אלה כנגד האישורים החריגים שניתנו להעלאת הארנונה; יצוג בלתי פוסק של המגזר העסקי על כל ענפיו מול מכון התקנים. בכלל זה: הכרה במעבדות בדיקה בינלאומיות, ביטול רשמיות של תקנים ישראלים, שיפור הליכי היבוא, הפחתת העלויות של בדיקות תקן, לדוגמה בענף הצעצועים, בענף האלקטרוניקה והחשמל ובענף הזיקוקים, ויצירת שיתוף פעולה טוב יותר;
 
זאת ועוד, פעילות נמשכת כדי להקל את נטל המס על מגזר המסחר והשירותים ומניעת העדפות במיסוי לתעשייה מול מגזר זה. לדוגמה, הלשכה ניהלה מאבק עיקש נגד התיקון (שנת 2011) בחוק לעידוד השקעות הון והצליחה לשנות את מדרגות המס המזכות בהטבת מס על פי החוק ועוד ועוד. 
  
כאשר את/ה מצטרף/ת ללשכת המסחר,  את/ה מצטרף/ת לארגון העסקים הגדול בישראל הנלחם למען קידום האינטרסים של המגזר העסקי ועל כן למען קידום מטרותיך שלך.
 
לשכת המסחר מציעה מאגר אדיר של שירותים באמצעותם תוכל/י לחסוך בעלויות, ליהנות מקידום עסקי, להתמקצע בסחר חוץ ולקבל ייעוץ עסקי מקצועי.
 
לרשימת השירותים המלאה לחץ כאן >
 
לפרטים נוספים על דמי טיפול ארגוני ניתן להתקשר לקארין בן סעדון/ גלית יניב, בטלפון: 03-5631105/00.
 
לפרטים נוספים ולהצטרפות כחבר ללשכת המסחר ניתן להתקשר לטלפון 03-5631028 או למייל marketing@chamber.org.il